פרשת זדורוב: ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין מצאה כי נפל פגם אתי בהתנהלותן של ארבע פרקליטות מפרקליטות המדינה, אשר ביקשו מראש המכון לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל, לשנות את תצהירו לבית המשפט בתיק רומן זדורוב, כך פורסם היום (שלישי). על פי ההחלטה, שהתקבלה אתמול הפרקליטות, עורכות הדין דינה זילבר, רחל שילנסקי, דורית יפרח דרורי ואורית קורן, "לא צריכות היו ליטול חלק בניסיון לשנות חלקים כה מהותיים בתצהירו הערוך והחתום של ד"ר קוגל לאחר שנמסר לידיהן". עם זאת, החליטו בלשכה שלא להעמידן לדין משמעתי.



הפרשה עלתה לכותרות כאשר הפרקליטות ביקשה לטרפד את מינויה של ד"ר מאיה פורמן-רזניק לתפקיד בכיר במכון, לאחר שזו העידה במשפט הרצח של הילדה תאיר ראדה, בחוות דעת פרטית, בניגוד לעמדת המדינה במשפט. הרופאה המשפטית עתרה לבית הדין לעבודה נגד ביטול המינוי וביקשה לצרף לעתירה חוות דעת של ד"ר קוגל. הפרקליטות, שתיים מהן משנות ליועץ המשפטי לממשלה, הפעילו לחץ על ראש המכון לשנות את תצהירו, אשר תמך בעמדתה של ד"ר פורמן-רזניק. בינתיים מונתה פורמן-רזניק לתפקיד מנהלת המחלקה לרפואה משפטית פתולוגית, אך הסערה סביב התנהלות הפרקליטות בפרשה מסרבת לגווע.



"התערבות לכאורה בעדות של עד"


נציבת הביקורת על הפרקליטות היוצאת, השופטת בדימוס הילה גרסטל, כבר קבעה כי התנהלות הפרקליטות "מהווה התערבות לכאורה בעדות ראשית של עד" וגם ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין דנה בסוגיה בעקבות פנייה של התנועה למשילות ודמוקרטיה. בתחילת השבוע מסרה הוועדה את החלטתה לפרקליטות, ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט ולפרקליט המדינה שי ניצן. מההחלטה עולה כי שלוש מבין ארבע הפרקליטות סירבו לשתף פעולה עם הוועדה ורק לאחר התערבות היועץ המשפטי לממשלה, מסרו את תגובתן.



בהחלטתה דחתה ועדת האתיקה את טענתן של הפרקליטות, כי החלקים אותם התבקש ד"ר קוגל לשנות הם בגדר עמדה משפטית, והשינוי נדרש לנוכח ההנחיה לפיה על המדינה להציג קול אחיד בבית המשפט. "נפל פגם אתי בהתנהלותן, אשר לא צריכות היו ליטול חלק בניסיון לשנות חלקים כה מהותיים בתצהירו הערוך והחתום של ד"ר קוגל, לאחר שנמסר לידיהן", נכתב בהחלטה. "התערבות בחוות דעת של עובד ציבור, או הפעלת לחץ על עובד ציבור, במטרה לשנות את המסד העובדתי של העדות, עלולה להוות עבירה אתית".



כזכור, בחודש אפריל הודיעה המדינה כי היא מתנגדת לקיום דיון נוסף בבית המשפט העליון לזדורוב. עיקר טענות המדינה נוגעות לשאלת זכאותו של זדורוב להליך נוסף. "הדיון הנוסף הינו הליך נדיר השמור למקרים חריגים ויוצאי-דופן, בהם נפסקה הלכה העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של ההלכה יש מקום לדיון נוסף", נכתב בתגובה. "אין כל הצדקה לראות במקרה זה את אחד מאותם מקרים נדירים וחריגים המצדיקים דיון נוסף, בהרכב מורחב של בית המשפט".