הישגי תלמידי ישראל כמעט ולא השתנו מאלה שהתקבלו במחקר ב-2012 והם עדיין מדורגים נמוך מממוצע ה-OECD בכל התחומים הנבדקים, כך עולה ממחקר פיז"ה 2015 שמפרסמת היום (שלישי) הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך. המחקר הבינלאומי פיז"ה נערך על ידי הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (ה-OECD), כל שלוש שנים כשמטרתו לבדוק את רמת האוריינות של תלמידי בני 15 בשלושה תחומים – מדעים, קריאה ומתמטיקה.
במחקר השתתפו 72 מדינות וישויות כלכליות, בהן כל 35 מדינות ה-OECD ולמעלה מחצי מיליון תלמידים ברחבי העולם. בישראל השתתפו 6,598 תלמידים מ-173 בתי ספר, רובם בכיתה י'.
משנת 2012 אין שינוי מובהק בהישגי תלמידי ישראל
עד שנת 2006 נרשמה עלייה בהישגי תלמידי ישראל אך מ-2012 לא חל שינוי מובהק באף אחד מהתחומים. במדעים ישראל ממוקמת במקום ה-40 כמו לפני שלוש שנים, כשהציון הממוצע שלה הוא 467 נקודות לעומת 493 נקודות בממוצע ה-OECD. בקריאה ישראל מדורגת במקום ה-37 כשהציון הממוצע שלה הוא 479 נקודות לעומת 493 נקודות בממוצע ה-OECD ובמתמטיקה היא מדורגת במקום ה-39 עם ציון ממוצע של 470 נקודות לעומת 490 נקודות בממוצע ה-OECD. מי שמשגיחה מעל כל המדינות בכל המקצועות היא סינגפור המדורגת במקום הראשון.
שיעור פיזור הציונים בישראל הוא מן הגדולים בעולם והגדול ביותר מבין מדינות ה-OECD והפערים העיקריים עולים כשמשווים תלמידים דוברי עברית אל מול דוברי ערבית וכן כאשר משווים תלמידים מרקע חברתי-תרבותי-כלכלי שונה. שיעור התלמידים המצטיינים בכל התחומים דומה לזה שבממוצע ה-OECD, אך שיעור התלמידים המתקשים בכל התחומים גדול פי 1.5 מזה שבממוצע ה-OECD.
במדד זה ישראל דורגה באחד משלושת המקומות הראשונים בכל התחומים: במדעים ישראל מדורגת במקום השני לאחר מלטה ולפני ניו זילנד, בקריאה ישראל מדורגת במקום השלישי אחרי מלטה ולבנון ולפני בולגריה ובמתמטיקה גם כן מדורגת במקום השלישי אחרי מלטה וסין ולפני טאיוואן ולבנון.
הישגי התלמידים דוברי העברית גבוה מדוברי הערבית
הישגיהם של התלמידים דוברי העברית גבוה מהתלמידים דוברי הערבית בכל התחומים - 87 נקודות מפרידות ביניהם בציון הממוצע במדעים, 116 נקודות בקריאה ו-104 נקודות במתמטיקה. עוד ניתן לראות מהמחקר כי הישגי דוברי העברית דומים לממוצע ה-OECD ואילו הישגי דוברי הערבית נמוכים מממוצע ה-oecd. כמו כן, בכל התחומים נרשמו פערים בהישגיהם של תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-תרבותי-כלכלי וככל שרקע זה גבוה יותר, כך ההישגים גבוהים יותר. הפער בין תלמידים מרקע גבוה לתלמידים מרקע נמוך הוא כ-90 נקודות בקרב דוברי עברית וכ-25 נקודות בקרב דוברי ערבית.
בקרב דוברי עברית הייתה עלייה במחזורי פיז"ה מ-2006 עד 2012, אך היא לא נמשכה במחזור הנוכחי. בקרב דוברי ערבית נראית מגמה לא עקבית בין 2006 ל-2015, עם עלייה מתונה של 19 נקודות בקריאה ובמתמטיקה, בעוד במדעים לא נרשם שינוי מובהק.
גידול בשיעור המצטיינים וצמצום בשיעור המתקשים
בעשור האחרון חלה בישראל עלייה בגידול שיעור המצטיינים בכל התחומים: בקריאה עלייה של 4%, במתמטיקה עלייה של 3% ובמדעים עלייה מינורית של 1%. במקביל ניתן לראות צמצום בשיעור המתקשים: בקריאה ירידה של 12%, במתמטיקה ירידה של 10% ובמדעים ירידה של 5%. כשבוחנים נתונים אלה לפי כל מגזר רואים כי התלמידים היהודים השתפרו ושיעור המצטיינים עלה יחד עם ירידה בשיעור המתקשים, אך בקרב הלא יהודים אין שינוי מובהק ושיעורי המצטיינים ממשיכים להיות אפסיים ולמעלה ממחציתם מוגדרים "מתקשים" בכל התחומים.
שר החינוך, נפתלי בנט,הגיב לדוח ואמר כי מושקעים מאמצים ותקציבים רבים כדי לצמצם את הפערים בין התלמידים משכבות החברה השונות. "תוצאות המבחנים מדגישות את הצורך בצמצום הפערים בחינוך בישראל. המבחן שהתקיים חודשים ספורים טרם כניסתי לתפקיד שר החינוך מציג תמונה הדורשת שיפור משמעותי בהישגים הלימודיים ובצמצום הפערים בין חזקים לחלשים. עם כניסתי לתפקיד, קיבלתי החלטה להשקיע את מירב המשאבים בחיזוק לימודי המתמטיקה ובשיפור יכולת ההוראה בישראל".
"תוצאות מבחני המיצב שפורסמו בחודש שעבר מעידות כי לראשונה אנו מזהים צמצום פערים בחינוך. אולם הדרך עוד ארוכה ועבודה רבה לפנינו. נמשיך להשקיע בכך כל שניתן כדי שילדים באופקים, רהט יקבלו הזדמנות שווה לאלו ברמת השרון", הוסיף בנט.