בית המשפט העליון דן היום (שלישי) לראשונה בהרכב מורחב של שבעה שופטים בשני תיקי ערעור של גברים גרושים נגד הדין הנהוג בישראל באשר למזונות הילדים, המפלה לטענת העותרים גברים גרושים. הדיון ארך ארבע שעות ארוכות, מה שמוכיח את החשיבות שמייחס בית המשפט לסוגיה. אחד המערערים הוא אב שחויב במזונות חודשיים על סך 4,500 שקלים, למרות העובדה שהילדים נמצאים במשמורת משותפת ואין פער השתכרות בינו לבין האם. עו"ד אמיר שי המייצג את האב מסר: "זהו מקרה נדיר שמראה את החשיבות שבית המשפט העליון מייחס לערעור ואת עקרוניות התיק והשפעתו על קביעת דמי המזונות בכל התיקים שידונו אחריו, וזאת הפעם הראשונה שעומד בפני העליון דיון עקרוני על שוויון בין המינים גם בתחום המזונות".
לדברי עו"ד שי, לאור חוות דעת תומכת שהגישו המדינה ומשרד המשפטים, "קיים סיכוי טוב שתיקבע הלכה חדשה לפיה החבות של שני ההורים בנושא מזונות עבור ילד מעל גיל 6 תהיה שוויונית על פי יחסי ההשתכרות ביניהם וזמני הטיפול בילדים לאחר הגירושין".
למערכת מעריב הגיעו לקראת הכתבה עשרות פניות של גברים שהיו נשואים לנשים עובדות שהכנסתן שווה ואף גבוהה מזו של הגבר, ואילו הגברים שברוב המקרים מפסידים או מוותרים על רכושם, כגון דירה, בהליך הגירושין מוצאים עצמם מול שוקת שבורה ומציאות אבסורדית. "מצד אחד אנחנו צריכים לשקם את החיים הכלכליים מאפס, ובכלל זה הוצאות ניכרות על שכר דירה ומחיה עצמאית מאותה המשכורת, ומנגד מתמודדים עם רדיפה מצד גרושותינו ומצד ההוצאה לפועל במקרים של אי עמידה, קלה כחמורה, בהסדרי מזונות שנכפו על מי מאיתנו שלא היה בעל יכולת כלכלית לשכור את שירותיהם של עורכי דין ממולחים" אומר לנו א' בדרכו למעצר, שלישי במספר בבית הכלא מעשיהו ברמלה, בגלל פיגור בתשלום מזונות. במקום נוצר כבר הווי של 'הגרושים הדפוקים' כמו שהם קוראים לעצמם, שמתראים פעם אחר פעם "כמו במילואים".
ש', שידע גם שיימינג בוטה של גרושתו לעיני חבריו ברשת החברתית כשלא היה מסוגל לעמוד לאחרונה בתשלומים, מספר: "בלי קשר לכושר ההשתכרות שלך ולהכנסה הזמינה שלך, אתה מתמודד עם צווי מעצר חוזרים ונשנים אבל זה צעד אבסורדי המונע את עצם היכולת שלך להמשיך לעבוד וגודע גם את הענף שעליו יושבים הילדים וטובתם". הם מוסיפים: "למציאות של זוגות מתרגשים יש פנים רבות ומגוונות, והניסיון לצייר תמונה חד גונית כאילו ידו של הגבר תמיד על העליונה מגוחכת. הגיע הזמן שבתי המשפט והכנסת ישקפו נאמנה את המציאות".
ועדת שיפמן שמונתה בשנת 2006 כדי לבחון באופן מקיף את נושא מזונות הילדים, המליצה שעל שני ההורים תהיה מוטלת החובה לכלכל את ילדיהם - על פי יכולתם הכלכלית וביחס לזמן בו שוהים הילדים אצל כל אחד מהם. ההמלצות מעולם לא תורגמו לחקיקה בשל התנגדות עזה מצד ארגוני נשים וחברות כנסת, דבר שמעצים את היותה של כל פסיקה של העליון בתיק שתינתן בקרוב לכדי תקדים אפשרי שעשוי לטלטל את משפחות המתגרשים בישראל. זה בתרחיש בו תאזן את הפסיקה הנהוגה כיום לגבי האחריות הגורפת המוטלת על גברים גרושים לכלכל את ילדיהם, גם ללא קשר בהכרח לחלקם במשמורת על הילדים ולפערי ההכנסות בינם לבין גרושותיהם.
