עובד קבוע: מיהו הבעלים הנאמן של טויוטה אוונסיס?

"אמור לי מהו רכבך ואומר לך מי אתה". אין פתיחה טובה מזו כשבאים לתאר את בעליה הנאמנים של טויוטה אוונסיס. כן, אין לי ספק שהוא נאמן ושמרן, מתנדב קבוע במשמר האזרחי. דוגמה ומופת בסביבת מגוריו. הרי אין סיכוי בעולם שהבחור על ההגה גולש רוח בקריביים, מקועקע מכף רגל ועד ראש, ובטח בליין מטורף. זאת אומרת, מגניב. איך אני יודע? אני לא אומר שאוונסיס מכוער, חלילה, רחוק מזה. רכב נאה, יעיל, אבל כל הזמן אתם משוכנעים שראיתם אותו לפני חמש דקות בחניה של הסופר, או ממש לידכם בהמתנה העצבנית ברמזור. מראה סולידי, סטנדרטי, ואני מכיר לפחות 80 אחוז מאיתנו שמתחברים אליו. זה פשוט בול הם.

מראה מצודד של מכוניות מנהלים, לא הכי יוקרתיות, מאלו ששייכות לחבר'ה הטובים מהקומה שמתחת. אלה שקורעים את התחת עם שעות נוספות וחולמים שפעם תהיה להם יאכטה ובינתיים מסתפקים בצ'ופר של אוונסיס. לא שהיא לא טובה, אני מבקש להדגיש, אבל איך אומרים אצלנו בחניון, היא סופר שגרתית. מכוניות המנהלים ברמה הזו, אלו שמחירן 140–150 אלף שקל, קיבלו מכה כשהג'יפונים נכנסו חזק לאופנה. מי שיש לו כאן ג'יפון כבר מרגיש חצי טרזן. בכל זאת, רכב עם מושבים גבוהים, נוכחות בימתית. אולי לא הכי קול בעולם, אבל בטח יותר מאוונסיס וחברותיה, שנשארו חסודות כמו פעם.

לזכותה של טויוטה אוונסיס צריך לציין שהיא מתחה את פניה. הכניסה שפצורים הכרחיים כדי להישאר בתחרות ולספר לכולם שההספדים היו מוקדמים. היא עדיין פה ואפילו רלוונטית. כבר בתחילת השנה שעברה החליפו את המנוע מנפח 2,000 סמ"ק, כזה שמחזיק 152 כ"ס, למנוע בנפח 1,800 סמ"ק בעל 147 כ"ס. אל תדאגו, לא תרגישו שאבדו לכם חמישה סוסים בדרך. מקסימום אתם יכולים לתלות פתק במרכז המסחרי, אולי בכל זאת מישהו ראה את החיות האהובות.

ממש בחודשים האחרונים אוונסיס זכתה לתוספות. אם עד עכשיו היא נהנתה מחבילת בטיחות של מובילאיי, בהתקנה מקומית, עכשיו היא מגיעה עם טויוטה סייפטי סנס, מערכת בטיחות מתקדמת מבית היוצר, וגם עם טויוטה קונקטד, מערכת מולטימדיה חדשנית שמורכבת בתוספת מחיר ואחראים לה יוניון מוטורס, היבואנית, וחברות איתוראן וגיל–קאר.

כדי להישאר חזק בתחרות, מחירה של אוונסיס ירד ועומד היום על 147.5 אלף שקל. כולנו יודעים שלא המסך הצבעוני הוא שמוכר את המכונית, אלא הכלה בכבודה ובעצמה. היא צריכה לעשות את הרושם כך שייווצר קליק ממבט ראשון. כמו שאמרנו, טויוטה לא תגנוב מבטים, בטח לא לנוכח היצע הצבעים שהיא מגישה. אם אתם ממש בעניין 50 גוונים של אפור, פה השמיים הם הגבול. יש לה במדף אפור מיסטי, אפור ברונזה, אפור גרניט. הצבע הכי משוגע שמצאתי זה כחול ספיר. וואו, איזו השתוללות.

גם בפנים המכונית אין טוויסט מסעיר. צבעים כהים שאפילו המעט כסף, אלומיניום, ששובץ שם, לא ממש שובר שגרה, אף על פי שאיכות החומרים טובה ויש גימורי עור יוקרתיים בצדי הדלתות ובתא האחסון ליד הנהג. בטח כבר הבנתם, הבעלים של אוונסיס לא יהיה מסמר הערב במסיבות טראנס. זו מכונית שמראש מצהירה שבאה לתת עבודה - ובזה היא מצטיינת. היושבים מלפנים מרגישים אווריריות, יש הרבה מקום, תביאו חברים. מאחור שניים יישבו בפנאן. אני ניסיתי לשחק את המסכן שדחפו אותו באמצע וקיבלתי בליטה בגב. מודה, לא היה כל כך נוח. תא המטען, כיאה לרכבי מנהלים, לא מבייש את הפירמה. נפח של 509 ליטר, הרבה יותר ממספק.

