שבועיים לאולימפיאדת ריו והעולם כמרקחת סמים. תמרות עשן של אשמות וזעם והרבה רוחות רעות שמאיימות להפוך את המשחקים האולימפיים לעוד מוקד של שנאה, רוע וקרע בין עמים, במקום שהספורט והמשחקים האולימפיים יהוו גורם מאחד ומקרב בין עמים ותרבויות.
השימוש בסמים שונים ובעיקר בסטרואידים אנבוליים (מעוררי חלבון וגידול שריר) וממריצים החל להתפתח כבר בשנות ה־50, בעיקר בברה"מ והגוש המזרחי. במהלך אולימפיאדת רומא 1960 מת רוכב האופניים הדני קנוד אנמארק ינסן, ובניתוח שלאחר המוות נמצאו בגופו שרידים של סמי מרץ. בשנות ה־70 הפכו הסמים לחלק מהספורט האולימפי, וכמוהם גם השיטות להסתיר את השימוש בהם.
ראינו את זה בעיקר במשלחות של מזרח גרמניה, כשהמנהל הרפואי ד"ר מנפרד הופמן היה אחראי לאספקת סטרואידים לספורטאיו, שהביאו לתוצאות מפתיעות ולהישגים משמעותיים במשך שני עשורים, כמעט בכל ענפי הספורט. ראינו את זה גם כשהאתלט הקנדי בן ג'ונסון, שהגיע ראשון ב־100 מטר באולימפיאדת סיאול 1988, נפסל לאחר שבדמו התגלו שרידי סטרואידים. בהמשך הודה ג'ונסון שהשתמש בסוגים נוספים של סמים. ראינו את זה בעת חשיפת שערוריית מעבדת הסמים BELCO, שסיפקה את הסמים לרוכב האופניים האגדי לאנס ארמסטרונג, כמו שראינו את זה בבייסבול האמריקאי ואצל דייגו מראדונה.
פוטין עלול להפעיל את קשריו
היום (חמישי) אמור בית הדין העליון לספורט (CAS) להכריע בערעורה של רוסיה בנוגע ל־68 הספורטאים שהורחקו מאולימפיאדת ריו. במקביל, עדיין שוקלים בוועד האולימפי הבינלאומי אם להרחיק מהמשחקים את המשלחת הרוסית כולה. להחלטה כזו יש משמעות רבה מאוד, מכיוון שאם רוסיה תורחק, הנשיא פוטין עלול להפעיל את קשריו עם מספר לא קטן של מדינות ידידותיות ולגרום להן לפרוש מהאולימפיאדה, או לפחות להחרים תחרויות חשובות.
ברוסיה רואים את כוונת ההרחקה כאקט פוליטי נגדה, למרות שאין ספק שספורטאים לא מעטים ברוסיה נעזרים בסמים שונים לשפר את הישגיהם. הפתרון לא צריך להגיע בהשעיות שונות, אלא במהלך התחרויות, שם על WADA (הסוכנות למלחמה בסמים בספורט) לבצע בדיקות אינטנסיביות לספורטאים שעומדים להתחרות, או אחרי התחרות, בדיקות שיתבצעו על ידי אנשי הסוכנות. מכאן, מי שייתפס על שימוש בסמים ובממריצים מכל סוג שהוא ישלם את מלוא המחיר. המלחמה בסמים בספורט היא חובה. יש להילחם בנגע הזה במלוא העוצמה וללא פשרות. לצד זה, הרחקה קולקטיבית של משלחת כלשהי תגרור את הספורט ואת המשחקים האולימפיים למקומות שאנחנו לא רוצים להיות בהם.
הפארסה בנבחרת ההתעמלות האמנותית מביכה, מוזרה ומרגיזה. עד שיש לנו סוף סוף נבחרת שיכולה להביא כבוד ואולי גם מדליה אולימפית, מסתבר שמדובר בקן צרעות עם בעיות פנימיות, מכוערות וסבוכות שגובלות בשערורייה.
למען ההצלחה והמדליה הצליחו ראשי הוועד האולימפי והיחידה לספורט הישגי ליצור שקט זמני עם פשרות פנימיות שתלויות על קורי עכביש. המאמנת אירה ויגדורצ'יק, הדמות הדומיננטית במאבק הזה, קיבלה את גזר הדין שאומנם מותיר אותה בתפקיד, אבל עם כנפיים קצוצות ועם קומיסר ממונה לשמירה על השקט בדמותו של אלכס אברבוך. לטעמי מדובר בפצצת זמן מתקתקת שתתפוצץ בעוצמה רבה, אם חלילה התוצאות של נבחרת המתעמלות בריו יהיו מאכזבות.