"מאגר ביומטרי הוא לא דבר שמדינות דמוקרטיות צריכות לעשות", קובע פרופ' אלי ביהם, לשעבר דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון ומומחה בעל שם עולמי להצפנה ואבטחת מידע על רקע אישורו של חוק המאגר הביומטרי השנוי במחלוקת. "אבל לפני הדיון על דמוקרטיה, מה יקרה אם הנתונים ידלפו? רשויות הביטחון בדובאי, למשל, ישמחו לקבל עותק, כדי לבחון כל אזרח ישראלי שנכנס למדינה שלהן. גם חמאס ישמח לקבל עותק של טביעות האצבעות הישראליות, כדי לבדוק מי החיילים שהיו בעזה, ואז לטפל בהם באמצעים שונים. גם החוקר הפרטי שנשכר לבדוק אם הבעל בוגד באשתו או להפך ישמח לקחת טביעות אצבע מחדר השינה ולהצליב אותן עם המאגר, כדי לראות מי היה בחדר".
כזכור, רגע לפני שהכנסת יצאה לפגרה, היא אישרה בשבוע שעבר במהלך בזק, שיש מי שכבר כינו אותו "מחטף", את חוק המאגר הביומטרי, שלפיו כל אזרחי ישראל יחויבו להצטרף למאגר עד 1 ביוני, והחל מתאריך זה לא יהיה אפשר להנפיק תעודות זהות או דרכונים רגילים. כמו כן, לפי החוק החדש, כל אזרח שיגיע לחדש או להנפיק תעודה חדשה יהיה חייב להצטרף למאגר. תמונת הפנים הדיגיטלית תהיה חובה לכולם, שלא כמו טביעת האצבע. מי שיחליט לוותר על צירוף טביעת האצבע שלו למאגר יקבל דרכון בתוקף לחמש שנים ולא לעשר כמקובל.
לפי החוק, טביעות אצבעותיהם ותמונת פניהם של כלל אזרחי ישראל ישולבו בתעודות הזהות ובדרכונים הדיגיטליים, ובד בבד יאוחסנו במאגר אחד, שבאמצעותו הרשויות יוכלו לזהות את האדם שעומד בפניהן. בדברי ההסבר להצעת החוק, שהוגשה בידי ח"כ לשעבר מאיר שטרית לראשונה ב־2008, נאמר כי "החוק המוצע בא להתמודד עם הבעיות החמורות שמולן ניצבת מדינת ישראל בשנים האחרונות בתחום מסמכי הזיהוי המנופקים בידי משרד הפנים, ובין השאר: זיוף תעודות זהות, דרכון ותעודת מעבר, ניפוק תיעוד כפול לאותו אדם וגניבת זהות של אדם בידי אדם אחר תוך שימוש בתיעוד הרשום על שם האדם שממנו נגנבה הזהות".
עוד לפני שהצעת החוק הוגשה על שולחן הכנסת, והרבה לפני שב־2013 היא הפכה לפיילוט בהוראת שר הפנים לשעבר גדעון סער, היא עוררה סערה ציבורית גדולה. דוח שפרסמה הרשות הביומטרית העלה כי ב־2014, 65.5% ממבקשי תעודת הזהות ו־69.8% ממבקשי הדרכונים סירבו להצטרף למאגר הביומטרי. מה שעמד בבסיס ההתנגדות הוא החשש שמידע שמאוחסן במאגר ידלוף וייעשה בו שימוש לרעה.
"הפוטנציאל לנזק לביטחון המדינה ולאזרחיה ממאגר כזה הוא גדול, ויש עוד דוגמאות רבות, למשל פריצה לסלולר או למחשב, שאותם את מפעילה באמצעות טביעת אצבע", מוסיף פרופ' ביהם. "אלא שיש אנשים שבתמימותם עדיין חושבים שהגנה ביומטרית אכן מגנה על משהו".
ביקורת חריפה
לפי נתונים שפרסמה הרשות לניהול המאגר הביומטרי, שהוקמה כיחידה עצמאית במשרד הפנים במסגרת ההיערכות להנפקת התיעוד הלאומי החדש, מדי שנה מונפקות מעל 600 אלף תעודות זהות חדשות, רבע מהן בגין דיווח על אובדן או גניבה. לדברי הרשות, אלו יוצרות פוטנציאל עצום להתחזות.
אולם לדברי התנועה לזכויות דיגיטליות, מי שמובילה את המאבק במאגר הביומטרי, ישנו פתרון קל ופשוט יותר: תעודות זהות חכמות המכילות שבב דיגיטלי המונע זיופים ומאפשר את ביטולו במקרה של אובדן או גניבה. דוח מבקר המדינה שיצא ב־2013 מתח ביקורת חריפה על משרד הפנים, שלא עשה די כדי לקדם את הנושא, ואף הצביע על שורת מחדלים בנושא.
אחד החששות הגדולים של מתנגדי המאגר הוא מזליגת המידע לשימושים משניים. "החשש הוא שכל שוטר ברחוב יוכל לבקש 'תרגום' של טביעת אצבע, והמאגר יהיה מחויב לתת לו אותו", אומר פרופ' ביהם. "מה אם שוטרים במדינה יספקו את הנתונים למי שישלם להם, ואז המידע ידלוף לשימושים עברייניים? ראש הלוט"ר לשעבר ניצן נוריאל אמר בעבר שהמשטרה תיעזר במאגר באופן קבוע והעריך שאחוז אחד מתושבי המדינה יוזמנו למשטרה לתשאול אחרי שטביעות אצבעותיהם יתגלו באזור שבו התבצע פשע".
