המוזיקאי, אסף אמדורסקי, התארח בתכנית "אלבומי המופת" ברדיו "103FM", והעלה זיכרונות מאלבומו "מנועים שקטים", שיצא בשנת 1999, וכלל את הלהיטים '15 דקות', 'חלום כהה', 'רוך וקושי', 'במערבולת' ועוד. האלבום, שכבר כמעט ואפשר לקרוא לו רטרו, נחשב למיוחד ופורץ דרך במוזיקה הישראלית מבחינת הצליל שלו, שנשמע מדויק, עמוק, חד ורענן. "האלבום התחיל מטקסטים", סיפר אמדורסקי. "באלבום השני עבדתי עם להקה, ומה שהיה חשוב זה איך החומר נשמע בחדר החזרות, פחות עבודה אולפנית. אחרי האלבום השני, רציתי להתעסק עם סמפלרים, ובעצם אני והלהקה שלי הפכנו לרביעיית מפיקים, ויחד הפקנו את האלבום הזה. הפסקנו לנגן והפכנו להיות אנשים שרוצים לגעת בכפתורים. זה משהו שקרה לנו באופן מאוד טבעי יחד, האהבה להפקה מוזיקלית".
המפיקים הצעירים היו מושיק קופ, יובל אורי ורונן בן חורין. אדם נוסף שליווה את אמדורסקי בתהליך האינטנסיבי הוא חיים שמש, מנהלו האישי. "היה ברור מההתחלה שהולכים על תהליך יצירה איטי, בישול איטי, שלוש שנים של קידוחים", הוא מספר. "אמרתי שלא נורא, כי לאט זה טוב, אבל אחרי האלבום הזה נשברתי, לא רציתי יותר לעשות אלבומים, זה ירק אותי החוצה".
"היה מאוד קשה, ממש הרגשתי שאני משלם על זה בבריאות פיזית. זה היה מורט עצבים, כמעט פרחה נשמתי, לקחתי את זה מאוד ברצינות. הייתי קבור באולפן, לא ידעתי בכלל מה קורה בחוץ ומה קורה בעולם. באופן אישי, זה מאוד לא עניין אותי. עניין אותי מאוד להצטיין בעבודה הזו של האולפן, לעשות אלבום טוב, שנשמע טוב, שהטקסטים שלו נוגעים בחיים שלי וגם בחיים של אנשים שאיתי באותה שכבת גיל. זה כל מה שעשיתי מהבוקר עד הערב, הטרפתי את עצמי על הדבר הזה".
בשיר 'חלום כהה', המככב באלבום, הטמיע אמדורסקי הקלטה של הזמרת המנוחה, ענבל פרלמוטר ז"ל, שהלכה לעולמה בתאונת דרכים טרגית כשנתיים קודם לכן. "כשכתבתי את השיר, הוא התחיל כשיר מחאה על כסף ועבודה", סיפר, "ואז חברים אמרו לי שהסגנון הזה לא כל כך מתאים לי. אמרו שהלחן יפה, אבל המליצו לי להחליף את המילים, אז התחלתי לגזור את המילים ולחבר אותן מחדש, וכשראיתי איך השיר נבנה, הבנתי שהוא קצת על הסיפור של ענבל, המוות שלה ומה שהיא סימלה בשבילי".
על השיר '15 דקות' הבהיר: "זה לא היה להיט רדיו. אני זוכר ששלחנו את זה לרדיו, וחיים שמש ואני תפסנו את הראש ואמרנו, 'יא אללה איתם'. וכל האנשים (מהרדיו) אמרו לנו 'בואנ'ה, איזה יופי השיר, כמה אנחנו נהנים ממנו, שומעים את זה בבית, זה אדיר'. בסדר, אז למה אתם לא מכניסים את זה לרדיו? ענו לנו: 'תראה, זה לא בדיוק האופי של התחנה, זה לא כל כך מתאים לנו לקצב של השידורים, אבל זה מאוד יפה, תדע לך שאנחנו מאוד אוהבים, זה אחלה שיר'".
"חושב שפחות נכון לנו להתעסק בענייני מדינה ושלטון"
אחרי בצורת שארכה כשלושה חודשים, אמדורסקי זכה להשמעה המיוחלת, אבל גם בעניין זה הוא לא חוסך ביקורת. "גם כשהשמיעו אותו פעם או פעמיים ברדיו, יצא לי לנסוע במונית, אני יושב מאחורה, מדבר עם הנהג, מתחיל השיר, והוא החליף תחנה. אמרתי זהו, לא היה סיכוי בחיים שיקרה משהו עם השיר הזה. יש עוד מקרים של שירים מצוינים שנשלחו וזה לא קרה איתם. למשל, 'כוכב', חשבתי שהוא יהיה להיט ענק, עד היום בהופעות אנשים עפים כשאני מבצע אותו. אני יכול להבין את הרדיו, לא כל דבר שאני חושב שצריך להיות מושמע ישמיעו. גם יש כל כך הרבה אמנים וכל כך הרבה דברים, בסדר".
אמדורסקי סיפר שבזמן שעבד על האלבום טרם יציאתו אל אוויר העולם, התנתק כמעט לחלוטין מחדשות ואקטואליה, והקדיש את עצמו אך ורק למוזיקה. "אני יכול לספר איזה אלבומים יצאו אז, איזה די.ג'יים הביאו מחו"ל לארץ, מי תקלט ב-TLV, מתי התקיימו מצעד האהבה ומצעד הגאווה ולדבר על חיי הלילה במועדונים של תל אביב, בערים שמחוץ לתל אביב ובמועדונים בקיבוצים. אני פחות זוכר מה היה בתקשורת המיינסטרים. לפעמים אני נסחף לזה, אבל עמוק בפנים, אני חושב שפחות נכון לנו להתעסק בענייני מדינה ושלטון, אלו עניינים שטחיים שאין לנו שליטה עליהם, וזה מסב את תשומת הלב מעניינים באמת חשובים, כמו רוח ובין אדם לחברו".
"כשאתה נכנס לפעמים למערבולות כאלה שאמרו עליך משהו בענייני עדות, ימין-שמאל, או דתיים-חילונים, אז קודם כל זה בוץ טובעני, מקום נוראי, ושנית, אתה באמת מאבד פרספקטיבה", ציין. "כשאתה לא רואה חדשות, הפרספקטיבה שלך, הראייה שלך, יותר צלולה. בתקופה ההיא, 1999, זה היה נתק מוחלט. חלק מההצלחה שלי לייצר אלבום שהיה כל כך מדויק מוזיקלית וטקסטואלית, הייתה נעוצה בכך שהוצאתי את עצמי מהלופ הזה. לא רואה טלוויזיה, לא שומע רדיו, לא קורא עיתון, ולא מתעניין במה שמאוד אופנתי באותו שבוע. רק ככה אפשר לייצר אסתטיקה אחרת, שבאה מבפנים ולא ניזונה מהרחוב המיידי".
"אפשר למצוא דברים פה, בישראל, מתחת לפני השטח, לאו דווקא במיינסטרים הלעוס, המוכר והוותיק. תכנית כזו מושכת אליה את הכישרונות, אז אם הדברים הנכונים יתנקזו לשם, אני שמח שאוכל להיות שם כדי לעודד את ההכוונה של הדבר הזה. אני אשמח לראות אמנים ישראלים שמצליחים בחו"ל, זה דבר שגורם לי גאווה ואני שמח בו, לאו דווקא צריך להיות מישהו עם אוריינטציה אירוויזיונית כדי לאהוב את זה. אז כן, יופי, אמרתי בסדר, ואני הולך להיות שופט בריאליטי".