התמלול המלא בין צ'רלי אזריה למח"ט כפיר: "אפשר להוריד את הרכבת מהמסילה"

(תחילת הפגישה כ-8:00 דקות מתחילת ההקלטה)

אל"מ חזות: "תשמע. אני הבאתי אותך לכן להגיד שאם יש משהו שאני מצטער עליו באירוע הזה זה שאני לא הצלחתי להיפגש איתך עד היום.
צ'רלי: "10 חודשים"

חזות: "אני מבחינתי אם הייתי יכול להחזיר את הגלגלי אחורה לצערי זה לא קרה. אני גם לא רוצה להתעסק בעבר. אני מבחינתי מה שחשוב לי זה ההווה והעתיד. אני יודע שסך הכל התחושות שלך הן תחושות קשות. לא יעזור לנו אם נתעסק בעבר. אלאור הוא חייל שלי אני לא שכחתי אותו אפילו פעם אחת.

צ'רלי: "אחרי 10 חודשים עכשיו אתם נזכרים להגיד - אלאור החייל שלי".
חזות: "אני אומר עוד פעם. אני אף פעם לא הפסקתי לומר שאלאור הוא לא החייל שלי".
צ'רלי: "זה פשוט כואב לי".

חזות: "בוא אני אספר לך סיפור. כשאני הייתי מג"ד 202. היה לי חייל שעשה מעשה רע מאוד. הוא היכה פלסטיני אזוק במחסום חווארה לעיני אישתו והילד שלו. הכה זו מילה מכובסת למתעלל. זה צולם והיה בלגן גדול בתקשורת. והוא הגיע לבית המשפט ואני נתתי עדות במשפט מטעם התביעה. הוא הורשע וכשהגיע שלב הטיעונים לעונש אני הפכתי לעד מטעם ההגנה.

באתי, אמרתי, 'בואו, אני אספר לכם מיהו ומה הוא נתן לעם ישראל. ואיזה נקודות זכות יש לו לצד זה שהוא הורשע'. אחרי כמה שנים הוא התקשר וביקש ממני תעזור לי למחוק את הרישום הפלילי ואני כתבתי מכתב לנשיא. בקשתי שימחק לו האישום. ועד היום אני בקשר איתו הוא יישאר לנצח חייל שלי.

בשלב הזה מתחיל מח"ט כפיר להסביר לאב את מצבו המשפטי המורכב של בנו.

חזות: "אני לא יודע כמה אתה יודע את זה, אבל אני פועל מאחורי הקלעים בשביל הבן שלך. ואני גם אומר פה בצורה מאוד ברורה, אני לא מייצג רק אותי אני מייצג את כל הצבא, בכל מה שקשור לתנאי הת"ש, הסיוע לבן שלך, מה שאתה רוצה יש לך סיוע ישיר יש לך קו ישיר אלי. אם הבן שלך במצוקה הוא חסר לו משהו ואם התנאים הם לא תנאים כל דבר.

"הדבר השני שהוא חשוב לי ובגלל זה באתי לפה זה לראות איך אנחנו יכולים להתקדם מכאן. כי יש פה שתי בעיות. בעיה אחת זו כמובן הבן שלך שנמצא פה במצב לא פשוט, בעיה שניה מה זה עושה האירוע הזה לחברה הישראלית. אני פה באמת כדי לנסות לפתור את הדבר הזה, ולראות איך אנחנו יכולים לבוא ולהגיע למציאות שהיא אחרת ממה שאנחנו נמצאים בה היום. אני כמובן לא מייצג רק את עצמי, אני פה מטעם הצבא, אני לובש מדים".

"תראה, מה שאני מציע לך זה את הדברים הבאים. אני יכול להפגיש אותך עם הסנגור הראשי של צה"ל, שיכול להציע לך איזה אפשרויות אתה יכול להתקדם. דרך הסנגוריה של צה"ל, בין אם זה יעוץ בנוסף, או בין אם זה לצרף מישהו נוסף לצוות של ההגנה. אני יודע רק ממה שקראתי וממה שלמדתי בסופ"ש האחרון, קו ההגנה הזה שבו לפחות ממה שקראתי הוא לא היה מוצלח עד עכשיו.

אזריה: "אני יכול להגיד לך דבר אחד, השופטים הלכו לפי קו המפקד על פי רוח המפקד את זה רואים, כי לא יתכן שיפסלו 42 עדי הגנה וחוות דעת מקצועיות של אנשים שהגישו כבר בעבר. אני רק רוצה להגיד דבר אחד פשוט. ילד בן 20, יצא עם סעיף הריגה. למחוק את זה לוקח 7 שנים...זאת אומרת הוא לא יתחיל בגיל 28 את החיים שלו.

