בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע הבוקר (ראשון) את יורי סוליימנוב ברצח בכוונה תחילה של בוריס זרצר ז"ל (54), אשר שימש כמאבטח במאי 2010 באזור התעשייה הדרומי בקיסריה. נשיא ביהמ"ש, השופט יוסף אלרון, יחד עם השופטים רבקה פוקס ודניאל פיש, קבעו כי המסכת הראייתית הרחבה שהונחה על ידי המאשימה מצביעה מעבר לספק סביר על אשמת הנאשם במיוחס לו בכתב האישום. בנוסף, הורשע סוליימנוב גם בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע והנשק שיוחסו לו בכתב האישום. 



בכתב האישום נטען, כי הנאשם, ושניים נוספים, קשרו קשר לרצוח את המנוח ביריות. במסגרת הקשר ועל מנת לקדמו, ערכו תכנון והכנות, שכללו, בין היתר, הצטיידות ברובה M16 ובתחמושת, מעקבים אחר המנוח וכן הכנת נתיב בריחה ורכב מילוט. 



על פי כתב האישום, הגיע המנוח בשעות הערב לעבודתו במפעל. בסמוך לחצות הלילה ובהתאם לתכנון המוקדם, הגיעו הנאשם ושותפיו לאזור המפעל כשהם מצוידים בנשק ובתחמושת. הנאשם ואדם נוסף ירדו מן הרכב, הגיעו רגלית לאזור השער האחורי של המפעל וארבו למנוח, שערך באותה עת סיור שגרתי בתחומי המפעל. משהגיע המנוח סמוך לשער המפעל התקרבו אליו הנאשם ושותפו וירו שישה כדורים בחלקים שונים בגופו שגרמו למותו. שניים מששת הקליעים, נורו על ידם לאחר שהמנוח נפל ובעת ששכב על הקרקע. בהתאם לתכנון המוקדם, הגיע השותף הנוסף ברכבו ומילט את השניים מזירת הרצח. 



התאמה בין פרופילי הדנ"א


הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום, למעט העובדה כי הוא מכיר את שני השותפים הנוספים המוזכרים בכתב האישום. הנשיא אלרון, שכתב את הכרעת הדין, קבע כי המסכת הראייתית הרחבה שהונחה על ידי המאשימה מצביעה מעבר לספק סביר על אשמת הנאשם במיוחס לו בכתב האישום. 



בהכרעת הדין פורטו בהרחבה הראיות אשר על בסיסן הורשע הנאשם, בכלל זה, ממצאי דנ"א שנמצאו על בדלי סיגריות בזירת העבירה ובסמוך לגופת המנוח ומהם עולה כי נמצאה התאמה בין פרופיל הדנ"א של הנאשם לבין הפרופיל שנמצא על שניים מבדלי הסיגריות. 



הנשיא אלרון קבע כי הנאשם מסר לשוטר המוסווה פרטים רבים אודות אירוע הרצח, חלקם מוכמנים, וכי פרטים אלה תואמים את מכלול הראיות בתיק זה ומוכיחים את אשמתו במיוחס לו בכתב האישום. בהכרעת הדין צוין כי דברים שמסר הנאשם לחוקריו באחת מהחקירות במסגרתה החל להתוודות על חלקו ועל חלקם של האחרים בתכנון הרצח הם בגדר "ראשית הודאה" ומבססים את הרשעתו במיוחס לו בכתב האישום. 



עוד קבע הנשיא אלרון כי פרטים שמסר השותף הנוסף (ששימש גם כנהג מילוט) במשטרה לחוקריו ולמדובב באשר לתכנון הרצח וחלקם של המעורבים בביצועו הם ראיות קבילות שיש לתת להן משקל בהרשעת הנאשם. 



גרסת הנאשם בעדותו בבית המשפט נדחתה על ידי הנשיא אלרון, ונקבע כי המדובר בגרסה כבושה, בלתי מהימנה שעומדת בסתירה למכלול הראיות בתיק ואין לתת לה כל משקל. כך גם נדחו טענות הזוטא והטענות בדבר מחדלי החקירה שהעלתה ההגנה.