הפעם זה היה מביך במיוחד. אך העביר צה"ל את המצגת שהכין לכתבים הצבאיים, עם רשימת הערים שבהן ישנם הכי הרבה אנשי מילואים, וכמעט שלא נמצא לכל אורך הקו עיתונאי שלא בלע את הפיתיון. כל כלי תקשורת בישר בדרכו הציורית המיוחדת לו שזהו. שנגמר. שאי אפשר עוד ללעוג לתל אביב על ה"בועה" שלה או על הניתוק שלה או על התרומה הנמוכה יחסית שלה לצה"ל. מעכשיו צה"ל קובע בטבלה מסודרת, שחור על גבי לבן, שתל אביב נמצאץ במקום הראשון עם 37,156 משרתי מילואים ובפער גדול מהבאות אחריה.



גם בלי להתעמק בנתונים, די היה להעיף מבט קל בלבד במספרים שהעביר צה"ל לכתבים הצבאיים, כדי להבין שהוא עשה עליהם חתיכת סיבוב. שלמספרים מוחלטים של מילואימניקים, כאלה שלא לוקחים בחשבון שורה ארוכה של פרמטרים, ובראשם כמה אנשים גרים בעיר, אין שום ערך. כן, בתל אביב יש יותר מילואימניקים מבכפר סבא, קודם כל משום שבתל אביב גרים הרבה יותר אנשים. ומהסיבה הזאת בדיוק, בתל אביב גם עושים יותר כביסה מאשר בכפר סבא וגם מורידים את המים בשירותים יותר מאשר בכפר סבא.



כמה משתמשים ברשתות החברתיות, שהזדרזו לשקלל את הנתונים של צה"ל עם גודל האוכלוסייה בערים השונות, מצאו שתל אביב דווקא משתרכת בתחתית רשימת הערים המרכזיות, ולפניה, בין השאר, מודיעין, באר שבע, ראשון לציון, חולון, בת ים ורמת גן.



יהיה קשה מאוד לטעון שצה"ל פרסם את הטבלאות העקומות והחסרות הללו שלא במתכוון. על סמך מה אפשר לדעת את זה? על סמך העובדה שגם לפני ארבע שנים צה"ל שחרר לעיתונות נתונים מהסוג הזה, אלא שאז הוא הקפיד לציין מה מספרם של משרתי המילואים בכל עיר ועיר ביחס לגודל האוכלוסייה, משום שהוא הבין שבלי זה מדובר ברשימה חסרת חשיבות. מודיעין־מכבים־רעות הובילה אז את הטבלה, גבעת שמואל הייתה אז במקום השני, יבנה שלישית ואחריהן קריית אונו, גבעתיים, הוד השרון, רעננה, נס ציונה ורחובות. תל אביב לא הצליחה להשתחל לעשירייה הראשונה.



דובר צה"ל מוטי אלמוז. למשרד שלו יש מסרים שחשוב לו לקדם וצריך לזכור זאת. צילום: פלאש 90
דובר צה"ל מוטי אלמוז. למשרד שלו יש מסרים שחשוב לו לקדם וצריך לזכור זאת. צילום: פלאש 90



העניין הזה הזכיר לי סיפור שהתרחש לפני כשבע שנים, על רקע טקס סיום קורס קציני חי"ר בבה"ד 1. בין המסיימים בטקס ההוא ניכרה נוכחות גדולה של בני הציונות הדתית, ובייחוד של בני התנחלויות, שכמה מהם הוכתרו כמצטיינים. מצטיין גדוד אחד גדל באפרת, מצטיין הגדוד השני בא מקרב מגורשי גוש קטיף, קצין נוסף מבין המצטיינים הפלוגתיים גדל בקריית ארבע, ושניים אחרים באו מיצהר. כשכתב "מעריב" ביקש מדובר צה"ל תמונות מהאירוע וסיפר שהוא מתכוון לכתוב על מספרם הגבוה של המתנחלים בקורס, בדובר צה"ל החליטו לא לסייע. "אנחנו לא משתפים פעולה עם עניינים פוליטיים", הסבירו לו. הרעיון לשווק טוב את המתנחלים כנראה לא קסם יותר מדי למישהו שם.



דובר צה"ל מחזיק בידיו אוקיינוס ענקי של מידע, נתונים, סיפורי צבע ומרואיינים לכל נושא ובכל עניין. עם מאגר כזה, הוא רק צריך להחליט איזו אג'נדה בא לו לקדם, ואת התוצאות נראה כולנו בעיתונים או על מסך הטלוויזיה.



פחות חשוב כרגע אם בתל אביב יש יותר או פחות מילואימניקים, ואם הלעג הקבוע ל"בועה התל־אביבית" נכון ומדויק, אם לאו. מה שחשוב זה שנזכור כולנו שדובר צה"ל הוא משרד יחסי ציבור אינטרסנט, שיש לו מסרים שחשוב לו לקדם. לפעמים אלה מסרים שאנחנו מזדהים איתם, לפעמים לא, אבל כמעט אף פעם לא יוצא מדובר צה"ל מידע שלא עומדת מאחורי פרסומו כוונה. כך בדיוק אנחנו צריכים לראות אותו. זה בדיוק היחס שהוא צריך לקבל מאיתנו, העיתונאים.