על פי דוח שפרסמה לאחרונה סוכנות הפליטים של האו"ם, המלחמה העקובה מדם בסוריה הותירה עד כה 4.9 מיליון פליטים שנאלצו להימלט מסוריה ללבנון, ליוון, לטורקיה, לירדן ולמדינות מרוחקות באירופה. אחרים הגיעו למדינות כמו עיראק, מצרים ואפגניסטן. בסך הכל כ־6.6 מיליון עקורים סורים וכ־250 אלף מבקשי מקלט. “אני חוזר וקולט מה שהיה בשואה שלנו. כל מה שלומדים מההיסטוריה זה שלא למדנו שום דבר. גם אם אנחנו לא מתערבים, עלינו להשמיע קול זעקה. אם לא אנחנו, אז מי?", שאל ביום השואה האחרון מי שהיה הרב הראשי לישראל, הרב מאיר לאו, האסיר הצעיר ביותר ששוחרר ממחנה ההשמדה בוכנוואלד. הקריאה של הרב לאו נפלה על קרקע פורייה. מגוון יוזמות סיוע חשובות יצאו לאחרונה מישראל ומהעולם היהודי, כשלנגד עיני העוסקים במלאכה חשוב רק דבר אחד - הצורך לפעול ולא לשתוק לנוכח הטרגדיה המתמשכת.

לאחרונה הוענק פרס "בראשית", שזכה לכינוי “הנובּל היהודי", לאמן אניש קאפור, הפועל להעלאת המודעות לסבלם של הפליטים הסורים ולהגברת המאמץ של הקהילה היהודית העולמית לסייע במשבר החמור. את כספי הפרס, בשווי מיליון דולר, הוא הקדיש למטרות הללו בדיוק. את הפרס מעניקה מ־2014 קרן פרס בראשית (Genesis Prize Foundation), במטרה להכיר בדמויות מצטיינות ובעלות מוניטין עולמי בתחומן ואשר פעולותיהן, נוסף להישגיהן, מגלמות את אופי העם היהודי באמצעות מחויבות לערכים יהודיים, לקהילה ולמדינת ישראל. “לא משנה מהי הגיאוגרפיה של העקירה, משבר הפליטים הוא ממש כאן, על סף דלתנו. אני פונה לאנשים בעלי מצפון בקהילה היהודית העולמית וקורא להם להצטרף לקריאה של פרס בראשית, לסייע בהצלת חיים ולהעניק לפליטים הזדמנות לחזור לשגרת החיים", אמר קאפור. 







"יש משמעות רבה לכך שהציווי המוסרי לחוש אמפתיה לסבלם של אחרים ולגלות נדיבות כלפיהם התקבע בתודעה היהודית עוד מימי כתיבת האגדה של פסח ונשמר לאורך אלפי שנים של גלות, כאשר העם היהודי בעצמו סבל לרוב מעוני ורדיפות", - אמרה סאנה בריטבסקי, משנה למנכ"ל קרן פרס בראשית. "מדובר ללא ספק באחת היסודות של השקפת העולם היהודית לאורך הדורות, ולאור התחזקותה של מדינת ישראל ובטחונם הגובר של היהודים בתפוצות, זה הגיוני שיותר ויותר תשומת הלב היהודית מופנית למשברים הפוקדים עמים אחרים - בראשם היום משבר הפליטים".
הקואליציה היהודי

כמו קאפור, ברחבי העולם פועלים גופים יהודיים בינלאומיים, דוגמת MFA (The Multifaith Alliance for Syrian Refugees). זהו פרויקט של מרכז טננבאום לסובלנות בין־דתית, שנוסד כתגובה אקטיבית למשבר הפליטים בסוריה. המשימות של אנשי הארגון הן גיוס כספים לתמיכה בארגונים המעניקים שירותים ישירות לנפגעי מלחמת האזרחים בסוריה ומעלים את המודעות לסכנה של תגובה לא מספקת למשבר ההומניטרי בסוריה. הפרויקט יצא לדרך ב־2013 ביוזמת ד״ר ג׳ורג׳ט בנט ואלן גיל, מנכ״ל הג׳וינט העולמי. מדובר בקואליציה של ארגונים יהודיים גדולים, שמטרתם לגייס כספים למען הפליטים הסורים באמצעות העלאת המודעות לנושא. כיום שותפים בארגון יותר מ־85 ארגונים, בהם בודהיסטים, נוצרים, הינדים, יהודים, סיקים, מוסלמים וכן מועצה מייעצת בין־דתית ומועצת מנהיגים דתיים. הברית לסובלנות בין־דתית מתפקדת כגוף המתאם ביניהם. לברית השפעה בכל היבט, מאיסוף תרומות מארגונים, המגיעים ישירות לקורבנות המלחמה בסוריה, ועד הגברת המודעות למשבר המחמיר. פעולות אלה עתידות להוביל למדיניות המאפשרת את יישובם של הפליטים בארה"ב ובמדינות אחרות ולטמון את הזרעים שיביאו לייצוב האזור, בהתבסס על המעורבות והדאגה של אדם לרעהו. 