המדינה מבטיחה שהמאגר יהיה מוגן. למה לא להאמין לה?
"ראית מה קרה למאגרים בזמן האחרון? לפי הדיווחים, ב־2015 דלף מאגר של מיליוני אמריקאים בעלי סיווג ביטחוני, כולל תמונת הפנים וטביעת האצבע. מישהו בארצות הברית טען שאין מה לדאוג, כי המרגלים האמריקאים הוצאו מהרשימות. בתגובה הסינים והרוסים הצליבו את רשימת הדיפלומטים שנמצאים בארצם עם הרשימות והסיקו שמי שלא מופיע ברשימה הוא מרגל. ומה קרה עם אדוארד סנודן וויקיליקס? כל דבר דולף בסוף. את המאגרים צריך לדברים מסוימים: מס הכנסה לא יכול לפקד בלי מאגר, כך גם הבנקים או הביטוח הלאומי. הבעיה עם המאגר הביומטרי הוא שלא צריך אותו, והדרך הטובה להגן עליו הוא שהוא לא יהיה כלל".
ומה יקרה אם ב־1 ביוני תאבד את תעודת הזהות שלך ותחויב להוציא תעודה ביומטרית?
"המדינה לא תקבל את טביעת האצבע שלי. במקום להגן עלי המדינה לא רק שהצטרפה לעדר, היא אפילו נהייתה קיצונית יותר".
"מחיר פעוט"
בחודש ינואר 2017, רגע לפני שהממשלה אישרה את הצעת חוק המאגר הביומטרי, פתחה התנועה לזכויות דיגיטליות בקמפיין הדסטארט, שבו ביקשה את עזרת ההמונים למאבק משפטי במאגר. למעלה מ־1,000 איש תרמו 115 אלף שקלים להמשך המאבק. על אף אישור החוק, בתנועה כעת טוענים להצלחה. "המאבק הצליח יפה, כי אנחנו מדברים על זה שאת לא תהיי חייבת להכניס את טביעת האצבע שלך למאגר הביומטרי", אומר ניר הירשמן, מראשי המאבק. "המאבק הצליח יפה כי תוכלי להגיע לרשות האוכלוסין ולהגיד שאת לא מסכימה לתת את טביעת האצבע שלך, והם יהיו חייבים להסכים. אומנם תקבלי דרכון רק לחמש שנים, אבל זה מחיר פעוט בשביל לשמור על הפרטיות".
בינתיים בתנועה לא עוצרים ומתכוונים להגיש בימים הקרובים עתיקה לבג"ץ נגד החוק. "הקו בעתירה שלנו הוא פשוט: המאגר פוגע בפרטיות שלנו, הוא לא נחוץ והוא עלול לדלוף, ואפשר להנפיק תעודות חכמות בלעדיו", אומר עו"ד יהונתן קלינגר, שבעשר השנים האחרונות משקיע את מרצו בהתנגדות לחוק. לדבריו, במקביל לפעילות המשפטית, כל אחד יכול להשתתף במאבק. "קודם כל צריך ללכת היום ולהוציא מסמכי זהות מעודכנים, כדי שיהיו עשר שנים שבהן לא תהיו חייבים להיכנס למאגר הביומטרי", הוא אומר. "במהלך השנים הללו נעשה הכל כדי שהמאגר יבוטל. שנית, צריך ללכת לנבחר הציבור שהצבעת עבורו, ולא משנה מאיזו מפלגה, כי בכל המפלגות יש מתנגדים לחוק, ולבקש ממנו לפעול כדי לעצור את הדבר הזה. שלישית, צריך לתרום לנו, בשביל שנוכל להמשיך את העתירה וגם לפרסם את המידע".
גם התנועה לזכויות דיגיטליות עושה הכל כדי להביא לידיעת הציבור את הסכנות הטמונות במאגר. "המדינה דוחפת חזק שכולם ייכנסו למאגר, ואנחנו צריכים להבין שזה מסוכן לנו מהרבה סיבות", אומר הירשמן. "לא טוב שיהיה מאגר של טביעות אצבע ותצלומי פנים, כי זה יכול לדלוף כמו שדלף מאגר הילדים המאומצים או שדלפו סודות הגרעין. בנוסף, כבר הוכח שבשביל התכלית של החוק, שהיא מניעת גניבת זהויות, זה לא יעזור.
"אנשים צריכים לזכור שיש להם זכות לעמוד על כך שטביעת האצבע שלהם לא תיכנס למאגר הביומטרי ולבקש שהיא תישמר רק על התעודה או הדרכון", מוסיף הירשמן. "הבעיה היא רק במאגר הביומטרי. לפי החוק, מי שלא ירצה שטביעת האצבע שלו תיכנס למאגר - רשות האוכלוסין תהיה מחויבת למחוק אותה לאחר שלקחו אותה מאיתנו. אך איך נדע שהרשויות יצייתו לחוק? אין לנו ברירה, אלא להאמין שיעשו זאת. אנחנו ננסה להשגיח על כך כמה שיותר".
אתה צופה הצלחה לעתירה שלכם לבג"ץ?
"אני משוכנע שאם המאגר לא יבוטל היום, הוא יבוטל בעוד עשור, אחרי שיקרה משהו רע. כאזרח ישראלי פטריוט אני מעדיף שזה יבוטל עכשיו, לפני האסון. הרי גם היפנים חשבו שזה רעיון טוב להקים בפוקושימה כור גרעיני שייצר חשמל. המאגר הביומטרי הוא כמו כור גרעיני: לא צריך אותו".