הצעתו של השר נפתלי בנט לחוקק חוק שעל פיו יחולו המשפט, השיפוט והמינהל הישראליים על מעלה אדומים, מעלה שאלות משפטיות מורכבות. רבים מדברים על הצעתו של בנט כהצעת סיפוח. זה לא מדויק. סיפוח שטח, על פי המשפט הבינלאומי, הוא פריסת ריבונות טריטוריאלית על שטח שעליו לא הייתה למדינה ריבונות לפני כן.
על פי המשפט הבינלאומי, החלת דין תביא לסיפוח של שטח רק אם יש למדינה גם עילה חוקית לסיפוח (כגון הסכמת הריבון הקודם) וגם כוונה לספח שטח. כאשר החילה מדינת ישראל את המשפט, את השיפוט ואת המינהל הישראליים על רמת הגולן ב־1981, היא הדגישה שלא הייתה לה כוונת סיפוח, ומן הסתם לא הייתה לה עילה חוקית לספח את רמת הגולן, אפילו אם רצתה בכך.
התוצאה, כפי שסוברות רוב מדינות העולם, היא שאין לישראל ריבונות טריטוריאלית ברמת הגולן אפילו היום, אף שישראלים רבים כבר רוצים ריבונות בגולן. היעדר כוונת סיפוח היא, מן הסתם, הסיבה שא. ב. יהושע יכול להמליץ על החלת החוק הישראלי על שטחי C, ובו־זמנית להתנגד נחרצות לסיפוח השטח.
בכל מקרה, מבחינת הדין הישראלי, אין זה משנה אם החלת הדין מהווה "סיפוח". הדין שחל הוא אותו דין, אם יש למדינת ישראל ריבונות טריטוריאלית על פי המשפט הבינלאומי ואם לאו.
ייחשב כפשע מלחמה
בעיני העולם, כמובן, דברים נראים אחרת, ומן הסתם ייטען כי סיפוח ייחשב פשע. אולם על פי המשפט הבינלאומי, מעשי סיפוח נחשבים פשע רק אם הם פוגעים בריבונות של מדינה זרה, ובמקרה דנן אין לשום מדינה זרה ריבונות במעלה אדומים.
אולם, כידוע לכולם, הגורמים שישפטו את מעשי ישראל ירגישו שהם רשאים ליצור דין מיוחד המחמיר עם המדינה היהודית. כך, לדוגמה, נוצר דין מיוחד לישראל כאשר קבע בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג ב־2004 כי הפרה את הדין הבינלאומי בהקמת גדר ההפרדה, בכך שעשתה מעשה שעלול בעתיד להשפיע על ניסיון לספח שטח.
הערה נוספת לסיום: אפשר להניח בדרגה גבוהה של ודאות כי מדינות אחרות לא יראו בחוק המוצע סיבה להכיר בריבונות ישראלית ביהודה ושומרון.
הכותב הוא פרופ' בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן ובבית הספר למשפטים באוניברסיטת סן דייגו ומומחה למשפט בינלאומי