אביחי אלקובי לא מתיימר לשנות את העולם, אבל הוא בהחלט שואף להוות אלטרנטיבה במציאות הכלכלית המורכבת שבה אנחנו חיים. זה מה שגרם לו לפתוח בפתח תקווה את "כל כלה", סלון הכלות החברתי הגדול בישראל. במקום המהודר, המתפרש על פני כ-300 מ"ר, אפשר, תמורת תרומה צנועה של 500 שקלים, לשכור שמלת כלה, ואפילו שתיים, הינומה, שמלת ערב לאמא של הכלה ולאחותה, חליפת חתן, נעליים, תכשיטים, כתרים ואקססוריז למיניהם.



בקיצור, כל מה שצריך כדי להתארגן לאירוע הגדול. "לכל כלה מגיע להרגיש כמו מיליון דולר, גם אם אין לה יכולת לשלם", אומר אלקובי. "מי שיש לה כבר תמצא את הסלון שיפנפן אותה, ותמורת הסכום המתאים יתנו לה הרגשה של מלכה. אנחנו רוצים לתת לכולן את ההרגשה הזאת, ולהיות אלטרנטיבה למי שאין לה".



אנחנו נפגשים בסלון החדש שפתח אלקובי באזור התעשייה של פתח תקווה. המקום אמור להיפתח באופן רשמי מחר, ובינתיים נמצא כבר כמה שבועות בהרצה. ריח הצבע עדיין באוויר, ואלקובי עסוק בפינישים אחרונים לקראת הפתיחה החגיגית. הדבר הראשון שקופץ לעין כשנכנסים למקום הוא אוסף ענק של שמלות, שתלויות כמו חיילים על הקולבים לפי מידות וגזרות. "יש פה 3,400 שמלות כלה של מיטב המעצבים, המעצבות והסלונים, ויש גם דברים מיובאים", מתגאה אלקובי. "אנחנו בעצם מהווים את הקטלוג הכי גדול בארץ. השמלות שלנו הן לכל המגזרים - החילוני, הדתי והחרדי. בקרוב מאוד נפתח גם מחלקה של בר/ בת מצווה, שתעבוד על פי אותו הקונספט".



חתונה, כידוע, היא אירוע יקר זוגות רבים מגיעים להוצאה של מאות אלפי שקלים על האירוע. כלות משקיעות לא פעם עשרות אלפי שקלים על שמלה אבל ידן של רבות אינה משגת לעמוד בהוצאות הכבדות שנלוות ליום החתונה, וחלקן סתם לא רוצות להוציא סכומי עתק על שמלה שתשמש אותן בסופו של דבר לכמה שעות בלבד.



כך למשל מספרת מעיין סאיג (26), עובדת בחברת ביטוח מחדרה, שמתחתנת בחודש יוני וכבר הצטיידה בשמלה מהסלון החברתי. "העדפתי לתרום לעמותה מאשר לשלם סכומים אסטרונומיים לאיזו מעצבת שמלות", היא אומרת. "כל הסלונים המפוארים האלה הם סתם מיותרים. אני חושבת שעדיף להתחיל את החיים בצורה יותר נוחה מאשר להתחיל אותם עם מינוס בבנק בגלל חתונה".



סאיג מספרת שכשהחליטה לגשת לסלון החברתי, חלק מחברותיה ניסו להניא אותה. "אמרו לי: 'את בטוחה שאת רוצה לקחת משם? אולי זה יהיה קרוע', אבל אחרי שאנשים ראו את השמלה הם אמרו: 'וואו'", היא אומרת. "יש בסלון מבחר ענק, כזה שאת ממש הולכת לאיבוד. בסוף לקחתי שמלה מעוטרת בחרוזים עם שסע ברגל, שאני צריכה לעשות לה קצת הצרה, אבל לא מעבר לכך. אגב, אין לי מושג של איזו מעצבת השמלה, וזה גם לא מעניין אותי בכלל".



המייסד אביחי אלקובי. צילום: אריאל בשור



 היעד: 5,000 שמלות


"בתור ילד גדלתי באור עקיבא בבית עני שלא היה בו כסף", מספר אלקובי (42). "כיום אני לא במקום הזה, אבל התחושה שאתה רוצה משהו ואין לך דרך חוקית להשיג אותו היא מאוד מסתכלת וצרובה בתודעה. לכן החלטתי שאם אני יכול לעשות שינוי, אעשה אותו. אני רוצה שבן אדם שאין לו כסף ידע שתמיד יש מישהו שיוכל לעזור לו, ואני רוצה להיות המישהו הזה".



