האם אחת התעלומות הגדולות ביותר של מלחמת העולם השנייה נפתרה סוף־סוף? יומניו של איוון סרוב, שהיה מנהלו של שירות הביון הסובייטי הקג"ב, מוכיחים כמעט בוודאות כי ברית המועצות אכן חיסלה את הדיפלומט השוודי וחסיד אומות העולם, ראול ולנברג, שהציל אלפי יהודים בתקופת השואה. ולנברג, איש עסקים שהיה מעורב בבנקאות ובסחר בינלאומי, מונה ביולי 1944 למזכיר ראשון בנציגות הדיפלומטית של שוודיה בהונגריה, אולם מדובר בסיפור כיסוי שנועד לאפשר לו לנהל מבצע חשאי להצלת כ־200 אלף יהודי בודפשט שעמדו להישלח למחנות ההשמדה.



הוא סיפק דרכונים שוודיים שנועדו להעניק חסות ליהודים בעלי קשרים אישיים או עסקיים עם אזרחים שוודים, הוא חילץ יהודים ממצעדי המוות שארגן אדולף אייכמן ואף הקים עם נציגים זרים גטו בינלאומי בבודפשט, שבו היהודים היו נתונים לחסות שוודית. בינואר 1945, לאחר שהסובייטים כבשו את בודפשט, נחטף ולנברג מרחוב בעיר ומאז לא ידוע מה עלה בגורלו. החשד העיקרי היה שרוסים חטפו אותו מאחר שחשדו בו שהוא מרגל בשירות הנאצים, אולם הקרמלין הכחיש שהוא יודע היכן הדיפלומט.



בשנת 1957 טענו הרוסים כי יש להם מידע שהוא מת מהתקף לב בכלא כשנתיים אחרי היעלמותו, אולם לא סיפקו פרטים נוספים. גם דוח של צוות רוסי־שוודי שבחן מסמכים אחרי קריסת ברית המועצות לא הגיע למסקנות חד־משמעיות, אבל החשד הוא שבארכיון עדיין מוחזקים מסמכים שמספקים פרטים ודאיים על מותו של ולנברג.



אתמול (ראשון) דיווח "הניו יורק טיימס" כי לפני ארבע שנים גילתה נכדתו של סרוב, ששימש מנהל הקג"ב בשנים 1954־1958, ארבע מזוודות שהוסתרו בתוך קיר בבית הנופש שהיה שייך לסבה במוסקבה, ובתוכן מאות עמודים של יומניו. כעת האגודה הרוסית להיסטוריה צבאית מפרסמת רשמית את היומנים.



לפי היומנים, שליט ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב הנחה את סרוב לבחון מה עלה בגורלו של ולנברג בשל פנייה שוודית לעזרה בחקירה. סרוב ציין כי הוא קרא את התיק המלא על ולנברג – שהרוסים הכחישו תמיד כי הוא קיים - ומצא שהדיפלומט לא היה מרגל. הוא גם הודה כי לא הצליח לגלות את הנסיבות, אך כתב: "אין לי ספק שוולנברג חוסל בשנת 1947".



לפי ניקיטה פטרוב, היסטוריון מארגון ממוריאל שמתמחה באותה תקופה, אף על פי שהיומנים אינם מסמך רשמי, מדובר בהתבטאות חריגה ביותר.


"הם לא אמרו שהוא 'חוסל'", אמר, "הם אמרו 'נראה שהוא חוסל, אבל אנחנו לא יודעים שום דבר על זה. אין לנו מסמכים'. ביומנו של סרוב אפשר למצוא את המילה הזאת כעובדה".