הכל בעברית

יצאנו לדרך קצת לפני הצהריים. לאוונסיס יש מפתח חכם, והיא ממונעת בלחיצת כפתור, רק איפה לעזאזל החביאו את ההנדברקס? הוא לא אותר במקום הקבוע, בין הנהג לנוסע שלצדו, גם לא כמעצור רגל. הנעדר, בגרסתו החשמלית, נמצא מתחת לכפתור ההנעה, ליד ההגה. תמיד לומדים דברים חדשים. יצאנו לשיוט קל בעיר. בידוד הרעשים טוב. כיול המתלים לימד שהרכב, כמי שמיועד לדרג הניהולי, יודע לגהץ יפה מכשולים, לא נותן להם לקלקל את הטעם. הכפתורים בסביבת ההגה אולי רבים, אבל קלים לתפעול, אפילו לטכנופוב כמוני. מסכי המידע קריאים, ולוח המחוונים לא היי–טקיסטי מדי. אני מאוד התחברתי לזה.

כמו שכבר סיפרנו, תוספת מחיר תוכל לספק את הטויוטה קונקטד, שהיא מערכת מולטימדיה בפיתוח ישראלי. היא מאפשרת גישה לאפליקציות כמו ווייז וגם מכילה את כל האינפורמציה לגבי המכונית, כולל ספר רכב ותזכורת על טיפולים קרובים. אני נתקלתי במערכת בטויוטה קורולה והיא מסייעת היטב לבורים מוחלטים. והיא אפילו בעברית. אם עדיין לא השתכנעתם לגבי האופי של הגברת, יציאה לכביש המהיר מבהירה סופית שזה לא רכב לקראחנות. על הצג, במצב הנורמלי, כתוב "אקו", זאת אומרת מוד חסכוני. הרכב הזה בא תמיד ברגוע ורק לחיצה עצבנית על הדוושה מכניסה אותו להיכון. מעבר בלחיצת כפתור למצב ספורט ישחרר ממנו נהמה מאיימת.

צריך לסחוט היטב את דוושת הגז כדי שאוונסיס תזנק ממקומה ותפעיל את כל שבעת ההילוכים הקדמיים: מאפס למאה קמ"ש תוך 10.4 שניות. היא יכולה לנסוע מהר, אין לה בעיה להפגיז, אבל היא כאילו שואלת "בשביל מה? בואו נלך לראות את פריחת הכלניות בדרום, ניסע לנשום אוויר צלול בחוף הים". האמת היא שהיא תפסה אותי במצב רוח שאנטי ורק הוסיפה לו מסאז' קל בגב. המכונית הזו לא מדרבנת להוציא את הקריז, כמו לא מעט רכבים שמאתגרים את הנהג.

פתאום אני מוצא את עצמי איתה לבד על חוף הים בעתלית. אני והיא, שקט ורגוע מסביב. והנה דרמה מסעירה ועוכרת שלווה, ממש לידנו נחה גופת ענק של צב ים. פעם ראשונה שאני רואה מחזה כזה. מי שנוהג בטויוטה אוונסיס לא צריך לדאוג. יש לו אליבי מצוין למקרה של חקירה: "אני איתה".

קצת רעש

התחלנו לחזור לתל אביב כשמערכת הבטיחות המקורית הבהירה שהיא אכן עובדת, בעזרת שורה של צפצופי אזהרה נלווים. יש לאוונסיס מערכת קדם–התנגשות שנעזרת במצלמה ולייזר כדי לזהות רכב מסכן. הנהג מוזהר קולית, ויזואלית, ואם זה לא עוזר הבלמים נכנסים לפעולה. יש גם מערכת התרעת סטייה מנתיב וזיהוי תמרורי דרך. אוונסיס זכתה בחמישה כוכבים במבחני הריסוק של יורו–נקאפ. בטויוטה אומרים שהבטיחות מעל הכל ומוסיפים שבע כריות אוויר, אבל לא תמצאו כאן בקרת שיוט אדפטיבית, וגם לא זיהוי של כלי רכב בשטח מת. ציון רמת האבזור הבטיחותי הוא 6.

דווקא בצריכת הדלק אוונסיס הראתה נתונים מעניינים. מנוע הוולוומאטיק, שמשודך לתיבת הילוכים אוטומטית רציפה, הצליח לסיים את היום עם ליטר בנזין על כל 15.3 קילומטר, שזה בהחלט יפה. אז נכון שבסולם זיהום האוויר הטויוטה הזו נמצאת בדרגה 8 ויכולה להשתדל יותר, אבל חיסכון בדלק, רבותי, דלק.

אוונסיס אולי לא מסעירה וצעירה, אבל כשמשאירים אותה בחניה מבינים שהיא בסך הכל ענתה על כל השאלות הקשות שהצגנו בתחקיר. אתם יכולים לסמן עליהן וי. אין מילה רעה, חוץ מאותה שגרתיות שמרנית. אבל גם מאמן כדורגל יסביר לכם שלפעמים דווקא הפועל השחור הוא השחקן הכי חשוב על הדשא.