בלילה שבין ה-8 וה-9 בנובמבר, אחרי שהתברר כי דונלד טראמפ הוא המנצח המפתיע של הבחירות לנשיאות, התייצב המועמד הרפובליקני מול תומכיו במלון הילטון מידטאון בניו יורק ונשא נאום רגוע, בעל טון שלא הזכיר במאומה את ההתלהמות של מערכת הבחירות המלוכלכת ביותר בתולדות ארצות הברית. "הגיע הזמן שאמריקה תפעל לסגור את פצעי הפלגנות, עלינו להיות יחד", אמר. "לכל הרפובליקנים והדמוקרטים והעצמאים במדינה הזה, אני אומר שהגיע הזמן עבורנו להתייצב יחד כעם מאוחד אחד". 

מילים ברוח הזו כמעט שלא נשמעו אתמול, כאשר טראמפ נשא את נאומו הראשון כנשיא ה-45 של ארצות הברית, דקות ספורות אחרי שהושבע בגבעת הקפיטול. כמעט שלא הייתה הושטת יד לעבר קרוב למחצית מהאמריקאים שאינם תומכים בטראמפ או שאינם חושבים שהוא ראוי ומסוגל, ואף זכאי, להיות המפקד העליון. 
אפילו כאשר על הבמה ישבו כמה אורחים מכובדים שאינם מאוהביו של טראמפ בלשון המעטה – החל מהילרי קלינטון שבלעה הרבה רוק לפני שהגיעה או ג'ורג' בוש שעדיין מלא טינה לטראמפ על מה שעשה לאחיו ג'ב בפריימריז – הוא הקדיש לסוגיית האחדות שניות ספורות מתוך 15 דקות הנאום, כאשר ציטט את המשפט מספר תהילים "שבת אחים גם יחד" והכריז כי "כאשר אמריקה מאוחדת, לא ניתן לעצור בכלל את אמריקה".  

דונלד טראמפ בטקס ההשבעה. צילום: רויטרס

במקום זאת, נאומו הראשון של הנשיא טראמפ נשמע כמו המשך ישיר של קמפיין הבחירות שלו, נאום סיסמאות שיכול היה להתפרסם גם בסדרת ציוצים בטוויטר, אולי נאום ההשבעה התוקפני והפופוליסטי ביותר שנשמע אי פעם מפיו של נשיא אמריקאי. זה מחזק את התחושה שטראמפ לא ממש מתכוון להשתנות בגלל כובד האחריות האמריקאית והעולמית שכעת מוטל על כתפיו. 
בקהל המכובדים על הבמה ישבו נשיאים לשעבר וחברי קונגרס בהווה ובעבר, אבל זה לא הפריע לנשיא הראשון שהגיע לבית הלבן ללא ניסיון פוליטי או צבאי לתקוף בלי רחמים את הממסד בוושינגטון ללא רחמים, לקול תשואות תומכיו בקהל, שלא הגיעו למספרים העצומים של שתי ההשבעות של אובמה. "הממסד הגן על עצמו, אבל לא על אזרחי המדינה שלנו. הניצחונות שלהם לא היו הניצחונות שלכם. ובעוד שהם חגגו בבירת המדינה שלנו, למשפחות המתקשות ברחבי המדינה לא היה הרבה מה לחגוג", אמר טראמפ והבטיח כי "הכל משתנה מרגע זה ואילך". 
השינוי, כך הבהיר הנשיא הטרי, הוא שאמריקה תראה קודם כל את עצמה – במקום להעביר מיליארדים על גבי מיליארדים בסיוע חוץ למדינות זרות, הוא רוצה להשקיע יותר בתשתיות בתוך ארצות הברית, חברות אמריקאיות יידרשו להחזיר את העבודה למפעלים בתחומי ארצות הברית ויפעלו לפי "שני חוקים פשוטים: קנו מוצרים אמריקאיים ותשכרו אזרחים אמריקאים". האמריקאים יתחילו להסתגר בתוך עצמם עם גבולות חזקים. 

הנשיא היוצא אובמה ורעייתו מארחים את הזוג טראמפ, זמן קצר לפני ההשבעה. זה שהלך וזה שנכנס. צילום: רויטרס
צריך לזכור שהצבא האמריקאי הוא עדיין החזק ביותר בעולם וייתכן שאף טראמפ יחליט על התערבות צבאית במקרה של משבר בינלאומי חמור. בדלנות אמריקאית היא דבר שאנחנו כבר מכירים – כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה באפריל 1917 סיימה כמאה שנה של הימנעות מהתערבויות צבאיות זרות. אבל עבור יריבותיה של ארצות הברית, ובראשן רוסיה וסין, אבל גם איראן וקוריאה הצפונית, דבריו של טראמפ היו בשורה מעודדת - ממשל אמריקאי שמתרכז יותר בתוך הנעשה בגבולותיו לא יפריע להן לקדם את האינטרסים שלהן. כאשר טראמפ הכריז כי "הכי חשוב, האל הוא שיגן עלינו", כנראה שהיו לא מעט בקהל המכובדים, ואולי אף בקרב לובשי המדים, שאמרו לעצמם "שאלוהים באמת יעזור לנו". 
"התאספנו פה כי בחרנו בתקווה על פני פחד, באחדות המטרה על פני סכסוך וריב", אמר ברק אובמה בנאום ההשבעה הראשון שלו לנשיא בדיוק לפני שמונה שנים. אז הקהל הרב שמילא את לבה של וושינגטון הציג את הפנים השונות של ארצות הברית, על כל גזעיה וקהילותיה. היום, כאשר יורשו של אובמה נכנס לבית הלבן, הקהל כבר לא היה רב גוני וגם הנאום לא שידר תקווה רבה לעתיד עבור כל מי שמוטרדים מהאדם החדש שיושב בחדר הסגלגל. 
הימים והשבועות הקרובים יגידו אם טראמפ אכן מתכוון להמשיך בקו שבא לידי ביטוי בקמפיין ובנאום ההשבעה, או שהוא יצליח להשתנות במפתיע ולהפוך לנשיא שגם מצליח לאחד את ארצות הברית וגם נותן תחושה למדינות העולם – ובייחוד לבעלות הברית של אמריקה – שיש מנהיג אחראי שמוכן לעמוד לצדן במקרה הצורך.