 "הבן שלך הוא לא יגאל עמיר" 

"אני בשום פנים ואופן, ואעמוד על הרגליים האחוריות שלי, כי הוא לא הרג. הוא לא עשה שום דבר וכולם יודעים את זה. בסוף כל האמת תצא לאור. אני אומר דבר פשוט - סעיף ההריגה זה סעיף שאני לא אאפשר. אני לא אאפשר שלבן שלי יקח לו 7 שנים למחוק את הסעיף הזה, כי זה בחור צעיר בחור שנתן הכל למדינה".

"זה כל היום ככה עם התקשורת. אני ואישתי לא ישנים  אפילו דקה, חוץ מכל ההטרדות שיש לנו בלילה, 10 חודשים אנחנו סובלים בצורה כזאת. גם את האירוע המוחי שקיבלתי. זה הכל בגלל הפרס הזה שהיה. 

לאחר מכן הוסיף אזריה: "אמרתי דבר נורא פשוט. אני מסתכל על ילד בן 21, שנתן את החיים שלו חייל מצטיין וכולם יודעים מה קרה שם. אז לתת לו סעיף הריגה? זה אני לא מוכן. הייתה תקלה מבצעית, אין לי בעיה, יכול להיות שהייתה תקלה מבצעית בכל האירוע באופן כללי. אבל להגיע לסעיף הריגה? חבר'ה השתגענו? בואו נחשבו קצת, כולם אמרו שזו נקמה. איזו נקמה? כדור אחד בודד כי הוא קלט את הסכנה?" 

"חבר'ה בוא נהיה ריאליים. אמרתי לך אם זה היה תלוי בי לא היה אכפת לי לשבת במקום הבן שלי, כי כבר הכל עברתי בחיים. אבל דבר כזה אני לא הייתי מוכן אני לא מוכן שהבן שלי בגיל 21 יהיה לו סעיף על הריגה...אם היו אומרים לי חלילה פלסטינאי עבר ברחוב והוא ירה בו הייתי אומר לו תגיד לי 'מה אתה דפוק? בוא נתמודד עם הבעיה'. זה, מחבל שדקר את החבר שלו, ריבונו של עולם, הידיים של אלאור היו מגואלות בדם...של החבר שלו.

אני מבחינתי אין הסעיף הריגה אין לי בעיה, אני לא רוצה לגרום נזק לצבא להפך אני רוצה לצאת בהצהרה ולהגיד לחיילים שצריך להתגייס לצהל שאין לנו ארץ אחרת.

חזות: "צ'רלי, אני אומר עוד פעם - אנחנו לא יכולים לשנות את זה. אני פה כדי לראות איך אנחנו מוציאים אם הרבה פחות נזק. הדרך היחידה לשנות פסיקה של בית משפט זה ערעור. בוא נדבר שניה על ערעור, מה התרחיש שקורה פה. אנחנו הולכים עוד פעם לסאגה ארוכה בה אנחנו מטלטלים עוד פעם את כל החברה הישראלית וכל הצבא.... הסיכויים שערעור כזה יתקבל הם קלושים.

אזריה: "אני חושב שעם כל הכבוד לאיילת שקד היא טועה. אני כל החיים שלי התעסקתי עם משפטים. ...הטעות שלה שפסלו את כל הקו של עדי ההגנה, כלומר רואים מגמתיות והערעור יתקבל נכון שיושבים שם קציני צהל וזה צבא וזה... אבל הדבר הזה יעשה הד ציבורי שהרבה אנשים וייגרם נזק המון לכל מה שקורה פה מסביב. ואנחנו לא רוצים את זה. ואני אמרתי יש אפשרויות רבות, כמו שאני מגייס היום עבריין כסוכן משטרתי, אפשר לקחת את התיק והפרקליטות יודעת איך עושים את זה נורא פשוט....

"מבחינתי ברגע שסעיף הריגה, יורד אין לי בעיה לצאת לתקשורת ולהסביר מה אני חושב ולמזער את הנזק כמה שאפשר. אני לא רוצה את הנזק הזה. כשאני ראיתי אתמול את האירוע התביישתי (פיגוע דריסת המשאית בארמון הנציב - נ.א). התביישתי עד היום כואב לי הלב אני צרוב פה בלב שאנחנו קוברים ארבעה חיילים. ...כשאני שומע חיילים שמתקשרים ואומרים לי שמע צ'רלי, אני לא יודע מתי לירות מתי אסור לירות. אם אני לא אירה יגידו לא פעלת מבחינה מבצעית, אם אני אירה אני אהיה במקום הבן שלך".