הודות לפעילותו של הארגון, יותר מ־21 מיליון דולר הועברו עד היום לסוריה לצרכים הומניטריים. “שיתוף הפעולה הזה הוא בעצם ראייה של יום המחר, ויש בו כדי לשנות את הפרדיגמה ואת הראייה החד־ממדית שבה רואים הסורים את ישראל וההפך", אומרת ד"ר ג'ורג'ט בנט. “מה שהכי ריגש אותי הוא היכולת של שני עמי אויב, סורים וישראלים, לשתף פעולה ולסמוך זה על זה בפעם הראשונה. כאשר דתות שונות מתאחדות ומדברות באותה שפה, יש להן ולמאמיניהן כוח אדיר. יתרה מכך, למנהיגים דתיים יש היכולת והעוצמה לעבור מעל מכשולים ואתגרים שונים, להניע אנשים וקהילות רבות לפעולה. הם יכולים לסחוף אחריהם אנשים שלאורך שנים עמדו מנגד, ולכך יכולה להיות השפעה אדירה על יחסי ישראל עם שכנותיה. העובדות מלמדות שככל שאנשים יודעים יותר על מה שקורה לפליטים, כך הם פתוחים יותר לסייע להם ומסוגלים יותר להכיל את המצב ואת העובדה שיש להם מה לתרום כדי לשנותו". 

ילד סורי בן 12 מטופל בארץ. "לפעמים אנחנו לא יודעים מה עלה בגורל המשפחה". צילום: מרכז רפואי זיו
מאחורי המוטיבציה הגדולה נמצאת האמונה. “האמונה הבסיסית שלנו מצווה עלינו להיות אכפתיים ולדאוג לזר. מדי פסח אנחנו מצווים לזכור ולספר את אשר אירע לנו במצרים, כדי שלעולם לא נשכח את המשמעות של להיות זר בארץ נוכרייה. הרבה יהודים בישראל הם דור ראשון או שני לפליטי מלחמת העולם השנייה. אני בעצמי בת לניצולי שואה ודור ראשון לפליטים הונגרים. ההבטחה שיש במילים ‘לעולם לא עוד' היא אישית ועמוקה. יהודים רבים רואים עצמם מזוהים עם הפליטים של היום ועם הציפייה שלהם לתמיכה ולסיוע מהקהילה הבינלאומית", אומרת בנט. 
“מלחמת האזרחים בסוריה היא מורכבת מאוד, עד כי לעתים קשה להצביע על טובים ורעים. נוצרות שם בריתות המבוססות על אינטרס נקודתי, יותר מאשר על תפיסת עולם זו או אחרת. פעמים רבות זה מקשה על ההבנה. נוסף לכך, כיוון שיותר מ־80% מאוכלוסיית סוריה הם מוסלמים, הם מתמודדים עם אסלאמופוביה בבואם להקים חיים חדשים במערב. יש תפיסה רווחת שסורים הם טרוריסטים, אף על פי שבשום מקרה טרור בארה"ב לא היו מעורבים סורים, והמצב דומה גם באירופה. הסורים מנסים לברוח מהטרור. הם הקורבנות". 
