תלמידי י"א-י"ב ירדו ביחידות הלימוד במתמטיקה

הרשות הארצית למדידה והארכה בחינוך פרסמה נתונים על תמונת מצב לימודי המתמטיקה בישראל, לפיהם עולה כי אומנם חלה עלייה בין תשע"א לבין תשע"ד בשבעה אחוזים בשיעור הנבחנים בבגרות במתמטיקה, אך היא נובעת בעיקרה מעלייה בשיעור הניגשים לבגרות ברמה של שלוש יחידות לימוד אשר עלה מ-40% ל-48%.

לפי הנתונים המקיפים את כל שלבי החינוך וכוללים את מבחני המיצ"ב, מבחן טימס, מבחן פיזה ומבחני הבגרות, תלמידים רבים לומדים ברמה מוגברת לבחינות הבגרות במתמטיקה, אך בכיתות יא' ויב' יורדים ביחידות הלימוד. יש לציין כי נתונים אלה אינם מתייחסים לשנה החולפת במהלכה הוקמה רפורמת קידום לימודי המתמטיקה על ידי שר החינוך נפתלי בנט.

מבדיקה של בחינות הבגרות במתמטיקה, בשנת תשע"ד נבחנו בבחינה זו 75% מהתלמידים הלומדים בכיתה י"ב (77% בקרב דוברי העברית ו-70% בקרב דוברי הערבית), שיעור המהווה עלייה בהשוואה לתשע"א אז הוא עמד על 68% (71% בקרב דוברי עברית ו-59% בקרב דוברי ערבית). 48% מהתלמידים ניגשו לבחינת הבגרות ברמה של 3 יחידות לימוד (שיעור זהה נמצא בקרב דוברי עברית ודוברי ערבית), 17% ניגשו ברמה של 4 יחידות לימוד (18% בקרב דוברי העברית ו-15% בקרב דוברי הערבית) ו-10% ברמה של 5 יחידות לימוד (11% בקרב דוברי עברית ו-7% בקרב דוברי ערבית). עלייה ברמת הנבחנים ברמת 3 יחידות ויציבות ברת 4 ו-5 יחידות לימוד.

בין תשע"א לבין תשע"ד חלה עלייה של שבענ אחוזים בשיעור הנבחנים בבגרות במתמטיקה, עלייה שניתן לייחס כאמור, לעלייה בשיעור הניגשים לבגרות ברמה של 3 יחידות לימוד אשר עלה מ-40% ל-48%. שיעור הניגשים לבחינה ברמה של 4 או 5 יחידות לימוד נותר יציב בשנים אלו. כאשר בוחנים תלמידים משני מגזרי השפה בנפרד נראה כי בקרב דוברי עברית חלה עלייה של 6% בשיעור הנבחנים במתמטיקה ובקרב דוברי ערבית חלה עלייה של 11%.

במגזר היהודי, בנים ניגשים יותר לבחינה ברמה של 5 יחידות - 13% לעומת לעומת 8% מהבנות בתשע"ד. מנגד, בקרב דוברי הערבית שיעור הבנות היה גבוה משיעור הבנים בכל רמות הלימוד אך ב-5 יחידות לימוד פער זה מצטמצם כמעט לגמרי - 7% מהבנות לעומת 6% מהבנים בתשע"ד.

מתחילים ללמוד ברמה מוגברת אך בתיכון יורדים ביחידות הלימוד

בשני המגזרים ניתן לראות כי שיעור הלומדים בהיקף של 5 יחידות לימוד נמוך יותר בכיתות י"א בהשוואה לכיתות י' (21% ו-29% בקרב דוברי עברית; 17% ו-23% בקרב דוברי ערבית). ממצאים הפוכים מתקבלים כשבודקים את היקף 3 יחידות לימוד – בכיתות י"א שיעור התלמידים ברמה זו עומד על 53% בשני המגזרים, לעומת 48% בקרב דוברי עברית ו-45% בקרב דוברי ערבית בכיתות י'.

חשיבות בחינת הבגרות במתמטיקה בהיקף של 5 יחידות לימוד - קרוב ל-40% מהתלמידים הלומדים בהיקף של 3 ו-4 יחידות לימוד וקרוב ל-80% מהתלמידים הלומדים בהיקף של 5 יחידות לימוד ענו כי מאוד חשוב להיבחן בהיקף של 5 יחידות לימוד. מעט יותר מרבע מהתלמידים הלומדים בהיקף של 3 יחידות לימוד ציינו שלא חשוב בכלל או לא כל כך חשוב להיבחן ברמה של 5 יחידות לימוד במתמטיקה, שיעור זה קטן יותר בקרב תלמידים הלומדים

בהיקף של 4 יחידות לימוד ואפסי בקרב תלמידים הלומדים בהיקף של 5 יחידות לימוד.