חזות: צ'רלי, זה לא המצב....אני אומר את זה בתור קצין מהשטח החיילים שלי מעורבים בעשרות אירועים, באמת צ'רלי די זה לא המצב. אני באמת אומר את זה ממקום של אהבה ממקום שאני רוצה לעזור למישהו שהוא חייל שלי, אחרי שניתן פה פסק דין ולא להגיע למצב שנסתבך פה עוד יותר. עזוב עכשיו את צה"ל והחברה ישראלית, רק הבן שלך...אני אומר לך את זה מניסיון".

אופיר אסף: "יש שני מסלולים, יש מסלול עכשיו של ערעור וצריך לעשות מה התרחישים שיהיה בערעור מה יקרה בתביעה. תשאיר רגע את עם ישראל בצד, בסדר?. בוא נחשוב על הבן שלך, בוא נחשוב על אלאור. עזוב אותך. יש תרחיש אחד שבו אנחנו יותר שולטים...אתה יודע, אני בטח לא יודע להגיד שזה מה שאני מנסה לעשות, להגיע למצב שבו אנחנו שולטים על התהליך, שהוא נקרא שלב הטיעונים בעונש שהוא שלב שהוא יותר בשליטה.

"עכשיו תזכור שלעורכי דין מכל הצדדים יש אינטרסים. לעורכי דין יש את האינטרסים שלהם יש את הקריירה שלהם זה כמו שלפוליטיקאים יש, אתה יודע הוא כותב ציוץ בטוויטר ההוא כותב בפייסבוק...ותזכור שיש להם את האינטרסים שלהם, ונכון שהם הלכו איתך יד ביד נכון שהכל זה וזה...הסיפור של הערעור כמו שאני מבין כמו שמספרים....יש תנאים מאוד מסוימים שאפשר יהיה לתפוס על הערעור, עכשיו אני לא בטוח שיש כאן את התנאים האלו אני כמעט בטוח שלא...המסלול פה מאוד פשוט להגיש ערעור".

חזות: צ'רלי, אתה אומר 7 שנים, אם אפשר להגיש חנינה על דברים יותר חמורים, גם על זה אפשר להגיש. 

חזות: תחשוב מה יקרה בבית משפט, הטיעונים לעונש...כי הבן שלך באמת היה חייל מצטיין, עד האירוע אין לנו טענות אליו, הוא התגייס לקרבי. הלוואי וכל הילדים במדינת ישראל יהיו כאלו. אבל בסוף הוא הורשע במה שהורשע, אנחנו כמפקדים אמרנו את מה שאמרנו אבל זה הסתיים עכשיו. ועכשיו שמדברים על העונש, בין אם עכשיו הולכים לעסקת טיעון בין אם עכשיו הולכים לעוד סאגת ערעור...אתה יודע מה, אל תחליט עכשיו. בוא שב עם הסנגור הראשי הצבאי, בוא שב עם עוזר הרמטכ"ל, בוא שב עם ראש אכ"א, בוא שב עם אלוף פיקוד מרכז, שמע אותם. אתה לא חייב לחתום, אתה לא חייב להחליט עכשיו".

אזריה: "אני רוצה לשאול שאלה...הילד, החיים שלו בסכנה. אתה יודעים את זה, זה לא סוד. התמונה שלו מתנופפת בעיתונים של החיזבאללה בעיתונים של החמאס בעיתונים של הפלסטינאים. לעולם לא יאשרו לו להחזיק אקדח, כי אני לא יכול, למרות שאני חמוש, לא אוכל להיות איתו 24 שעות ביממה, לעולם. בחיים הוא לא יוכל להחזיק אקדח. מי יבטיח לי שאף אחד ינסה לפגוע בו? אם הוא לא יהיה חמוש זה לא יעזור. הוא לא יוכל להוציא רישיון על נשק לעולם, וזה דבר שאני לא אתן שיקרה בגלל זה אני נלחם עד הסוף....אני לא יכול לצאת היום ללא כלי הגנה זה מה שאני אומר".

חזות: "צ'רלי, את כל הדברים האלו אנחנו יכולים לפתור, מכיסוי מודיעיני שנדע איזה איומים בדיוק יש עד לאישור חריג לאור האיום שקיים. כל הדברים האלה הם פתירים, זה כסף קטן...כמו שאתה חותם על עסקת טיעון אפשר לחתום גם על זה.

אופיר אסף: "בוא תשמע את האנשים שמוסמכים לכך ויבואו ויגידו מה הם מוכנים לעשות בשביל הבן שלך".
חזות: "צ'רלי, אני לא באתי להציג לך את העסקה, אני לא הגורם לכך. אני רק רוצה שתבוא. בוא, נתחיל לבדוק, תשמע  את האנשים. יש עוד אופציות נוספות שהסנגוריה הצבאית יכולה להציע לך. תבחן אותו, תשמע את האנשים, תראה אם אפשר ללכת על זה ה מבחינתך, תעלה את כל מה שאתה רוצה מבחינתך וננסה איכשהו להתקדם.

