שלושה שופטים שמרנים בדרך לעליון: הוועדה לבחירת שופטי עליון הודיעה הערב על בחירתם של ארבעה שופטים לבית המשפט העליון. השופטים שנבחרו הם ד"ר דוד מינץ, שופט המחוזי בירושלים, שופטת המחוזי בחיפה, יעל וילנר, נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, יוסף אלרון ושופט מחוזי תל אביב, ג'ורג' קרא. רביעיית השופטים שנבחרה תחליף את ארבעת השופטים הפורשים, הנשיאה, מרים נאור, אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן וצבי זילברטל. סדר הבחירה: מינץ, קרא, וילנר, ואלרון. 



המנצחת הגדולה של הוועדה היא מי שעומדת בראשה, שרת המשפטים איילת שקד. שלושה מארבעת השופטים החדשים שיכהנו בבית המשפט העליון נחשבים שמרנים. "היום הזה עשינו היסטוריה", אמרה שקד בתום ההצבעה. "חוזקה של המערכת המשפטית טמון בגיוונה ובשונות הקיימת בהרכבה האנושי. המינויים החדשים מביאים לידי ביטוי את התפיסה הזו ובקרוב מאוד יכניסו לאולמות בית המשפט העליון קולות וגוונים שלא היו מוכרים בו".



הנשיאה נאור נשמעה מאופקת יותר בתגובתה ומסרה: "ברכותיי לכל המועמדים אשר נבחרו היום לכהונת שופטים בבית המשפט העליון, נקבל את כולכם בברכה. תודות לחברי הוועדה לבחירת שופטים".



מלשכת עורכי הדין נמסר: "יש לברך במיוחד את נשיאת העליון מרים נאור ושרת המשפטים איילת שקד, אשר חרף המחלוקות הובילו את הועדה להסכמה ולפשרה שגישרה על הפערים ואפשרה את בחירת ארבעת השופטים במקשה אחת".



ואלה השופטים הנבחרים:


יעל וילנר: שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה מאז שנת 2006. את התמחותה עשתה אצל נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, דורית ביניש, כשזו שימשה פרקליטת המדינה. יושבת על כס השיפוט משנת 1998. וילנר, השופטת הדתייה הראשונה שתכהן בעליון, זכתה לתמיכתה של שקד וכן הייתה מקובלת על השופטים.



יוסף אלרון: נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה. את מרבית הקריירה שלו העביר במחוז חיפה. מאז התמחותו בפרקליטות חיפה ועד לישיבתו על כס השיפוט בבית המשפט החיפאי ב-1994. אלרון היה המועמד השנוי במחלוקת ביותר. שקד תמכה בו בשל היותו ימני ושמרן; כחלון תמך בו בשל היכרות רבת שנים וגם לשכת עורכי הדין נתנה לו את קולה.



השופט יוסף אלרון. צילום: אתר הרשות השופטת
השופט יוסף אלרון. צילום: אתר הרשות השופטת



מנגד, מבחינת הנשיאה וכן מבחינת הנשיאה המיועדת, השופטת אסתר חיות, שאמנם אינה חברה בוועדה אך משפיע עליה, מדובר במינוי אשר "ייהרג ובל יעבור". ככל הנראה, הלחץ של חברי הוועדה האחרים ככל הנראה עבד, הנשיאה הבינה בסופו של דבר שאין מנוס ממינויו.



ג'ורג' קרא: סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב היה זה שהרשיע את נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, בשני מעשי אונס, ודן אותו לשבע שנות מאסר. קרא, ערבי-נוצרי, נחשב שופט מוערך בתחום הפלילי. ב-1989 מונה לראשונה לשופט בבית משפט השלום בתל אביב. הוא גבר על מועמד נוסף מהמגזר הערבי, השופט חאלד כבוב.



השופט ג'ורג' קרא. צילום: אתר הרשות השופטת
השופט ג'ורג' קרא. צילום: אתר הרשות השופטת



דוד מינץ: שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, תושב גוש עציון, חובש כיפה הנחשב שמרן, שהשרה שקד כמי שיטה את סמן בית המשפט העליון ימינה. הוא שירת בצה"ל במסגרת ישיבת הסדר בגוש עציון, התמחה בבית המשפט העליון ואף הוסמך כרב. התיישב לראשונה על כס השיפוט בשנת 1998.



השופט דוד מינץ. צילום: פלאש 90
השופט דוד מינץ. צילום: פלאש 90


שקד רשמה הישג נוסף, כאשר הוועדה החליטה למנות מועמד נוסף שבו תמכה, פרופסור דוד האן, לשופט מחוזי.



יו"ר סיעת הבית היהודי, ח"כ שולי מועלם רפאלי, אמרה בתגובה למינויים החדשים, כי "בחירתם של שופטים שאינם מבית המדרש של האקטיביזם השיפוטי היא תנאי חשוב לשמירה על הפרדת הרשויות במדינת ישראל. הכנסת תפקידה לחוקק ובית המשפט תפקידו לשפוט. השופטים דוד מינץ, יעל וילנר, יוסף אלרון וג'ורג' קרא בעלי ניסיון עשיר וכניסתם לתפקיד היא הישג של שרת המשפטים איילת שקד ושל הבית היהודי, ובעיקר הישג של מערכת המשפט והחברה הישראלית שכן תפיסת האקטיביזם השיפוטי פגעה מאוד במעמדו הציבורי של בית המשפט העליון, והגיוון וכניסתם של השופטים החדשים תביא ליצירת אמון מחדש".

גם בפורום המשפטי למען ארץ ישראל בירכו על בחירה. מנכ"ל הפורום, נחי אייל, אמר כי "זהו ניצחון ענק של השרה שקד ותומכי הקו השמרני בוועדה. אכן נבחרו שופטים ראויים והפורום המשפטי מברך את חברי הוועדה על בחירתם של שופטים שמרנים, מקצועיים וערכיים שיהיו חלק ממערכת משפט של צדק ואמת".