יואב אליאסי, “הצל”, התפקד לליכוד. הוא מצהיר שהוא מתנגד למדיניות הנוכחית של הליכוד וקורא לחזור לליכוד של ארץ ישראל השלמה. בראבו. אני מניח שאם הייתי סבור שיש סיכוי להחזיר את הליכוד להיות מפלגה הדבקה באמת בעקרונותיה הלאומיים ולא מפלגה שהשלטון הוא הערך העליון שלה - אולי גם אני הייתי מתפקד.



אבל “הצל” לא זכה לרבע מיליון עוקבים ותומכים בזכות המסר האידיאולוגי הזה שלו. תומכיו משמיעים לעתים נהמות הבוקעות מתחתית החבית. אולי פטריוטיות מאוד, אבל צבועות בצבעים גזעניים עזים. והם אינם סולדים מאלימות. אין חלקי עמם. כל אלו שאינם רוצים לראות אותו בליכוד הזכירו את אלימות תומכיו בהפגנות נגד השמאל בימי צוק איתן, עת באו חלקם מצוידים באלות להפליא מכותיהם במי שבעיניהם היו בוגדים. “הצל” עצמו אומר שהוא מתנגד לאלימות, וטען שהיו אלה דווקא פעילי “כהנא חי” שהצטרפו להפגנה ונקטו אלימות. על כל פנים לא הוגש נגדו שום כתב אישום בקשר להפגנה הזו.



נחזור למתנגדיו בליכוד. רובם חוששים לצאת נגדו. זאב בנימין בגין לא חשש וזכה מיד למקלחת של רותחין מ”הצל”: “הוא שמאל, בנו שמאלני ובודהיסט, בתו התאסלמה”. את בנו יונתן, שנהרג כשהיה טייס F-16, לא טרח ה”הצל” להזכיר. בני בגין כינה את התפקדותו של אליאסי “ניסיון השתלטות עוינת” והצדיק את עמדת בנו השמאלני: הוא נאבק בבילעין למען עניין צודק. על הצהרותיו האנטי־ציוניות הבוטות של הבן (ולאו דווקא בעניין בילעין) עבר האב בשתיקה.



אבל צבועה ממש הייתה תגובתו של השר צחי הנגבי: "הוא לא יהיה חבר במפלגה כי עמדותיו אינן תואמות את הליכוד", אמר הנגבי. האם הוא מתכוון שמי שדוגל בארץ ישראל השלמה - עמדותיו אינן תואמות עוד את ערכי הליכוד? למיטב זיכרוני קובעת חוקת הליכוד נאמנות ל”שלמות המולדת... שמירת זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל כזכות נצחית שאינה ניתנת לערעור, התמדה ביישובם ובפיתוחם של כל חלקי ארץ ישראל והחלת ריבונות המדינה עליהם”. כלומר דווקא מי שדוגלים ב”שתי מדינות” כמו ראש הממשלה נתניהו וצחי הנגבי עצמו - הם הם שעמדותיהם סותרות את חוקת הליכוד. מי שאינו עושה היום דבר להחלת ריבונות ישראל בשטחי יהודה ושומרון הוא העושה פלסתר את מצע תנועתו.




למה ההזדמנות השנייה שקיבל הנגבי לא מגיעה לאליאסי?



אפשר והנגבי מתייחס לנטייה לאלימות המיוחסת ל”צל”? אבל איך נשכח כי דווקא הנגבי היה זה אשר הורשע בהשתתפות בקטטה אלימה בעת שהיה יו”ר אגודת הסטודנטים בירושלים. האגדה האורבנית ייחסה למפגיני הימין באותה “תגרה במקום ציבורי” שימוש בשרשראות. הנגבי נידון למאסר על תנאי וקנס.


תאמרו - אולי בצדק - חטאות נעורים. הנגבי בגר מאז. אם כך, למה לא ייתן זכות כזאת גם לאליאסי? והוא אפילו לא הועמד לדין.



"הורשע בתגרה במקום ציבורי בשימוש שרשראות", צחי הנגבי, צילום פלאש 90
"הורשע בתגרה במקום ציבורי בשימוש שרשראות", צחי הנגבי, צילום פלאש 90



אבל לא רק חטאי נעורים. בשנותיו בכנסת ובממשלה נפתחו נגד צחי הנגבי חקירות שונות (שבהן הוחלט בסופו של דבר לא להגיש כתב אישום), אך בפרשיית המינויים הפוליטיים הורשע הנגבי במתן עדות שקר, זכה בקנס ובקלון.



ועוד קודם לכן, כנראה מתוך כך שהכיר כי “עמדותיו אינן תואמות את הליכוד” (הוא היה כזכור מראשי התומכים בהתנתקות), פרש מהליכוד והצטרף לקדימה. משזיהה כי המפלגה גוססת, שב לשורות הליכוד בבחירות לכנסת ה־19. כנראה שעמדותיו שבו להתאים לעמדות הליכוד או שזיהה כי גם ראש הממשלה נתניהו כבר נטש אותן מזמן.



בין כך ובין כך, לא הוא האיש היכול לטעון נגד “הצל” על אלימות ואי התאמה לעמדות הליכוד. מוטב ייטול קורה מבין עיניו. ואם נתניהו אינו רוצה את “הצל”, שישלח מישהו אחר לשכב על הגדר. מישהו ראוי.