דוידוב, תושבת באר שבע, פנסיונרית ואם לשניים (שאחד מהם נכה), סבלה שנים רבות מעודף משקל ועברה לפני כ־17 שנה הליך של השתלת טבעת. ההשתלה גרמה לה, בדומה להרבה השתלות דומות, לתופעות לוואי של כאבים והקאות לא רצוניות לאורך השנים (במיוחד כאשר היא אוכלת אוכל שאינו נוזלי). לאורך השנים הללו היא ירדה ועלתה במשקל, ובסופו של דבר החליטה לאחרונה לעבור ניתוח להסרת הטבעת ולקיצור קיבה.
ב־11 ביוני היא אושפזה בבית החולים סורוקה במחלקת כירורגית א’, ועוד באותו היום עברה את הניתוח (שהורכב משלושה הליכים: הסרת הטבעת, הסרת ציסטה שנוצרה כתוצאה מאותה טבעת וקיצור קיבה). הניתוח הוכרז כהצלחה.
מרינה דוידוב, בת הדודה היחידה שז’ניה עירבה בסוד הניתוח, מספרת כי ז’ניה חזרה להכרה כעבור שעות ספורות, ואף ענתה לטלפונים. היא אומנם התלוננה על כאבים, אך נראה כי היא חוזרת לעצמה.
כעבור יומיים היא נמצאה ללא נשימה. היא הובהלה לטיפול נמרץ, שם עברה שוק חשמלי. הרופא המנתח הורה על ביצוע בדיקת CT, שממנה עלה כי בשל העובדה כי דוידוב שכבה על גבה, שכיבה מלאה ולא חלקית כמו שהיה צריך להיות על פי הוראות הרופאים המנתחים, נגרם תסחיף של כל פנים הקיבה לריאות שגרם להפסקת הנשימה של דוידוב, והיה צריך להנשים אותה מלאכותית. טיפול באנטיביוטיקה וניסיון להעיר את דוידוב כשל, ומצבה נשאר חמור כשהיה.
"ז'ניה לא הושכבה נכון"
לבני המשפחה נאמר על ידי הרופאים כי הם בטוחים שהטיפול באנטיביוטיקה כדי למנוע זיהום יהיה יעיל וכי בסופו של דבר ז’ניה תחזור לאיתנה. מה שלא נראה כרגע באופק.
“שני רופאים מטיפול נמרץ הסבירו לנו בעברית וברוסית שהמצב נגרם כתוצאה מכך שז’ניה לא הושכבה נכון”, מעידה בסערת רוחות מרינה דוידוב. “כששאלנו למה אף אחד לא הודיע לנו או למחלקה, הם לא אמרו כלום, רק הרימו ידיים באוויר כאילו הם לא מבינים.
"יותר מזה, יום לפני שז’ניה איבדה את ההכרה ביקרתי אצלה והגיע איזה אח ששאל לשלומה, וראה שהיא שוכבת ולא אמר מילה. אם היו אומרים לנו בשתי מילים שאסור לה לשכב הכל היה נמנע, אבל לא אמרו לנו כלום, לא לנו ולא לה”.
סיבוכים פיזיים בניתוחי קיצור קיבה הם די שכיחים, אך לא תמיד המטופלים מודעים לכל הסכנות.
מבית החולים סורוקה נמסר בתגובה: “המטופלת קיבלה הסבר לגבי הפרוצדורה והסיבוכים שעלולים להיגרם. הסיבוך שממנו היא סבלה מוכר אצל חולים שעברו ניתוחים מהסוג הזה. מצבה במגמת שיפור”.