ביום שבו ז'וזה מוריניו יעזוב את מנצ'סטר יונייטד – בין אם זה יקרה בטריקת דלת ובין אם אחרי כמה עונות מוצלחות – ייתכן שנוכל להיזכר כבר במשחק הפתיחה שלו ולומר ששם הוצג האקדח שירה במערכה האחרונה. עבור מועדון הכדורגל של מנצ'סטר יונייטד, הניצחון 1-2 על לסטר אתמול (ראשון) במגן הקהילה יידחק בקרוב מאוד אל דפי ההיסטוריה השוליים.
עבור מוריניו, מדובר היה בתואר חשוב מאין כמוהו אחרי העונה הגרועה אשתקד. לא סתם אמר הפורטוגלי במסיבת העיתונאים שבה הוצג ביונייטד כי הוא "רוצה לזכות בכל תואר". זו לא הייתה סתם הצהרה שנזרקה לאוויר, אלא בדיוק מה שהפורטוגלי מתכוון במצב יוצא הדופן שאליו הוא נקלע. מצד אחד, אחרי 16 שנות קריירה כמאמן ראשי ואינספור תארים הוא הגיע סוף־סוף אל הנחלה וקיבל את המשרה שעליה חלם כל השנים.
רק הוא יודע כמה קשה הוא היה צריך לעבוד כדי לקבל את המינוי: להתחבר עם אלכס פרגוסון; לבלוע את הרוק על כך שלא נבחר להחליף את הסקוטי לפני שלוש שנים; להיזהר בכבודם של האוהדים; להימנע מהתבטאויות נגד חברי הנהלה שלא רצו אותו על הקווים (בובי צ'רלטון); ולעשות פוליטיקה מספיק טובה מול היו"ר והבעלים מאחורי הקלעים לאורך לא מעט חודשים.
אז מוריניו קיבל את תפקיד חייו, אבל במקביל הוא גם יודע שאין לו אף אופציה טובה אחרת. להבדיל מפפ גווארדיולה, שבחר במנצ'סטר סיטי ויכול להחליט מחר בבוקר איזו קבוצה הוא רוצה לאמן בעולם, לא ברור איזה מועדון צמרת היה מוכן ורוצה לקלוט את מוריניו אחרי הפיטורים מצ'לסי. מעריכים אותו בוודאי, אבל לא בטוח שריאל מדריד הייתה רוצה לחזור לימי מלחמות האגו בחדר ההלבשה, ברצלונה בוודאי לא באה בחשבון, גם לא סיטי, וככל הנראה שגם באיירן מינכן לא הייתה פונה אליו. מוריניו נשאר רק עם האופציה של יונייטד, והיא – אחרי שלוש שנים איומות וצורך מיידי בזכייה בתארים – נשארה רק איתו. הקבוצה שעשויה להיות אלופת אנגליה בחודש מאי נולדה אחרי הנישואים הכי אינטרסנטיים בשטח.
ההקדמה הארוכה הזאת באה להסביר למה מוריניו מרגיש ויודע שהוא חייב לנצח יותר מאי פעם. ולשם כך הוא יהיה מוכן להזיז מהדרך בברוטאליות את כל מי שיעז להפריע לו. אם המריבות עם רונאלדו בריאל ועם הזאר והרופאה בצ'לסי נראו לכם כמו מלחמות עולם, רק דמיינו איך זה עומד להיראות הפעם.
לא רואה ממטר
בפברואר 2014 רשם מוריניו את אחת מנקודות הציון בקריירה שלו. הוא אומנם לא זכה בתואר באותו יום, אפילו לא באותה עונה, אבל כותרות כל עיתוני הספורט בעולם החמיאו לו על החשיבה הטקטית בניצחון צ'לסי על האלופה הנכנסת מנצ'סטר סיטי (0-1). זחוח ומרוצה מעצמו הוא נכנס לחדר מסיבת העיתונאים באצטדיון האיתיחאד וסיפר כי אפילו לג'ון אובי מיקל הייתה השפעה על הניצחון, על אף שנכנס רק דקה אחת לפני השריקה האחרונה. "הוא הרחיק כדור מתוך הרחבה ובדיוק לשם כך הכנסתי אותו", אמר אז המיוחד בפרץ של פרגון. אתמול, גם כן דקה לפני הסיום, הוא הכניס את הנריק מיקיטריאן במקומו של חואן מאטה, שנכנס בעצמו כמחליף בדקה ה־63.
על פניו אפשר להבין. בדקות שבהן לסטר לחצה וניסתה להשיג את השוויון, הוא לא רצה להוציא את מרוואן פלאיני בעל משחק הראש הטוב (למרות החזרת הכדור האיומה שסידרה לוורדי את השוויון בדקה ה־52 אחרי יתרון של ג'סי לינגארד). גם על זלאטן איברהימוביץ', שכבש את שער הניצחון בנגיחה בדקה ה־83 ויכול היה לזכות במחיאות כפיים סוערות, הוא לא רצה לוותר מאותה סיבה.
שנה אחרי שהוריד את הלחץ, העניק לשחקני צ'לסי חופשה ארוכה יותר והגיע בטוח בעצמו למשחק מגן הקהילה מול ארסנל (שהסתיים בהפסד ראשון לארסן ונגר ואותת על תחילת המשבר המתקרב של הכחולים), הפעם מוריניו לא סופר אף אחד ממטר ולא לוקח סיכונים. בדיוק כמו ששלח את בסטיאן שוויינשטייגר להתאמן עם הנוער, הוא ערך חילוף שמבזה את הכוכב שרכש הקיץ מדורטמונד רק בשביל לבזבז כמה שניות - ועל הדרך השפיל את השחקן שנכנס כמחליף וגם ככה מנסה להוכיח את עצמו, אחרי שכבר נזרק מצ'לסי של מוריניו.
בתקופה הקרובה הדברים האלו לא ייספרו. היו"ר אד וודוורד היה מוכן לא רק לשכור את מוריניו כמנג'ר, אלא לקבל גם את דרך העבודה שלו. הצעירים הוזזו הצידה והקלאסה פינתה את מקומה. מי שהגיע הוא האגו של זלאטן ומי שעזבו הם 112 מיליון הפאונדים, שמחזירים לקבוצה את פול פוגבה. בחודשים הקרובים, וגם באלו שאחריהם (במידה ויונייטד תזכה בתארים), יונייטד תתנהל לפי הדרך של הפורטוגלי. אבל דווקא בזכות התארים האלה, יבוא יום שהיא תחזור לתפוס מעצמה קבוצה גדולה שפסחה על משבר זמני. וכשזה יקרה, השפלות, ביזיונות וצעקות בחדר ההלבשה ובחדר העיתונות כבר לא יתקבלו בצורה מתחשבת כל כך.
ולסטר? היא אומנם הפסידה אתמול, אבל אין לה במה להתבייש. היא אפילו לא צריכה להיות מודאגת. לפחות בינתיים, הפרויקט של ראניירי הולך קדימה ונראה מצוין. זה אולי לא ייגמר בעוד אליפות, אבל אין שום סיבה שגם העונה המנג'ר האיטלקי יקבל את 40 הנקודות שמבטיחות הישארות לא הרבה אחרי משחקי הכריסמס.