אלקובי, איש עסקים בתחום הנדל"ן, נשוי ואב לשלושה ילדים מפתח תקווה, מגדיר את עצמו כפעיל חברתי. סלון הכלות שלו מנוהל במסגרת עמותת "יד אברהם לצדקה וחסד", ואלקובי מכהן כיו"ר שלה בהתנדבות. העמותה הוקמה לפני 15 שנים בידי יעקב אטלס, לזכר אחיו, אברהם ז"ל. "כל כלה" אינו הפרויקט החברתי הראשון של אלקובי. בין היוזמות הנוספות שלו נכללות 18 נקודות חלוקה של בגדים ונעליים, שמיועדים לנזקקים, ללא תשלום. הוא גם עומד בראש קבוצת "משומשוק חינם" בפייסבוק, המונה כ-33 אלף חברים, ושייעודה מסירת ריהוט, מוצרי חשמל ופריטים נוספים לבית ממי שלא צריך למי שצריך.



את הצעד הראשון להקמת סלון הכלות החברתי עשה אלקובי לפני כשנתיים מדירה בפתח תקווה. "הסתובבתי בין סלוני כלות וקניתי שמלות בכלום כסף", הוא מספר. "באתי עם הג'יפ שלי ופוצצתי אותו בשמלות. אחרי שלושה סיבובים כאלה היו לי 1,800 שמלות. אבל לא רציתי לעשות משהו קטן. שאפתי לפתוח סלון ענק לכלות".



הקמת "כל כלה" עלתה קרוב לרבע מיליון שקלים, וחלק גדול מהכסף הגיע מכיסו של אלקובי. אצלו, אגב, הכל מאוד מתוכנן וגם ממוחשב. "כרגע אנחנו נכנסים לתהליך מחשוב של כל שמלות הקטלוג", הוא מספר, "זאת כדי שהכלה תוכל לבחור מקטלוג אינטרנטי את השמלה שלה (kol-kala.net), להזמין אותה, לקבל אותה במשלוח או לבוא לכאן למדידה. בסלון יש לנו גם סט צילום, ואנחנו מצלמים את הכלות בעת המדידה".



הסלון לא מציע רק שמלות כלה לכלות לפני חתונתן. "במאגר שלנו ישנם עשרות ספקים, בהם אולמות אירועים, צלמים, מאפרים ותקליטנים", אומר אלקובי. "אם אני פונה לבעל מקצוע, הוא יעשה מחיר מאוד נמוך, כי הוא מבין שזו לא כלה רגילה. ואם אדרוש, הוא יעשה זאת גם בחינם. אבל אם דרשתי, סימן שיש סיבה אמיתית לכך".



מרבית הפריטים והאקססוריז הנמצאים בסלון הם יד שנייה, כ-20% חדשים. את רוב הפריטים אלקובי קונה מסלוני כלות, אחרים נאספו מכלות שתרמו אותם לאחר חתונתן. "תוך פחות משנה אספתי את אלפי השמלות שאת רואה כאן, כשהיעד הסופי הוא 5,000 שמלות", הוא אומר.



סלוני הכלות ברחבי הארץ צריכים לחשוש ממך?
"לא, כי אנחנו לא מכוונים לאותו קהל יעד. רוב הקהל שלי לא יכול להרשות לעצמו לשלם עשרות אלפי שקלים על שמלה. מה שכן, אני מקווה שתהיה מגמה אחרת, שבה גם בסלונים נחשבים תהיה אלטרנטיבה לשמלות היקרות, והם יציעו גם שמלות ב-1,000 ו-2,000 שקל. אני מציע לסלונים שמזדהים עם אג'נדה חברתית לתרום לנו שמלות. אגב, אנחנו בעצמנו תורמים שמלות לשלושה גמ"חים. בעוד שבוע, למשל, אביא לכאן קרוב ל-200 דגמים חדשים, ומה שיוצא מהמלאי נמסר לגמ"חים".



 בלי טיקט, בלי לוגו


לאלקובי חשוב להבהיר ש"כל כלה" אינו גמ"ח. "הביטוי הזה מעצבן אותי", הוא אומר. "אנחנו לא גמ"ח ולא רוצים להיקרא כך, כי גמ"ח זה ביטוי שמשפיל את מי שמקבל, ואילו אני פועל תחת הקונספט החברתי".



כל זוג יכול להיעזר בשירותי הסלון, או שיש קריטריונים לכך?
"אנחנו לא בודקים את המצב הכלכלי של אף זוג, ולא משנה לנו אם יש להם כסף או לא. ונגיד שיש להם כסף, אבל הם רוצים לחסוך הוצאות, אז אני אהיה זה שאמנע זאת מהם? המקום פתוח לכולם, אבל מטבע הדברים מבין אלה שמגיעים אלינו מכל רחבי הארץ הרוב המוחלט הם אנשים שאין להם, והשאר עושים זאת כי הם רוצים לחסוך".



