שתי הערים המוסלמיות־סוניות הגדולות של צפון הסהר הפורה, חלב שבסוריה ומוסול שבעיראק, עומדות בפני סכנת נפילה בידי השיעים, בהובלת המעצמה האיראנית השיעית. בחלב חיל האוויר הרוסי עוזר להחריב את העיר כדי "לשחררה"; במוסול חיל האוויר האמריקאי יעשה את עבודת החורבן כדי "לשחררה" מדאעש.
אני רוצה להתמקד במוסול, בת למעלה ממיליון איש שרובם המכריע סונים. שיעים וכורדים מעולם לא היו שם. דאעש כבש את העיר לפני שנתיים וחצי עם כמה מאות לוחמים. השבוע החלה קואליציה של צבא עיראקי, שהוא צבא שיעי, מיליציות שיעיות רצחניות, צבא כורדי עיראקי, מיליציות כורדיות מסוריה וטורקיה וחיל האוויר האמריקאי - במהלך לכיבוש העיר מידי דאעש. והרי כמה שאלות וניסיון לענות עליהן.
השאלה הראשונה: האם יעלה בידי הקואליציה הזאת לכבוש את מוסול? בוודאות יצליחו להחריב אין־ספור מבנים ולהרוג הרבה אזרחים, אך בסופו של דבר יכבשו אותה, גם אם זה יארך חודשים. יחסי הכוחות הם של כ־5,000 לוחמים של דאעש מול למעלה מ־50 אלף של הקואליציה, עם סיוע אווירי מסיבי. צפו להרבה דיסאינפורמציה על הקרבות מפי העיראקים ומפי האמריקאים.
השאלה השנייה והקשה יותר: מה יקרה אחרי הכיבוש? ודאי שיהיו שם ביזה ואונס והרג בממדים גדולים ביותר. אבל מי ישלוט בעיר? הממשלה העיראקית השיעית שבבגדד? היא תשלוט באוכלוסייה סונית שמעולם לא ראתה שיעים? ומה יגידו הכורדים? האם הם ייתנו יד לממשל מטעם בגדד? להערכתי, הם ירצו לספח את העיר לחבל הכורדי האוטונומי של עיראק. האם הממשל בבגדד ייתן להם? ומה תגיד טורקיה? היא תאפשר לכורדים להשתלט על מוסול או תסכים לשלטון שיעי? יש להניח שלא. אז האם גם היא תנסה להשתלט על מוסול? במילים אחרות, ייווצר ואקום שיכניס את העיר ואת האזור כולו למאבקי דמים ונקמות. אם בשלטון האימים של דאעש הייתה בעיר לפחות יציבות מסוימת, די ברור שבמקומו תבוא אנדרלמוסיה.
השאלה השלישית: מה יהיה עם דאעש בעיראק? ברור שדאעש לא יחוסל ולא ייעלם. הוא יחזור ל"ממדיו הטבעיים". כלומר, ארגון גרילה ג'יהאדיסטי שאינו שולט בשטח אורבני אלא מפוזר במדבר, בכפרים קטנים, חסין בפני הפצצות. הוא יחזור שם למה שהיה לפני שכבש את מוסול.
השאלה הרביעית: האם יימשך הטרור? בוודאות יימשך, עם מוטיבציה גבוהה יותר כי לא רק דאעש מפעיל טרור, אלא גם ארגונים ג'יהאדיסטיים אחרים. ובהקשר הרחב יותר: מכיוון שדאע"ש הוא בראש ובראשונה רעיון, אידיאולוגיה קיצונית שכובשת לבבות שונים, ייתכן מאוד שלזמן מה תרד היוקרה שלו, אך כוח המשיכה יימשך. והסיבה המרכזית לכך היא זאת: דאעש הוא התסמין לבעיה; הוא צמח מתוך התמוטטות החברות בסהר הפורה ועליית המתח הסוני־שיעי.
אם יש לקח מרכזי אחד שאפשר ללמוד, הרי הוא שארגון ג'יהאדיסטי עדיין אינו יכול למשול בטריטוריה ולשאת באחריות לחיי אזרחיה. הכרזת החליפות הייתה מוקדמת. אומנם עדיין עיר הבירה של החליף היא ראקה, שעל גדות הפרת בסוריה - אותה יהיה קשה לכבוש - אבל העתיד כבר מסומן: דאעש יעזוב או יסולק מהשטחים העירוניים, יחזור ללוחמת גרילה מתוך המדבר הסורי הגדול וימשיך להפיץ את תורתו הקיצונית.