המשבר של המאה ה־21
ארגון HIAS (Hebrew Immigrants Aid Society), הוא אחד הגופים התורמים לברית ואף מעניק סיוע משפטי ועזרה ביישוב מחדש לפליטים. אנשיו פועלים בקרב אנשי הממשל האמריקאי וקהילות יהודיות להגברת התמיכה ביישוב מחדש של פליטים. אנשי הארגון מספקים הגנה משפטית לפליטים ביוון ובמזרח התיכון, באמצעות אנשי מקצוע הדואגים שכל פליט יקבל יחס הוגן ומכובד. הארגון היהודי־אמריקאי הוקם ב־1881 במטרה לסייע ליהודים נתיני ארה"ב להשיג רישיונות כניסה לארה"ב עבור קרוביהם שבאירופה, לעזור להם בצעדיהם הראשונים בארץ החדשה ולהילחם בחוקים המגבילים את אפשרות ההגירה של יהודים מארץ לארץ. את הידע שנצבר בארגון לאורך 136 שנות פעילותו הוא מרכז, בדיוק כמו שכיוון הרב לאו, לטרגדיה של הפליטים הסורים.  
“בעיית הפליטים הסורים היא המשבר ההומניטרי החריף ביותר של המאה ה־21, נכון לעכשיו. מחצית מהאנשים במדינה אולצו לעזוב את בתיהם, ועדיין מבחינת הקהילה הבינלאומית עסקים כרגיל. זה לא מקובל", אומר מארק הטפילד, נשיא הארגון. “כל הארגונים היהודיים עובדים בשיתוף פעולה עם היא"ס. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק גם עם בתי כנסת ועם יותר מ־2,000 רבנים מ־48 מדינות, וכולם תובעים שארה"ב תישאר פתוחה לקבלת פליטים הזקוקים לסיוע, לא משנה מה הרקע הדתי שלהם". 
כמו בנט, גם הטפילד ער לשינוי בדעת הקהל: “הרבה פליטים סורים שהיא"ס הביא לארה"ב אמרו שכעת הם מבינים, שכל מה שחשבו ולמדו לאורך כל חייהם על היהודים היה שקר", הוא אומר. “היא"ס עשה למענם הרבה יותר ממה שעשו כל האחרים. אני שומר אצלי יצירת אמנות שפליט סורי שהיא"ס יישב בבאפלו ניו יורק הכין עבורי לאות תודה. אז כן, אני מאמין שהפעילות של הארגון מסייעת לשנות את תפיסת העולם לגבי ישראל והעם היהודי בכלל". 
בשנה שעברה סייע הארגון ל־794 פליטים סורים לעבור לארה"ב, שיכן אותם בבתיהם החדשים, שיבץ את ילדיהם בבתי ספר וסייע להוריהם במציאת עבודה, כך שיעלו על הנתיב הבטוח בדרכם להפוך לאזרחים אמריקאים. “התקווה שלנו היא להצליח לעשות מהלך דומה עם לפחות אותו מספר פליטים סורים גם ב־2017. פנינו לממשל טראמפ כדי שהדבר אכן יקרה. המטרה המרכזית של הארגון היא הגנה על פליטים, והיא מתיישבת במדויק עם הערכים היהודיים ועם ההיסטוריה היהודית. המצווה לקבל את האחר נובעת ישירות מדפי ההיסטוריה שלנו כעם, שהיה פליט מארץ מצרים. לצערנו, זה נמשך עד סיומה של המאה ה־20".

ילדים סורים בחלב. צילום: רויטרס
שני אתגרים מרכזיים ניצבים בפני ארגון היא"ס. הראשון, מתן עזרה למספר אדיר של פליטים סורים, שאיש אינו מגן עליהם. השני הוא התעלמותה של הקהילה הבינלאומית והעובדה שאין חלוקת אחריות בין המדינות כדי לקדם את נושא הטיפול בפליטים הסורים. “לבנון, ירדן וטורקיה כבר לקחו אליהן מיליון פליטים והגיעו לרוויה בעניין זה. לבד מהן, רק גרמניה, קנדה ושוודיה הציעו עזרה אמיתית. יתר מדינות העולם עשו ממש מעט בנושא, ובימים אלה עושות עוד פחות כדי להושיט יד לפליטים. הקהילה הבינלאומית לא מתנהגת כקהילה בעניין זה, והקהילה האירופית חוטאת גם היא בנושא". 
