למעלה מ-200 אלף משפחות בישראל סובלות מאי ביטחון תזונתי, כך עולה מסקר של ארגון "לתת" שפורסם הבוקר (ראשון) לקראת פרסום דוח העוני השנתי של הארגון. בארון טוענים כי "החברה הישראלית נחלקת בין אנשים שמתקשים להשיג שולחן במסעדה טובה לבין כאלה שמתקשים להשיג את הארוחה הבאה. כאלה, שעבורם ארוחה בסיסית לא בהישג יד". 



מהסקר עולה כי אחד מכל חמישה אזרחים בישראל מעיד על מצב של אי ביטחון תזונתי ומחסור במזון עקב מצוקה כלכלית: 19.2% מדווחים כי לא אכלו ארוחות מאוזנות בשנה האחרונה עקב המצוקה הכלכלית, 17.8% מעידים כי חששו שיגמרו את האוכל בבית לפני שיהיה להם כסף לקנות עוד. כמו כן, 14% מהציבור הרחב מעידים כי האוכל שקנו לא היה מספיק, ולא היה להם כסף לקנות יותר.



חלוקת מזון לנזקקים בחגים. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90
חלוקת מזון לנזקקים בחגים. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90



על מי הציבור תולה על האשמה למצב? כ-78.4% מהציבור רואים את הממשלה כגורם האחראי לפעול לצמצום העוני יותר מכל גורם אחר, עליה בשיעור של 12% בהשוואה לשנה שעברה (69.8%). על אף שהממשלה נתפסת באופן מובהק כגורם האחראי לטיפול בעוני, 2/3 מהציבור (66.7%) סבורים שבפועל הטיפול בעוני נמצא במקום נמוך או כלל לא נמצא בסדר העדיפויות הלאומי. דעה זו רווחת יותר בקרב חילוניים, מסורתיים ובעלי השכלה על תיכונית.



הציבור מעניק ציון נכשל לראש ממשלה, לשר האוצר ולשר הרווחה על טיפולם הכושל בבעיית העוני. שר הרווחה חיים כץ "זוכה" לציון 3.9, שר האוצר משה כחלון עם הציון 4.4 ואילו ראש הממשלה בנימין נתניהו מקבל את הציון הנמוך ביותר 2.9 (מתוך סולם של 1-10. 1 משמעו "כלל אינו פועל לטיפול בבעיה" ו- 10 משמעו "פועל במידה רבה מאד לטיפול בבעיה").



הבוקר חידשו ב"לתת" את המיצג החברתי "הארוחה הבלתי מושגת" בכיכר רבין בתל אביב. המיצג נועד להמחיש באופן ויזואלי את העובדה שעבור מאות אלפי משפחות בישראל גם ארוחה בסיסית או ארוחת חג לא נמצאת בהישג יד, לאור מצבן הכלכלי. מטרת הקמפיין היא לגייס את הציבור להתנדב אבל גם להפעיל לחץ על הממשלה להקים מיזם לאומי לביטחון תזונתי. 



לאמץ תכנית ממשלתית לצמצום העוני


ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון לתת, אומר: "לצערנו, גם לאחר עשור של פעולה מול ממשלות ישראל השונות במטרה לחייבן לאמץ תכנית ממשלתית לצמצום העוני, עדיין חיות בישראל מאות אלפי משפחות באי ביטחון תזונתי, ללא כל מענה ממשלתי הולם וראוי שמטפל במצבן. על מנת לתת פתרון ל243,000 משפחות באי ביטחון תזונתי חמור, יש צורך ב-1.5 מיליארד שקל לשנה, אולם הממשלה מתנערת מהטיפול בנושא ונותנת מענה לאחוז אחד מהצורך, במקרה הטוב.



שר הרווחה חיים כץ. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
שר הרווחה חיים כץ. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90



וינטרוב קרא לשר הרווחה לקחת אחריות כוללת על המצב: "על חיים כץ לשנות את המדיניות ולהכניס את הביטחון התזונתי לסדר העדיפויות של משרד הרווחה, להקצות 300 מיליון שקל בתקציב המדינה לשנים 2017-2018 ולהקים מיזם לאומי לביטחון תזונתי המתבסס על הצלת מזון והמלצות המועצה הארצית לביטחון תזונתי, על מנת לתת מענה מיטבי למקסימום משפחות נזקקות".



חבר הכנסת איציק שמולי (המחנה הציוני) הגיב לסקר ואמר כי "מספרים האלה מהווים כתב אישום חמור של האנשים הרעבים והעניים במדינה כנגד הממשלה השבעה והעומד בראשה שהובילו למצב הזה בגלל מדיניות כלכלית כושלת ואטומה. זו פשוט חרפה שגם בתקציב הקרוב במקום לטפל באופן רציני בעוני ממשיכה הממשלה להעביר כסף לסקטורים ולמקומות אחרים ובמקום חיזוק של השירותים החברתיים ממשיכים להפריט ולרסק אותם. כנראה שהבעיה המרכזית היא שרוב האנשים שם לא יודעים מהו מחסור ומעולם לא חוו אותו, אחרת בטוח שהיו נוהגים אחרת". 



גורמים בכירים במשרד הרווחה מסרו בתגובה לדוח לתת: "אנחנו מפקפקים באמינות של הודעת לתת ובאמינות הסקר. מדובר בעמותה מלאה באינטרסים כלכליים שחלקם אינו קשור לרצון לסייע למשפחות במצוקה".