הרשויות בשבדיה הודיעו היום (שני) רשמית כי חסיד אומות העולם, הדיפלומט ראול ולנברג, מת ביולי 1952, חמש שנים אחרי שנעצר בידי הסובייטים שכבשו את הונגריה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. ולנברג, איש עסקים שהיה מעורב בבנקאות ובסחר בינלאומי, מונה ביולי 1944 למזכיר ראשון בנציגות הדיפלומטית של שבדיה בהונגריה, אולם היה מדובר בסיפור כיסוי שנועד לאפשר לו לנהל מבצע חשאי להצלת כ-200 אלף יהודי בודפשט שעמדו להישלח למחנות ההשמדה. הוא סיפק דרכונים שבדים שנועדו להעניק חסות ליהודים בעלי קשרים אישיים או עסקיים עם אזרחים שבדים, חילץ יהודים ממצעדי המוות שארגן אדולף אייכמן ואף הקים עם נציגים זרים נוספים גטו בינלאומי בבודפשט שבו היהודים היו נתונים לחסות שבדית.



בינואר 1945, אחרי כיבוש בודפשט על ידי הסובייטים, נחטף ולנברג מרחוב בעיר על ידי הסובייטים, ככל הנראה מאחר שחשדו בו שהוא מרגל לטובת הנאצים, ומאז לא היה ידוע מה עלה בגורלו. הקרמלין הכחיש שהוא יודע היכן הדיפלומט, אם כי בשנת 1957 טענו הרוסים כי יש להם מידע שהוא מת מהתקף לב בכלא כשנתיים אחרי היעלמותו, אולם לא סיפקו פרטים נוספים. גם דוח של צוות רוסי-שבדי שבחן מסמכים אחרי קריסת ברית המועצות לא הגיע למסקנות חד משמעיות.



באוגוסט האחרון דיווח הניו יורק טיימס כי לפני ארבע שנים גילתה נכדתו של איוון סרוב, ששימש מנהל הקג"ב בין 1954 ל-1958, ארבע מזוודות שהוסתרו בתוך קיר בבית הנופש שהיה שייך לסבה במוסקבה, ובתוכן היו מאות עמודים של יומניו. לפי היומנים, שליט ברית המועצות, ניקיטה חרושצ'וב, הנחה את סרוב לבחון מה עלה בגורלו של ולנברג בשל פנייה שבדית לעזרה בחקירה. סרוב ציין כי הוא קרא את התיק המלא על ולנברג – שהרוסים הכחישו תמיד כי הוא קיים - ומצא שהדיפלומט לא היה מרגל. הוא גם הודה כי לא הצליח לגלות את הנסיבות המלאות, אך כתב: "אין לי ספק שוולנברג חוסל בשנת 1947".



תאריך המוות פיקטיבי - 5 שנים לאחר אות החיים האחרון


מאחר שלא היה עד כה תאריך מוות רשמי, העמדה השבדית הייתה שמבחינה משפטית נמצא ולנברג בחיים. אולם היום מסרה רשות המסים השבדית, סקטוורקט, ליומון אפטונבלדט באופן רשמי כי ולנברג "נחשב כמי שמת ב-31 ביולי 1952". ברשות הסבירו כי מדובר בתאריך פיקטיבי שנבחר בשל היותו חמש שנים לאחר הפעם הראשונה שבה התקבל אות חיים מוולנברג.



למרות שעדיין לא נפתרה סופית תעלומת מותו של ולנברג והמועד המדויק, ציינו במשפחתו של הדיפלומט השבדי כי "הגיע הזמן לתת לראול לנוח בשלום על משכבו". המשפחה גם קיימה טקס זיכרון פרטי בשמורת הטבע קפסטה שבאזור לידינגו, מערבית לשטוקהולם, שם הוא נולד והעביר את חופשות הקיץ בצעירותו.