לכך בדיוק מקוות תנועות המאגדות כיום גברים גרושים במאבקם נגד חוק המזונות ומכך בדיוק חוששים ארגוני נשים שטוענים כי המקרים שהעליון דן בהם רחוקים מלהיות מייצגים את המציאות הרווחת במשפחות הגרושים בה הכנסות הנשים קטנות בהרבה ברוב המקרים מאלה של הגברים ובנוסף הן גם חשופות לא פעם לסחטנות ואיומים בהליכי הגירושין מצד עורכי הדין של הגבר המשתמשים בכוחו הכלכלי כדי לאלץ את האם להסכים להסדר מזונות יותר נוח עבור האב.
תמיכה פמניסטית מפתיעה
בשבוע שעבר, בכנס שדרות לחברה על הורות שיוויונית, אירחה עמותת "הורים שווים", ממובילות מאבק הגברים הגרושים לשוויון בחוק המזונות, מושב מיוחד בנושא. במהלכו צידדה גם ח"כ מיכל רוזין (מרצ), מחברות הכנסת הבולטות ביותר בתחום מעמד האישה וזכויותיה, באימוץ נוסחת ועדת שיפמן: "אני מסכימה שצריך לחדש ולתקן את עניין המזונות במדינת ישראל. גברים ונשים, על פי כמה שהם משתכרים, צריכים לעשות ביניהם חלוקה צודקת.
אין הגיון שאשה מרוויחה פי 2-3 מהגבר והוא נושא בנטל המזונות והיא לא. בין אם זו משמורת משותפת או חזקה כזו או אחרת". עו״ד קרן הורוביץ, ממרכז רקמן לקידום מעמד האישה, הארגון שמהווה את ראש החץ במאבק הנגדי, למען שמירת זכויותיה של האם בהליך הגירושין, כמי שברוב המקרים נותרת לעיתים לבדה עם עול גידול הילדים, אמרה גם היא בכנס כי יש לקבל את נוסחת שיפמן "בשינויים מסוימים".
פערי השכר - בחירה או אפליה
מייסד ויו"ר עמותת "הורים שווים", ליאור גאלו, משיב לטענת פערי השכר: "טיעון מהותי בדיון הוא שעל האבות להמשיך לשאת בעיקר עול מזונות הילדים עד שתתוקן האפליה המגדרית בשוק העבודה. אפליית נשים בשוק העבודה אכן קיימת, כאשר בוחנים את השכר החודשי הממוצע בין גברים ונשים מוצאים פער של כמעט 40 אחוזים, אך מדד זה איננו מתאים להערכת אפליה מכיוון שניתן להסביר לפחות את חלקו בכך שנשים עובדות פחות שעות חודשיות. אילוץ או בחירה? גם וגם".
גאלו מבהיר: "אפליית נשים אכן מביאה לכך שחלקן עובדות במשרה חלקית בניגוד לרצונן, אך נשים גם נוטות לבחור ללמוד מקצועות בהם שעות העבודה מצומצמות יותר כך שגם אם נסכים שחלק מהסיבה נובע מאילוץ ומאפליה, חלקו מגיע גם מבחירה של נשים לטפל בילדיהן העתידיים. השכר לשעה מהווה מדד מדויק יותר וארגון 'שוות ערך', אשר שם לעצמו מטרה להביא לשוויון בשכר בין נשים וגברים מצביע על כך שפערי השכר לשעה עומדים על כ-14 אחוזים בישראל".
האם החקיקה בדרך?
יו"ר הוועדה לזכויות הילד, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון (כולנו), טוענת כי יש לעגן את הדברים בחקיקה: "טובת הילד היא זו שצריכה לעמוד לנגד עיננו והצעת חוק שהגשתי המתבססת על דוח שיפמן היא הפתרון למאבקים בנושא המזונות. מדובר בנוסחה המתחשבת בשכר האם ושכר האב ובהיקף השהות של הילד אצל כל אחד ואחת מהם, אך בעיקר, מוציאה את הילד ממשוואת המאבק ומזונות הילדים כבר לא יוכלו לשמש ככלי מיקוח שגורם לא פעם לריבוי התדיינויות".
אבל גם פסיקה תקדימית של העליון עשויה לעשות צדק לאלפי גברים גרושים בישראל שעשרות שנים נרדפים, פשוטו כמשמעו, על ידי רשויות אכיפת החוק כשהדין הישראלי, גם בבתי הדין הרבניים וגם בבתי המשפט לענייני משפחה, מובנה לטובת הנשים. בזירה המשפטית, כך טוענים העותרים, סיכוייו של האב לקבל סעד משפטי צודק קלושים מראש.
