נענשים פעמיים:תעסוקת אנשים עם מוגבלויות היא אינטרס של המדינה, ולאחרונה מקדמות הממשלה והכנסת את המטרה הזאת: החל בשורת חוקים לעידוד מעסיקים וכלה בכוונה של שר הרווחה לתקן את חוק לרון, הקושר בין גובה קצבאות הנכות לבין גובה השכר שעובד עם מוגבלות מקבל. אולם סוגיה כאובה אחת נעלמה עד כה מעיני מקבלי ההחלטות, והיא זו של אנשים עם מוגבלויות המועסקים בפריפריה. אלה, כמו עובדים בצפון ובדרום בכלל, נאלצים לעתים לנסוע זמן רב אל מקומות העבודה שלהם בשל המרחקים הגדולים בין הבית למקום העבודה.



האבסורד הוא שהמדינה רואה בסעיף הנסיעות בתלוש השכר חלק בלתי נפרד משכר הברוטו המשוקלל לעובד עם מוגבלות לצורך קיצוץ הקצבה שלו.



א' הוא פגוע נפש (29) שכבר ארבע שנים נמצא בתהליך שיקום, שחלק בלתי נפרד ממנו הוא שילובו במעגל התעסוקה. עד לאחרונה הוא התגורר בהוסטל שיקומי במצפה הרדוף, וכיום הוא גר בקריית טבעון. שני היישובים מרוחקים כ-25 ק"מ ממקום עבודתו באזור התעשייה ציפורית בגליל. הוא משתכר שכר מינימום ומוגדר בביטוח הלאומי כבעל 100% אובדן כושר עבודה וזכאי לסכום המרבי של הקצבה. רכיב הנסיעות שלו עומד על מעל 1,000 שקל, והוא מתקזז כולו, משום שלצורך קבלת קצבת נכות של 2,500 שקל, מחצית משכר הברוטו מתקזזת.



"פנינו יחד עם 12 משפחות נוספות לשר הרווחה כבר ביולי בשנה שעברה, והוא השיב לנו שמכיוון שיש צורך בשינוי חקיקה, עלינו לפנות לוועדת העבודה והרווחה. פנינו בחודשים האחרונים באמצעות עמותת אנוש גם לביטוח הלאומי, והם אמרו לנו בפשטות שהם צמודים לפקודת מס הכנסה ולא יכולים לשנות דבר", מספר נ', אביו של א'. "יוצא שנכה בפריפריה נענש פעמיים. גם אם יעלו את תקרת קיזוז השכר לנכה עובד לצורך קצבה, עדיין באופן יחסי למרכז, האנשים עם מוגבלויות בפריפריה ייפגעו יותר כש־20% מהשכר ברוטו הוא נסיעות".



בעלי מוגבלויות בישיבה בכנסת. צילום: חיים צח, לע"מ
בעלי מוגבלויות בישיבה בכנסת. צילום: חיים צח, לע"מ




דניס היא אמו של אביעד (26), שהפך לבעל מוגבלות כבר בנערותו בשל טיפולים שקיבל כשנלחם במחלה קשה. המשפחה מתגוררת בבאר שבע, ואביעד עובד במפעל בקריית גת.



"הוא יוצא מהבית באוטובוס לרכבת באר שבע אל קריית גת, ומשם בהסעה למפעל, וזו משרה מלאה בשכר מינימום", היא מספרת. "קצבת הנכות שלו עומדת על 2,500 שקל, אבל כיום מי שעובר את רף ה-5,500 שקל בשכר הברוטו, קצבת הנכות שלו הופכת ל'קצבת עידוד', הקצובה בזמן לשלוש שנים בלבד ואז מתבטלת. אחר כך יש לתבוע שוב את ביטוח לאומי לקצבת נכות. אני לא מאחלת לאף אחד לעבור את התהליך הזה".



לדבריה, "האבסורד הוא שאדם עם אותה מוגבלות שגר ליד המפעל ולא מגיע לרף שכר הברוטו של בני בגלל החזר הנסיעות, הקצבה שלו לא מאוימת".



ח"כ אלהרר: ליצור שינוי בהעסקת מוגבלים


ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), יו"ר משותפת של השדולה לזכויות אנשים עם מוגבלויות, ניסחה הצעת תיקון לחוק הביטוח הלאומי של העלאת רף השכר שממנו מתחילים לקצץ את קצבת הנכות. בצד זאת היא מציעה בהצעת החוק שלה כי "הכנסה של נכה מעבודה או ממשלח יד תחושב בניכוי החזרי הוצאות נסיעה".



על הצעת החוק חתומים 23 ח"כים, ובהם רבים מהקואליציה, אך היא לא מקודמת כל עוד נמשכת עבודת מטה בנושא הנערכת בימים אלה גם במשרד הרווחה.



שר הרווחה והתעסוקה, חיים כץ, מצדד בהעלאת הרף ומתכוון לקדם חקיקה ממשלתית בנושא במושב הכנסת הקרוב. עם זאת, הוצאת סעיף הנסיעות לעבודה בפריפריה מחישוב תקרת הקיזוז עדיין לא נלקחה בחשבון, ומשפחות הצעירים עם מוגבלויות בפריפריה חוששות, כאמור, כי אפלייתן תישאר על כנה.



אלהרר אומרת: "זה לא סוד שישנו קושי לאנשים עם מוגבלויות למצוא עבודה. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בפריפריה, כשאדם עם מוגבלות נאלץ לנסוע מרחקים ארוכים למקום עבודתו. העובדה כי החזרי הנסיעות נכללים לרף הנספר בחישוב חוק לרון פוגעת בעובדים ובקצבה שלהם, משום שלכאורה הם מרוויחים יותר. הגשתי לאחרונה תיקון מפורט מאוד לחוק, ואני מצפה משר הרווחה להרים את הכפפה, לאמץ את החוק בהקדם וליצור שינוי חשוב בהעסקת אנשים עם מוגבלויות".



מלשכת שר הרווחה והתעסוקה, חיים כץ, נמסר בתגובה: "השר יוזם תיקונים בחוק הביטוח הלאומי במטרה לעודד ולהגדיל את מספר מקבלי הקצבאות המשתלבים בשוק העבודה באמצעות יצירת תמריצים כגון העלאת רף ההשתכרות למקבלי הקצבאות ושמירה על הטבות נלוות. כל מימון תוספת לקצבאות הביטוח הלאומי ובכלל זה, העלאת רף הקיזוז מהשכר לעובדים עם מוגבלויות, מקורו בתוספות מהאוצר. במסגרת הדיונים המחודשים עם האוצר על חוק לרון אנו נדון ונבחן גם את הסוגיה הזו".



השר כץ הוסיף: "הסיוע לנכים שגרים בפריפריה משרת שתי מטרות חשובות והן עידוד אנשים עם מוגבלויות להשתלבות בחברה והפיכתם מאוכלוסייה נתמכת ליצרנית לצד צמצום הפערים ורמות ההכנסה בין מרכז לפריפריה. נמשיך ונפעל בנחישות למען רווחת מקבלי הקצבאות".



מהמוסד לביטוח לאומי נמסר: "במסגרת הדיונים המחודשים על חוק וועדת לרון, אנו נבחן ונדון גם בסוגיה זו".