בסוף המאה ה־19 כתב הסופר הצרפתי הידוע אמיל זולא מאמר חשוב שכותרתו “אני מאשים!”, שהפנה לנשיא צרפת דאז פליקס פור. כזכור, הרקע למאמר היה הוראתו של הנשיא פור לדון את הקצין היהודי אלפרד דרייפוס באשמת בגידה למרות חפותו, במה שנודע כמשפט דרייפוס. משפט זה היה משפט ראווה אנטישמי, שסיקרו זולא וגם בנימין זאב תיאודור הרצל. בעקבות מאמרו הורשע זולא בהוצאת דיבה בידי המשטר הצרפתי הגזעני של אותה עת ונידון למאסר.



ולהבדיל אלף אלפי הבדלות: בימים אלה, בישראל, נתבע העיתונאי יגאל סרנה בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו בכבודו ובעצמו בגין הוצאת דיבה בעקבות פוסט שפרסם סרנה בעמוד הפייסבוק שלו במרץ 2016, ובו תיאר מקרה, שייתכן כי כלל לא אירע, בכביש מספר 1, הנוגע לשיירת ראש הממשלה.



עד היום עיתונאים ואזרחים במדינות דמוקרטיות כתבו בפייסבוק כמעט כל אשר עלה על רוחם מלבד הסתה לאלימות. כך נראה חופש הביטוי בעולם הרשתות החברתיות. אז מדוע נתניהו החליט כעת לתבוע דווקא את סרנה על הפרסום הנוכחי? אולי כי “הם מפחדים” הייתה לפני מספר שנים ססמת הבחירות שלו בנוגע לעיתונאים, וכעת הססמה הזאת הפכה תקפה לו.



תביעת דיבה בגלל פוסט בפייסבוק, יגאל סרנה. צילום: פלאש 90
תביעת דיבה בגלל פוסט בפייסבוק, יגאל סרנה. צילום: פלאש 90




מתנהל מסע הפחדה נגד עיתונאים



גם אם הפרסום של סרנה אכן שקרי, ולנוכח הגינויים הרבים שנשמעו בנוגע להתנהלותו בפרשה, עדיין צריך לזכור כי אין דמוקרטיה בלי חופש עיתונות או חופש ביטוי. בעיני, סרנה הוא איש אמיץ. כפי שביטא בשבוע שעבר בראיון שהעניק לדנה ויס בערוץ 2, אין לו פחד מהשלטון. לתפיסתו, הוא נוהג כמו שכל עיתונאי היה צריך לנהוג, ככלב שמירה של הדמוקרטיה, גם אם יש רבים הטוענים שעשה טעויות עיתונאיות לאורך הדרך.



בארץ נוצרה בימינו משוואה מסוכנת. לא פעם מתנהל מסע הפחדה יומיומי נגד עיתונאים בחלק מאמצעי התקשורת. זוהי סכנה שהנה גדולה יותר לישראל מכל אלפי הטילים שמצויים בידי חמאס וחיזבאללה. אל לנו לשכוח שהדמוקרטיה היא יסוד קיומה של מדינת ישראל. בזכותה יש לנו משק חופשי, חופש יצירה ויחסים עם העולם. הדמוקרטיה נמצאת בסכנה גם בגלל כיבוש הפלסטינים ומניעת פתרון שתי המדינות. נתניהו מוביל אותנו למדינה דו־לאומית, לא יהודית ולא דמוקרטית.



מול סכנות אלו, שעומדות לפתחנו, ניצבות התקשורת, כמו גם הרשויות המחוקקת והשופטת. אם יהיו בישראל הרבה יגאל סרנה, מחרחרי משטר טוטליטרי יובסו. בעידן הרשתות החברתיות, הרודנים מתקשים לעקוב אחר קולות אופוזיציוניים ולשלוט בהם. מאות המיליונים שמבלים את זמנם בפייסבוק, בטוויטר, ביו־טיוב וכו’ - מתקשרים בעולם ללא גבולות ומאחורי גבם של השלטונות וגורמי המודיעין. על כן דינם של המתיימרים לרודנות להיכשל. 



הכותב הוא מייסד שותף של מרכז פרס לשלום ומייסד תנועת “יאללה – מנהיגים צעירים"