אנחנו רגילים לחשוב שמסוכן להיות צעיר בישראל, אבל האמת היא שמסוכן מאוד גם להיות מבוגר בישראל. כל מי שהוא או הוריו הגיע לגיל הזהב וממשיך ליהנות מבריאות טובה, לחיות חיים פעילים ולהשתמש בדרך, בעיקר כהולך רגל, יודע זאת היטב. דור התקומה - אנשים רבים מדי מאלו שבנו את הארץ הזאת בעבורנו ולחמו עליה פעם אחר פעם, מוצאים את מותם המטופש והמיותר דווקא בכביש. תוחלת החיים, ועמה גם איכות החיים, הולכת ועולה. המשמעות היא שיותר ויותר גמלאים וקשישים, שבעבר נותרו ספונים בבתיהם או בבתי אבות, חיים כיום חיים גדושים ופעילים ומוסיפים להשתמש בדרך.



אבל האם תשתיות הבטיחות בישראל מספקות לאזרחיות ולאזרחים בני גיל הזהב את הבטיחות שהם זקוקים לה?



הנתונים עונים בלאו מהדהד. בשנת 2015 נהרגו 101 קשישים, נתון המצביע על עלייה של 49% בהשוואה ל־2014. בשנה זו היו הקשישים כ־28% מכלל ההרוגים, שהם למעלה מפי 2.5 מחלקם באוכלוסייה.



מדובר במספר הקשישים ההרוגים הגבוה ביותר זה שנים רבות. ככל שיישמע הדבר מזעזע, הקשישים הם כ־40% מהולכי הרגל ההרוגים.



הקשישים הם אוכלוסייה פגיעה במיוחד מכמה סיבות: להבדיל מפגיעה דומה באיש צעיר, שביכולתו להתאושש ולהחלים; פגיעת רכב בקשיש, ולו הקלה ביותר, עלולה להיות קטלנית לו. ככל שגילו מתקדם יותר, כך נסוגות המיומנויות הפיזיות והקוגניטיביות שלו. צפיפות העצם יורדת, והיא נשברת ביתר קלות, הראייה והשמיעה נפגעות ומקשות עליו להיזהר מפני סכנות, זמני התגובה מתארכים, כוח השרירים פוחת וחלוקת הקשב נעשית קשה עליו.



המציאות מחייבת אותנו במציאת פתרונות יעילים להפחתת ההיפגעות בקרב הקשישים. עלינו להתאים את תשתיות הדרך שלנו לנוכחותם ההולכת וגוברת של האזרחים הוותיקים, תוך התחשבות בצורכיהם הייחודיים כפי שפורטו למעלה. עלינו לבנות מערכת תחבורה שתספק להם ניידוּת בטוחה ותאפשר להם להישאר עצמאיים. עלינו להגביר את בטיחות נהיגתם ולהעניק להם אפשרויות תחבורה נוחות וזולות, הן כנהגים והן כנוסעים והולכי רגל.



ואולם מציאות זו, ככל שהיא מדממת מבחינת הקשישים, אינה מורכבת כלל. למעשה, הפתרון לבעיה קל למדי. בכמה פעולות פשוטות, שאותן חובה על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לנקוט, אפשר להציל חיים רבים. המשרד והרשויות המקומיות חייבים להתקין פסי האטה בסביבת ריכוז גבוה של קשישים כגון בקרבת בתי אבות, בתי חולים ומרכזי יום.



צעד נוסף: באותם אזורים, שבהם הצפי להוכחות קשישים גבוה, יש להאריך את משך מופע האור הירוק ברמזור, כדי לאפשר להם לחצות את הכביש בבטחה. צעד מתבקש נוסף: לרכז את הטיפול במפגעים כגון בורות פעורים במדרכות, הנמכת מדרכות בירידה למעברי חציה, שיפור הנראות על ידי סימון מובלט של מעברי החציה וכדומה.



בעבור הקשישים הנוהגים, על המדינה לעודד התאמת מערכות ההגנה על הנוסעים והנהג, גם לחולשות הגופניות של האנשים המבוגרים. יש להתקין מערכות בטיחות קלות ופשוטות להפעלה ולשפר את מערכות ההגנה על הולך הרגל הנפגע מרכב. לא תזיק גם מדיניות חידוש הרישיונות לנהגים מבוגרים, שתיעשה קפדנית יותר.



כל אלה, בצירוף מאמץ הסברתי רצוף, יסייעו בוודאות להורדת מספר ההרוגים הקשישים ולמימוש הציווי העומד ביסוד אמונתנו: מפני שיבה לקום ולהדור פני זקן. 



הכותב הוא מנכ"ל עמותת אור ירוק