אופיר אסף: "כולל האבטחה, כולל שמירה עליו כולל רישיון לנשק כולל כל ההיבטים, כל מה שאפשר לתקן שיהיה אפשר לתקן, אבל לשמוע אף פעם לא מזיק".

אזריה: "תבינו טוב , לי יש את האינטרס הזה. א', כי זה הבן שלי, זה האינטרס הראשון שלי לצערי במצב הזה. זה בטחון המדינה ועזרה לחיילי צה"ל. זה המוטו שלי, לשמור על ארץ ישראל זה מה שאני רוצה".

חזות: "אם לא הייתי חושב שאתה לא פטריוט, הייתי נפגש איתך. אני נפגש איתך כי אני יודע שאתה פטריוט ואני יודע שאכפת לך מהצבא. קודם כל אכפת לך מהבן שלך ובצדק, כל אבא לילד שלו. אני יודע שאכפת לך מצה"ל, אכפת לך ממדינת ישראל לכן אני פה.

"אני פה בגלל 2 סיבות. סיבה אחת הבן שלך הוא בסוף חייל שלי בין אם הוא עשה דברים טובים בין אם הוא עשה דברים טובים, זה לא משנה מבחינתי ככה נהגתי בעבר...דבר שני אכפת לי מצה"ל וממדינת ישראל ואני באמת מאוד מוטרד ממה שקורה בחברה שלנו בזמן ההאחרון. זה לא משנה עכשיו אם פסק הדין צודק או לא צודק...זה לא משנה, מה שמשנה זה העתיד שלנו פה והעתיד של הבן שלך. ואני חושב שיש לנו יכולת להוריד את הרכבת הזאת מהמסילה שהיא דוהרת עליו והתנגשות איומה שתיגמר רע גם בשביל הבן שלך וגם בשביל המדינה".

אזריה: "אני פתוח להכל, אני לא פסלתי שום דבר. אני מוכן לשמוע. הגעתי עד לפה למרות שאני מוצף בפגישות עם אנשים. שני התנאים שלי הבאתי לכם אותם: "לא רוצה שהבן שלי ישב יום אחד, מספיק 10 חודשים של עינוי, אני אקרא לזה עינוי דין? מבחינתי שהילד שבור לגמרי ושהמשפחה שבורה לגמרי. מספיק, אני לא חושב שמגיע לו".

חזות: "אני לא רוצה להטעות אותך, זה לא יסתיים בלי תקופה בכלא אבל הכל זה שאלה של אלטרנטיבות".

אזריה: "מה שאני אומר זה דבר כזה, אני לא אהיה מוכן לראות את הבן שלי על לא עוול בכפו יושב בכלא. זה אחד. מבחינת הסעיף אפשר לעשות דברים...זה עניין של רצון, ואבטחה של הילד זה הכי חשוב לי. הביטחון האישי של הבן שלי זה הדבר הכי חשוב  אצלי, כי אני לא אוכל להיות צמוד אליו 24/7. אני נצמד אליו כל פעם שהוא יוצא לחופשה".

חזות: "בגלל זה אנחנו יכולים לתת פה פתרון. הסיפור זה בסוף עסקת טיעון. הרשעה שאני לא מוסמך לדון עליה, אך אני אומר לך תא הערכה שלי, שאי אפשר יהיה לשנות אותה. הדבר השני זה סיפור של תקופה בכלא, הכל עניי ןשל אלטרנטיבות.. אני לא יודע אם החלטת כבר על איזה מסלול אתה הולך, לפני שאתה הולך על המסלול של עוד פעם להגיש ערעור בו תבדוק את האופציה של ללכת לעסקת טיעון. מקסימום ברגע האחרון אתה יכול להגיד לא מתאים לי. אבל לפחות תנסה את זה".

אזריה: "אני לא פוסל שום דבר, עובדה שאני פה כרגע...הדבר האחרון שאני רוצה זה נזק למדינה, אבל לא אני נכנסתי לזה תאמין לי לא אנחנו נכנסו לזה, אבל בוא לא נדבר על מה שהיה, היה. זה פאסה. אתה מבין? חזות: "אז אני מציע שאנחנו נמשיך מפה לפגישה נוספת עם הגורמים האלו שדיברתי. אין לנו הרבה זמן, צ'רלי".

"אני אגיד לך את האמת, המצב יחמיר ועוד יחמיר, אני פוחד על החיילים. אני שומע קולות שאומרים 'אני את הבן שלי לא שולח לצבא לא יעזור כלום' וזה לא טוב".