מנסה לנווט: הטענה העיקרית נגד שר האוצר משה כחלון היא שהוא מבטיח דברים אבל לאחר מכן מתקפל ובורח מעימות. הדוגמאות האקטואליות העומדות על הפרק הן סוגיית עתיד תאגיד השידור הציבורי וחוק ההסדרה. הרושם שנוצר הוא שבשני המקרים נתן כחלון להבין שהוא יתנגד. הוא יתנגד לסגירת תאגיד השידור והוא יצביע נגד חוק ההסדרה. אבל אם זה הרושם, צריך לתקנו. את עמדת כחלון בעניין התאגיד שמעתי שלשום בכנס התקשורת באילת. הוא לא נקט עמדה חד־משמעית בעד או נגד, כך שהוא לא התקפל משום דבר. מה שכן, הוא טען שאינו נמנה עם התוקפים אוטומטית את עובדי רשות השידור ומבחינתו אין גם לפסול אותם אוטומטית.



שמעתי את דבריו גם בעניין חוק ההסדרה. כשנשאל לעמדתו, היה כחלון מפורש יותר והדגיש שלא ייתן את ידו לחוק שיפגע במעמד בית המשפט העליון. אפשר להתווכח אם קיבל את מבוקשו אבל לא עם התוצאה: יו"ר הקואליציה דוד ביטן ניצב מעל בימת הכנסת והודיע שמעמד בית המשפט העליון לא ייפגע.



אבל משום מה, האכזבה מכחלון רבה ונוצר הרושם שהוא האיש הרע בכל הסיפור. לא ברור כמה מעיתונאי תאגיד השידור הציבור בחרו ב"כולנו". אני יכול לנחש שלא הרבה. אני בטוח יותר שתושבי עמונה לא בחרו בכחלון אלא בנפתלי בנט וימינה מכך.



כחלון נבחר בשל אג'נדה חברתית, בה הוא זוכה לחופש פעולה


כחלון נבחר על הטיקט של פוליטיקאי שהצליח במו ידיו להביס את הטייקונים מחברות הסלולר ואִפשר לעם ישראל לפטפט את עצמו לדעת במחיר שווה לכל נפש. הוא לא נבחר כדי לקדם את האג'נדה המדינית של מפלגות השמאל האומרות אוטומטית "לא" לכל יוזמה של נתניהו, ולא משנה מה תהיה. כחלון נבחר להילחם ביוקר המחיה, ואם אפשר להוריד את מחירי הדיור. זה מה שקהל בוחריו מצפה ממנו.



כדי לקדם את האג'נדה שלו, הוא חתם עוד לפני בואו בברית נישואים (פוליטיים) עם נתניהו על הסכם ממון. ראש הממשלה התחייב להעניק חופש פעולה מוחלט בתחומים הכלכליים. זו הסיבה שנתניהו בלע מכחלון צפרדעים בגודל של פילים כמו חוק שכר הבכירים, המס על דירות להשקעה (מס ריבוי דירות) והרפורמות בבנקים.



כחלון זוכה לחופש פעולה גם בנושאים חברתיים כמו קליטת עובדי קבלן, רפורמות בבנקאות ובתחומי הפיננסים. נתניהו בולע ושותק. אבל אין ארוחות חינם. כמו שביבי מחויב לשר האוצר בנושאי כלכלה, כך כחלון מחויב לנתניהו בנושאים פוליטיים. זו פרמיית הביטוח שהוא משלם עבור הבטחת שלמות הקואליציה. זו גם הסיבה שהוא בורח מבשורות ומתחמק מעימותים כמו מאש. הוא חמקן אבל חייכן.



הוא לא יריב עם ההסתדרות או עם מוקדי כוח בשירות הציבורי שאמורים להתכתב עם הבייס הפוליטי שלו. הוא לא יתבטא בנושא מתווה הגז בתירוץ כזה או אחר. טוב לא ייצא לו מזה. לעומת זאת, הוא יחבוט בששון בבעלי ההון, יטיח בכיף את ראשי מנהלי הבנקים בקיר ויבוז לראשי ענף הביטוח.



אלא שמפלגות השמאל מתבלבלות. הן לא מסוגלות להבחין בין שר האוצר החברתי בנושאי כלכלה לבין כחלון הנצי בנושאי שטחים וביטחון. הם שכחו שכחלון התבטא כבר יותר מפעם אחת שהוא הוא הליכודניק האמיתי המנסה לשמר את מורשתו של האב המייסד מנחם בגין. נזכיר שכחלון, כמו בגין, הוא נץ מדיני אבל עם חמלה, ומאמץ בחום את הביטוי שטבע בגין: "יש שופטים בירושלים".



מפלגת כולנו של משה כחלון קיבלה בבחירות האחרונות עשרה מנדטים. לפי הציפיות ממנה, מדובר במפלגה בסדר גודל כפול לפחות. הסקרים האחרונים נותנים לה שבעה מנדטים. אם למתנגדי חוק ההסדרה יש ציפיות מכחלון, אזי שישימו בבחירות הבאות כולנו. אם רבים כל כך חרדים לגורל תאגיד השידור הציבורי, אז שייתנו כוח לכחלון ושיחזקו את מפלגתו (הדועכת לפחות בסקרים).