האלוף במיל. דן ביטון, ממשיך לנסות ולהוביל קו תקיף לזיכויו של אלאור אזריה, החייל היורה מחברון. לאחר שאמש פורסמו פרטים מהתצהיר שלו לבית המשפט, התראיין היום (שלישי) ביטון ברשת ב' ואמר: "אני יזמתי את העדות שלי ואני פניתי לאילן בומבך (עו"ד של אלאור). זיהיתי שמונה נק' שהם בלב ליבו של צה"ל בהקשר לחוסנו, שהתנהלו להערכתי בצורה לא תקינה. יכול להיות שזה יעזור לאלאור".

"ראשית, חסיון התחקיר המבצעי: מטרתו להפיק לקחים. לב ליבו של יכולות הלמידה. ברגע שהחיסיון מופר מופרת יכולת הלמידה באשר לפעולות עתידיות. איך אפשר לעשות תחקיר מבצעי ללא הדמות המרכזית, זה משהו שאי אפשר להעלות אותו על הדעת. איך אפשר לעשות זאת ללא אלאור אזריה.  
פעולה של חיילים בשדה הקרב, או בזירה מבצעית טעונה, צריכה להיות אך ורק לפי תמונת המצב שלהם. במקרה של אלאור אזריה, אין חולק שהמוטיבציה של המחבל היתה להרוג. אם אלאור אזריה חשב שיש סכנה מאותו מחבל, שמא יפעיל חגורת נפץ, הרי שפעולתו עומדת בטווח הפעולות המקובלות. אם היה חשש שהמחבל יפעיל חגורת נפץ והיה חשש, אז נראה בטווח הפעולות הראויות.

מה היה עדיף שיקרה, שחיילים יהרגו? מספיק שיש חשש סביר. מספיקה תזוזה אחת של המחבל. כל חייל צריך לפעול לפי הבנתו המקצועית שהוא מפרש. אנחנו כובלים את ידי חיילי צה"ל. אף אחד לא יכול לבוא ולהסביר לאלאור אזריה, שראה מה שהוא ראה, אם היתה סכנה או לא. אין אחד שלא שינה את גרסתו, אבל אלאור נצמד לנקודה שהוא חשש. אי אפשר לשפוט מישהו ממקום אחר, הוא ראה מזווית מסוימת משהו". 

הנקודה הרביעית עוסקת בצדק שדין אזריה כדין שומר. ישראל שומר, מספר חודשים לפני כן, חטף אבן על רכבו. הוא ירד ממנו, והתחיל לרדוף אחרי מיידה האבנים, וירה בו בגבו. האם בזמן ששומר ירה, הוא היה בסכנה כלשהי? לא, האם הוא היה בסכנה פוטנציאלית? לא. מיידה האבנים ברח. הוא רדף אחרי מישהו שברח, הוא ירה באדם חי.
אלאור אזריה. צילום: מתוך יוטיוב

 

"צדק ימשיך להיות שם של כוכב"


"אז אם עכשיו אנחנו עושים שיקול של בית המשפט, אז גם המחבל הפצוע יכול לפצוע אחרים. אנחנו לא עושים את השיקולים האלה. אני נצמד לסכנה ודאית או פוטנציאלית, במקרה שומר לא הייתה סכנה פוטנציאלית, אצל אלאור הייתה. עניין שומר זועק לשמיים, חברים אם אתם רוצים לשפוט לפי מבחן הסכנה, אז למה עניין שומר שונה מאזריה? פה לא הייתה סכנה והכל עובר חלק". 

"אז אם עכשיו אנחנו עושים שיקול של בית המשפט, אז גם המחבל הפצוע יכול לפצוע אחרים. אנחנו לא עושים את השיקולים האלה. אני נצמד לסכנה ודאית או פוטנציאלית, אצל שומר לא היתה סכנה ודאית ולא פוטנציאלית, אצל אזריה לא היתה סכנה ודאית, אבל היתה פוטנציאלית, וזה בדיוק הסיבה שצריך להיעשות כאן צדק. בכל הקבלה שלא תעשי, המקרה של שומר, המצב היה קשה. צדק ימשיך כנראה להיות שם של כוכב, יש פה שיקולים נוספים ואחרים, ששומר לא הגיע לבית דין, ואין בליבי דבר כנגדו. כולם מסתערים על החייל הבודד שניסיונו הוא קטן מול שומר".

"במקרה של אזריה, ברגע ששר הביטחון קבע, צה"ל הלך בעקבותיו. לדעתי צה"ל יישרו קו עם שר הביטחון. זאת בריחה מאחריות ומזירה שנראית ברדק. מבחינת הבריחה של המפקדים - לא ראיתי דבר כזה, כסת"ח. זה מרתיח ולא יכול להיות. "הרבה מתקשרים לברך אותי. קולגות מברכים. מפקדים שלי. בצה"ל של היום יש כאלה שחושבים ככה ויש אחרת. היו עלי לחצים לחזור בי. צה"ל נכשל בהתנהלות מול אלאור אזריה".