מי אשם במהומה שהתרחשה בטקס פרסי "אופיר", האם אנשי הקולנוע או השרה מירי רגב? גבי גזית שוחח על כך ב"רדיו ללא הפסקה 103FM" עם הבמאי נפתלי גליקסברג והשחקן אורי גבריאל. גזית שאל את גבריאל על שירו של המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש שגרם לשרה לצאת מהאולם: "אני לא מתייחס, זה לא רלוונטי", ענה גבריאל. "גם הפרובוקציות לא רלוונטיות מבחינתי, אלא התגובה לפרובוקציות. כל דבר יכול להתפרש כפרובוקציה, השאלה היא איך מגיבים. האם זה היה לגיטימי שהיא יצאה או לא לגיטימי, זה עניין שלה. הצורה שבה חלק מהקהל שם הגיב לפרובוקציה הזו קצת חרג מהגבולות. השאלה אם מה שקרה שם באולם זה תרבות גבוהה ונעלה, זה מה שחשוב".



"זה כן עניין שלנו אם שר יוצא בזמן הקראת שיר, כי מירי רגב לא יצאה מהאולם כאדם פרטי, היא יצאה כשרת התרבות", טען מנגד גליקסברג. "אני חושב שזו זכותה המלאה לצאת. אפשר ללמד את דרוויש, חשוב לקרוא את דרוויש, אבל בטקס שהוא חצי רשמי של המדינה, כשיושב שר התרבות, הוא לא חייב להקשיב למשורר שבחלק משיריו קורא ליהודים להסתלק מפה. זה הכי לגיטימי שבעולם. לגבי הפרובוקציה, בואו לא ניתמם. השרה באה ודופקת את השואו שלה, ומה שקרה באולם זה הדבר הכי אנושי הכי טבעי, הכל בסדר. רועי (השחקן רועי אסף, שהתפרץ לעבר רגב) ירד מהבמה כי הצלם אמר לו לזוז, לא כי מאבטח הוריד אותו. הוא רצה לעלות לבמה כדי להגיד שמספיק לדבר על קיפוח מזרחי".





גזית טען שמירי רגב תהיה ראשת ממשלה בזכות הלאומיות: היא עובדת על זה מהעובדים הזרים ועד הקולנוע ומתסיסה בעד הצד המזרחי. מצטיינת כמו טראמפ בשנאת הזרים. "אני לא יודע אם היא תגיע לראשות הממשלה, כי היא לצד זה מתסיסה בעניין המזרחי שהוא הכי לא רלוונטי שבעולם", הגיב גליקסברג. אורי גבריאל הגיב: "אי אפשר להתייחס ברמה צינית ולהגיד שכל מה שהיא עושה זה פוליטיקה. יש לה תפקיד והיא רוצה למלא אותו בהצלחה. אי אפשר לגלוש רק על פרובוקציות, זה לא נכון. מבחינת חלק מהאמנים היא פרובוקציה מהלכת. היא לא צריכה לעשות פרובוקציה, היא כבר פרובוקציה. הרי זה התחיל מהרגע שהיא התחילה בתפקיד. אז אי אפשר להאשים אותה שהיא עושה פרובוקציות, אלא להאשים את עצמנו איך אנחנו מגיבים לפרובוקציות".


צריך להתחיל לחשוש? נתניהו ורגב במליאת הכנסת. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90
צריך להתחיל לחשוש? נתניהו ורגב במליאת הכנסת. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90


גליקסברג שאל את גבריאל: "אתה מהאליטות? הרי השרה אמרה שאנשי הקולנוע את אליטה, כיוון שאתה אחד השחקנים הכי בכירים בארץ, זה אומר שאתה מהאליטה". גבריאל השיב: "נו אז מה? אז כל מי שמדביק לך סטיקר אתה חייב ללכת אתו? מה זה קשור? אני מהעם. אם העם זה אליטה אז אני מהעם. אנחנו באנו מהעם ואנחנו מדברים אל העם. תרבות זה יחסי אנוש. זה לא חייב להיות משהו שמצטייר כמין אליטה או משהו כזה. תרבות היא גם אמצעי שדרכו אפשר לחסל אנשים. יש פה המון משמעויות, השאלה לאיזו מהן מתייחסים".

גזית שאל האם הטענות של רגב כלפי הקולנוע מוצדקות. גליקסברג השיב שהסרטים שהיו מועמדים השנה לפרס הראשון עסקו בבדואים, חרדים ובאנשים הנמצאים בין עבריינות לתשובה. גבריאל אמר: "אם מירי רגב טוענת ההפך מזה אז הייתי יכול להתווכח איתה על זה. השאלה היא לא האם זה צודק או לא צודק, אלא האם זה חכם או לא חכם. יכול להיות שיש לה מה ללמוד. בסך הכל היא באה במגע ובהתנהלות מאוד יפה עם יו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע, מוש דנון ואת הדברים אפשר להבהיר סביב שולחן ולהחליט אם זה נכון מה שהיא חושבת או לא נכון, להוכיח. אני לא חושב שהיא כזו אטומה, היא לא באה עם איזו דעה קדומה על העניין הזה והיא לא תזוז מעמדתה ותשנה אותה אם היא תשוכנע אחרת. אבל אם היא רוצה להקים ועשה ולהתחיל לדפדף בדפים ששוכבים שם כבר המון שנים ואף אחד לא ניער מהם את האבק, אז זה לגיטימי זו זכותה ואני חושב שהיא פועלת נכון".

"לשרה רגב, אם היא רוצה, יש המון מה לתרום", סיכם גליקסברג. "חוק הקולנוע מקצה רק 80 מיליון שקל בשנה. הקולנוע לא מגיע לפריפריה. מי שגר בפריפריה צריך לנסוע שעה כדי לצפות בסרט ישראלי. אפשר לקדם את הפריפריה ולהביא את הקולנוע הישראלי לשם".