הטפילד מסביר את האבולוציה ביחס לפליטים: “ב־1948 היו שתי התפתחויות מרכזיות, שבמילים פשוטות קמו מהאפר של ימי השואה. ראשית, הקמתה של מדינת ישראל, שבעקבותיה העם היהודי לא יהיה יותר בגדר פליט, כיוון שכעת יש לו מדינה. שנית, נחתמה ההצהרה על זכויות האדם, שבה נכתב שאנשים לעולם לא ייאלצו עוד להיות לכודים במציאות של רצח עם. לצערי, היום כבעבר, הקהילה הבינלאומית עושה פחות מהמצופה ומהנדרש כדי להציל את הפליטים הסורים. אחרי הכל, מדובר במשבר החמור ביותר מאז תקופת השואה". 
חוב מוסרי לאדם
בינתיים, בארץ, לצד יוזמות של משלחות היוצאות לסייע לפליטים במחנות העקורים, מטופלים הפצועים הסורים בעיקר בבתי החולים גליל (נהריה) וזיו (צפת). שנתיים לאחר שהחלו הקרבות העזים, הובאו בצהרי שבת 16 בפברואר 2013 שבעה פצועים סורים למרכז הרפואי זיו. זו הייתה הפעם הראשונה שבה הגיעו פצועים מסוריה לבית חולים אזרחי בישראל. מאז ועד היום טופלו במרכז הרפואי זיו יותר מאלף פצועים סורים, בהם ילדים ותינוקות, שהגיעו עם אחיותיהם הגדולות, הסבתות או הדודות, כי הוריהם נהרגו. לעתים הם אינם יודעים מה עלה בגורל משפחתם לאחר ההפגזה. רובם סובלים מפציעות מלחמה קשות ומורכבות - פגיעות פנימיות וגפיים קטועים - כתוצאה מירי ומפגיעות הדף ורסיסים בעקבות פיצוצים. רובם מטופלים במשך חודשים ארוכים, כשהם ללא ליווי משפחה וללא ציוד בסיסי.
הפצועים מגיעים לגבול בדרך לא דרך - אם הרה ופצועה הגיעה לגבול כשתינוק על זרועותיה, בחור צעיר שהתעוור מרסיס הובל על ידי אחיו לגבול על גבי חמור. אלה רק שתיים מהדוגמאות הרבות. הפצועים מועברים לזיו באמצעות צה"ל, תוך יצירת אמון ועבודה קרובה ומבורכת בין בית חולים לגורמי הצבא הקולטים את הפצועים ומשיבים אותם לסוריה בתום הטיפול. החוויות הקשות שעברו הפצועים הביאו את אנשי המרכז הרפואי זיו להרחיב את התמיכה והטיפול הסוציאלי והפסיכולוגי בהם. לשם כך התגייסו אנשי הצוות הפרא־רפואי ופיזיותרפיסטים. “כבן דור שני לניצול שואה, שניצלו בזכות אזרחים צרפתים טובים, אני רואה בהושטת היד הזאת של כולנו למען הפצועים הסורים מעין החזר חוב מוסרי לאדם במצוקה באשר הוא אדם", אומר עו"ס יניב בן שושן, מנהל השירות לעבודה סוציאלית בזיו. 
מלבד הטיפול הרפואי והתמיכה הרגשית, דואגים אנשי הצוות למילוי צורכיהם הבסיסיים של הפצועים באמצעות תרומות של אנשים פרטיים מהארץ ומהעולם - הלבשה תחתונה ומוצרי היגיינה בזמן האשפוז, בגדים ותרופות שייקחו עמם בשחרורם ומשחקים לילדים. נוסף לכך, כדי להקל על ימיהם הארוכים, פתח הצוות ביוזמתו מעין בית ספר לילדים עם שיעורים בערבית, שיעורי מוזיקה ותנועה. “נוסף לטיפול המקצועי המסור בפצועים הסורים, הן בהיבט הרפואי והן בהיבט הסוציאלי, גייסנו מימון לקביים, לכיסאות גלגלים ואפילו לפרוטזות. המרכז הפך בעל כורחו לבית חולים שיקומי, כי זמנם של הפצועים בישראל מוקצב ומפה הם חוזרים אל הלא נודע", אומר סגן מנהל המרכז הרפואי זיו בצפת, ד"ר מורשאד פרחאת. “כדי שיוכלו לתפקד באופן סביר, אנחנו דואגים לצייד אותם במכשור, בתרופות, בתחבושות ועוד, לצד הנחיות להמשך טיפול עצמי והליכים שאינם בשגרת טיפול רגילה בבתי חולים. כמו שכתוב במסכת אבות: ‘במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש'".