ח"כ סבטלובה נגד רזי ברקאי: "העלה אותי לשידור בשביל קללות ברוסית"

 חברת הכנסת קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) הופתעה שנקראה להתראיין היום (ראשון) בנושא הנחיות משרד החוץ הרוסי, בתוכנית "הכל דיבורים" עם רזי ברקאי, אך לאחר שהתבקשה על ידי השדר הוותיק לקלל בשידור חי, לא יכלה חברת הכנסת לשתוק עוד והעלתה פוסט זועם לחשבון הפייסבוק שלה. בפוסט פנתה סבטלובה לברקאי ואף הודתה כי בזמן לימודי התקשורת האזינה לתוכניתו ואף העריצה אותו, אך לאחר מכן תהתה למה המרואיינים שלו תמיד נבחרים על פי עדתם.

סבטלובה סיפרה כי "התקשרו מהתכנית, וביקשו לראיין אותי בנושא ההנחיות החדשות של משרד החוץ הרוסי לתיירים הרוסיים, שכוללות בין היתר את המילה ז'יד. קצת הופעתי - אני לא מומחית לרוסיה, כידוע לך. עליתי משם לפני 26 שנים ומאז סיימתי בארץ תואר ראשון ותואר שני בלימודי המזה"ת ותקשורת, ולפני שנבחרתי לכנסת הייתי כתבת ופרשנית לענייני ערבים ולימדתי באוניברסיטה העברית קורסים על תקשורת והמזרח התיכון. אך הנחתי שכיוון שבהנחיות משרד החוץ הרוסי מופיעה לדוגמה גם המילה ז'יד (יהודון), שנדבר על המילה הזאת ועל מקומה בחברה הרוסית המודרנית, כיוון שבכנסת אני עוסקת גם בתופעת האנטישמיות במרחב הפוסט-סובייטי".

"היית מבקש ממייקל אורן מילות גנאי באנגלית?"

אך בשלב זה, טענה ח"כ סבטלובה כי היא הופתעה כשפתאום ביקש ממנה ברקאי לקלל ברוסית. "ככה בקטנה, בשידור חי, עיתונאי בכיר מבקש מחברת כנסת לקלל. למה לא? אתה מדמיין את עצמך מראיין את מייקל אורן ומבקש ממנו לומר את מילות הגנאי האהובות של אזרחי ארה"ב? אולי את ח"כ אחמד טיבי שיסבר את האוזן עם כמה קללות ערביות עסיסיות? סיפרתי לך על החוויה האישית שאני עברתי עם מילה ז'יד שבגיל 8 הופנתה גם אליי, כשהייתי תלמידה בכיתה ב' בבית ספר במוסקבה. אבל אתה התעקשת לדבר על קללות", כתבה בכעס.

"בסוף נפרדת ואמרת גם 'טוב, על פוליטיקה היום לא נשוחח, ברשותך', בטח, חופשי. למה לך לדבר אתי על פוליטיקה, או על המזרח התיכון שזה התחום בו אני מתמחה, או אפילו על השלכות הכניסה הרוסית למזרח התיכון, אם אתה יכול לדבר אתי על קללות רוסיות?" תהתה הח"כית, והוסיפה כי "כמה זמן צריך לעבור עד שאתה ואחרים תפסיקו לראות אותי ואת בני העדה שלי ובעצם את כל מי שאתם מגדירים כ״אחר״ דרך המוצא שלנו? מתי תפנימו שאנחנו ישראלים בדיוק כמוכם? נולדנו איפה שנולדנו, אבל זה לא גורע מכך שהפכנו לרופאים, אנשי צבא, שחקני תיאטרון, פעילים חברתיים וכל דבר אחר".

לסיום התייחסה סבטלובה למרואיין הבא בתוכנית, אנטון נוסיק, ולחוויה שהוא עבר:  "האם הספקת לשתות כוסית וודקה בבוקר שאתה ככה?, שאלת אותו, ושוב שלום לכן שנות התשעים העליזות כשהסטריאוטיפים הממוצאים נעו בין וודקה לתל-ברוך".