מחר, בט"ו באב, יציעו בתי אוכל תפריט מיוחד "לזוגות מאוהבים", גברים ישלחו פרחים לבנות זוגן, וכלי התקשורת ימחזרו את רשימת "עשרת היינות/הגאדג’טים/המסעדות/הצימרים הרומנטיים" המומלצים לזוגות בחג האהבה.



בשנים האחרונות הפך ט"ו באב לגרסה יהודית עכשווית ל-Valentine’s Day. אלא שעיון במקורות יגלה לנו כי אכן מדובר באהבה, אבל מסוג קצת אחר. ביהדות מצוין ט"ו בחודש אב כמועד של שמחה, אחדות ואהבת ישראל. ימים של אחדות אינם דבר מבוטל לעם קשה עורף שמצטיין באינספור סכסוכים, שכמה מהם גלשו גם לסכסוכי דמים או מלחמות אחים וגרמו לא פעם לחורבנות. חמישה מקרים משמעותיים התרחשו בט"ו באב והכתירו אותו כיום של שמחה וחיבור. שניים מהם רלוונטיים גם כיום ומבטאים את היחסים המורכבים בין השבטים שהגיעו לארץ.



ריבלין נואם את "נאום השבטים", צילום: מרק ישראל סלם
ריבלין נואם את "נאום השבטים", צילום: מרק ישראל סלם



הראשון הוא סוג של תקדים פמיניסטי תנ"כי: חמש בנות צלפחד דורשות ממשה לרשת את נחלת אביהן, אף שלא היו לו בנים ממשיכים. משה משתכנע, אלא שהנהגת בני שבט המנשה שאליו שייכות הבנות - אנשים טובים ובעלי מודעות גבוהה לערך הנדל"ן בארץ הקודש - מוטרדים ממצב שבו הבנות יבחרו להתחתן עם חתנים בני שבט אחר. או אז יעברו הנחלות לרשות אותו שבט וייגרעו ממאגר הנחלות השבטי שלהם. כדי שלא להפר את הסטטוס קוו, נקבע שבת אשר יורשת נחלה תתחתן רק עם חתן מבני שבטה. פתרון זה מוביל למצב של נישואים בתוך אותו שבט, גם במקרים אשר בהם לא היו מעורבות נחלות, מה שמעצים את הבידול בין השבטים. תקנה זו בוטלה ביום ט"ו באב עם התבססות השבטים בארץ.



כשאפשרנו לשבטיות לשלוט בנו, הגענו לחורבן


הסיפור השני נוגע לאחת הפרשיות הביזאריות בתנ"ך שגרמה למלחמת אחים עקובה מדם, פרשת "פילגש בגבעה". בספר שופטים מתואר איש משבט לוי, שנקלע עם פילגשו לעיר "גבעה" השוכנת בטריטוריה של שבט בנימין. בשלב מסוים מקיפים אנשי השבט את הבית שבו התארח ומנסים לפגוע בו. המארח מתחנן שיניחו לו, אך ההמון בשלו. בלית ברירה מוצאת הפילגש החוצה, ובני העיר מכלים בה את זממם. האיש, מזועזע מאכזריותם של בני שבט בנימין, מחליט לעשות שיימינג לכל השבט. הוא מבתר את גופת הפילגש ל־12 נתחים ושולח אותם לכל חלקי הארץ. השמועה מתפשטת, זעם אוחז בעם, ולאחר שאנשי בנימין מסרבים להסגיר את האחראים למעשה, יוצא העם למלחמה בשבט בנימין, הגובה 50,000 הרוגים. לאחר הניצחון, וכדי שלא ייכחד שבט שלם מישראל, הוחלט לנצל את ט"ו באב, אשר בו מחוללות בנות העיר בכרמים, ולהתיר לבני בנימין לחטוף להם נשים מן המחוללות כדי להמשיך את הדור.



מוסר ההשכל ברור. עם ישראל היה מאז ומעולם אוסף של שבטים שהתחבטו ביחסים ביניהם. גם היום קיימת מציאות שבטית בישראל, ואנו מתחבטים ביחסים בינינו. בעבר, כשאפשרנו לשבטיות לשלוט בנו, היא הובילה למלחמות אחים ולחורבן, וכשהצלחנו להתאחד, זכינו לשגשוג ולהצלחה. ט"ו באב מדבר על אהבת אחים, כזו שאינה מטשטשת את ההבדלים, אלא נבנית מעליהם כרקמה אנושית אחת. יום זה מנציח את השמחה שבחיבור בין שונים ואת ההתעלות מעל למחלוקות. נחמד שיש לנו חג רומנטי, וחשוב מאוד שיש לנו חג שמציין אהבת אחים.