איך מתבצע התהליך בפועל?
"מגיעה לכאן אישה, בוחרת את כל הדברים שהיא רוצה וצריכה, משאירה צ'ק ביטחון על סך 800 שקלים וחותמת על טופס השאלה. במקביל אנחנו מבקשים תרומה לעמותת 'יד אברהם לצדקה וחסד', וזאת מאחר שאנחנו לא נתמכים על ידי שום גורם מלבדי. אני אומר למי שמגיעה לכאן שמקובל לתת 500 שקלים לתרומה. לשמחתי, הרוב הגדול מקבל את ההצעה הזאת".



גם מי שלא מקבלת את ההצעה, יכולה להשתמש בשירותי הסלון. אלקובי מודה שהיו מקרים שבהם אנשים ניצלו לרעה את טוב לבו ולא החזירו את הביגוד שלקחו. "אבל המקרים האלה הם באמת יוצאי דופן", הוא אומר. "הייתה למשל כלה ערבייה שבליל החתונה שלה ספגה אלימות קשה מצד בעלה, ולמחרת בבוקר ביטלה את החתונה ושרפה את השמלה. במקרה הזה נמנענו מחילוט את הפיקדון. היה מקרה נוסף שזוג שהתחתן שם את השמלה בלילה באוטו כדי להחזירה למחרת בבוקר, ובדיוק באותו לילה פרצו להם את האוטו וגנבו גם את השמלה. אבל בגדול עד כה כמעט כל הנשים החזירו את השמלות".



אף שבסלון של אלקובי ניתן למצוא שמלות של מיטב המעצבים הישראלים, הוא מנוע מלהזכיר את שמם. השמלות מושאלות ללא הטיקטים, וללקוחה אין שמץ של מושג באיזה מותג היא בחרה. "הטיקטים של המותגים יורדים גם כדי לא לפגוע בפרנסה של המעצבים וגם כדי לתת אחידות", הוא מסביר. "מבחינתנו זה no name, הכל כאילו מאותו יצרן, והאישה לוקחת מה שמדבר אליה. אגב, ברוב המקרים השמלות שנלקחות הן דווקא לא של המעצבים הכי נחשקים".



לאלקובי חשוב להבהיר שהוא לא לבד במשימה הזאת. "עזרו לי בהפקה דפנה ברוורמן, אשת ראש עיריית פתח תקווה, נופר צמח, דנה פיינברג, לימור מולא-לוי ומיכל גולן, שישנה כאן לילות שלמים במהלך השיפוץ", הוא מציין ומוסיף שבסלון יש מתנדבות שמקבלות את הכלות. "חשוב לי היחס האישי, שהכלה תרגיש שאכפת לאנשים ממנה, גם אם היא לא שילמה הרבה כסף", הוא מדגיש.



"מגוחך לחפש שמלה במקום אחר". נופר הרטוב. צילום: סטודיו אייל



"אני לא חושבת שיש הצדקה לשלם עבור שמלה מחיר של משכורת חודשית", אומרת נופר הרטוב (40), מנהלת אדמיניסטרטיבית מכפר סבא, שמתנדבת במקום ואף התחתנה באחת השמלות מהסלון. "כשראיתי את מבחר השמלות אמרתי לעצמי שזה יהיה מגוחך ללכת ולחפש שמלה במקום אחר. אומנם עשיתי לשמלה תיקונים וניקוי יבש, אבל עדיין זה יצא הרבה יותר זול מאשר במקום אחר".



הרטוב מספרת שהכלות שנכנסות למקום ממש לא מרגישות נבוכות. "מדובר במקום מאוד יפה ומושקע, ולכן נוח לבוא לפה", היא אומרת. "קהל היעד הוא אומנם אנשים שאין להם יכולת כלכלית, אבל גם כאלה עם חשיבה אחרת, שלא מוכנים להוציא אלפי שקלים על שמלה".



אחרי שבתקופת ההרצה פקדו את הסלון 50 כלות, היעד של אלקובי ברור: "בחצי השנה הקרובה אני רוצה להגיע ל-130 כלות בחודש בממוצע, ועד סוף השנה ל-200 כלות בחודש. זה סיפוק אדיר לעזור לאנשים, לגעת בחייהם וגם לעשות שינוי. הכלות גם מזמינות אותי לחתונות שלהן, אבל אני כבר לא הולך לכל החתונות, כי המספרים הולכים וגדלים, ויש לי גם חיים פרטיים".



לאלקובי אין כעס על תעשיית החתונות, שמשאירה זוגות רבים עם חור בכיס. "אנחנו חיים במדינה קפיטליסטית דמוקרטית. אתה רשאי להציע, ואתה רשאי להחליט אם לקחת או לא", הוא מסביר את האג'נדה שלו. "לא אכפת לי שאנשים מוציאים עשרות אלפי שקלים על החתונה שלהם. אבל אני שם עלי את הכובע של מי שאין לו".