לפי פיזה PISA, מחקר בין-לאומי המתבצע אחת לשלוש שנים בקרב מדגם ארצי מיצג של תלמידים בני 15, עולה כי בהשוואה בין מדינות שהשתתפו במחקר עולה כי בשנת 2012 ממוצע ההישגים בישראל היה 466 והיא דורגה במקום ה-40 מבין 65 מדינות, דירוג גבוה יותר מבעבר.  משנת 2006 חלה עליה של 24 נקודות בהישגי התלמידים (מ-442 נקודות ב-2006 ל-466 נקודות ב-2012), כאשר העלייה הגדולה ביותר התרחשה בין מחזורים 2009 ו-2012, כאשר במחזור 2012 ישראל צוינה לטובה כמדינה שחל בה שיפור שנתי מתמיד. בהשוואה בין תלמידים משני המגזרים, עולה כי לאורך כל השנים תלמידים מבתי ספר דוברי עברית מגיעים להישגים גבוהים יותר מאשר תלמידים בבתי ספר דוברי ערבית.

במבחן פיזה נעשה שימוש ברמות בקיאות המחלקות את סולם הציונים לשש רמות - בישראל שיעור התלמידים ברמות הבקיאות הנמוכות גדול מזה שבממוצע ה-OECD ושיעור התלמידים ברמות הבקיאות הגבוהות קטן מזה שבממוצע ה-OECD. לאורך שנות המדידה שיעור התלמידים ברמות הבקיאות הנמוכות הצטמצם, מ-42% ב-2006 ל-34% ב-2012.

במקביל שיעור התלמידים ברמות הבקיאות הגבוהות גדל מ-6% ב-2006 ל-9% ב-2012. מהנתונים ניתן לראות כי בקרב דוברי העברית חלה ירידה הדרגתית בשיעור המתקשים ועלייה קלה בשיעור המצטיינים, כך שב-2012 לראשונה, התפלגות רמות הבקיאות של דוברי העברית דומה לזו של ממוצע ה-OECD. מנגד, בקרב דוברי הערבית לא נראים שינויים עקביים בהתפלגות רמות הבקיאות לאורך השנים.

קשר ברור בין רקע חברתי-תרבותי-כלכלי להישגים

עוד עולה כי בשני המגזרים קיים קשר בין רקע חברתי-תרבותי-כלכלי (חת"כ) וההישגים – ככל שהרקע גבוה יותר, כך ההישגים גבוהים יותר. הפער בין תלמידים מרקע חת"כ גבוה לבין תלמידים מרקע חת"כ נמוך גדל לאורך השנים: מ-84 ל-96 נקודות בקרב דוברי עברית, ומ-45 ל-57 נקודות בקרב דוברי ערבית.

בהשוואה בין תלמידי מהמגזר היהודי והמגזר הערבי המגיעים מרקע חת"כ דומה, נראה פער לטובת דוברי העברית שנותר יציב לאורך השנים והוא גדול יותר ככל שרקע החת"כ גבוה יותר. כמו כן, בקרב דוברי העברית ישנו יתרון קל לבנים על בנות ובקרב דוברי הערבית, יתרון לבנות. פער זה נשאר יציב לאורך השנים אם כי הצטמצם מעט בקרב דוברי ערבית מ-15 נקודות ב-2006 ל-9 נקודות ב-2012.

טימס TIMSS, מחקר בתחום החינוך שנועד להשוות בין הישגיהם של תלמידים במתמטיקה ובמדעים במדינות שונות לאורך שנים, מראה כי בהשוואה בין מדינות שהשתתפו במחקר בשנת 2011, ממוצע ההישגים בישראל היה 516 והיא דורגה במקום השביעי מבין 42 המדינות שהשתתפו במחקר. ארצות הברית, אנגליה ואוסטרליה דורגו מתחת לישראל ואילו קוריאה, סינגפור ורוסיה מעליה.

37% מהתלמידים במגזר היהודי לא אוהבים מתמטיקה, 58% מהתלמידים דיווחו כי הם "מעריכים מתמטיקה" בעוד רק 8% דיווחו כי הם אינם מעריכים את המקצוע. 33% מהתלמידים בטוחים ביכולתם ללמוד מתמטיקה ואילו 22% אמרו כי אינם בטוחים ביכולת שלהם. תלמידי המגזר היהודי לא אוהבים מתמטיקה יותר מתלמידי המגזר הערבי - 37% לעומת 28%. 35% מתלמידי המגזר הערבי דיווחו כי הם מעורבים בשיעורים, בעוד 19% בלבד מהתלמידים במגזר היהודי דיווחו זאת.

בשני מגזרי השפה קיים קשר בין הרקע החברתי-כלכלי הבית ספרי וההישגים – ככל שהרקע של בית הספר בו לומד התלמיד גבוה יותר כך הישגיו גבוהים יותר. במגזר היהודי חל צמצום בפער בין תלמידים בקבוצת הרקע הבינוני לתלמידים בקבוצת הרקע הנמוך, לצד התרחבות הפער בין תלמידים בקבוצת הרקע הגבוה לתלמידים בקבוצת הרקע הבינוני.

במגזר הערבי מנגד, הפער בין תלמידים בקבוצת הרקע הבינוני לתלמידים בקבוצת הרקע הנמוך גדל. בנוסף, כשבוחנים על פי מגדר, בעוד שבקרב דוברי עברית לא נראים פערים משמעותיים בין בנים ובנות, בקרב דוברי ערבית נראה פער לטובת הבנות ופער זה אף התרחב מ-2007 ל-2011.