אחותה של הדס מלכא ז"ל מעל קברה: "אנשי החינוך הערביים - נכשלתם"

כשהם עדיין מנסים לעכל את בשורת האיוב שנחתה עליהם, התכנסו היום (ראשון) בני משפחתה וחבריה של הדס מלכא ז"ל, שוטרת מג"ב שנרצחה בפיגוע הדקירה בשישי שעבר בירושלים, ועלו אל קברה. עשרות חיילים, חלקם שהיו תחת פיקודה, ולוחמי מג"ב אחרים, נכנסו אל שערי בית העלמין באשדוד, שם פגשו את בני המשפחה וניסו לחזקם.

המשפחה, שקמה מהשבעה ביום שישי האחרון, נמצאת במצב נפשי לא פשוט, אך אחותה של הדס, תלמידת תיכון, לא השאירה עין אחת יבשה כאשר עלתה לדבר על אחותה. היא בחרה לכתוב את הדברים שהפריעו לה, והפנתה את דבריה בעיקר לעבר מערכת החינוך וההסתה שמתנהלת אצל ערביי ישראל. היא סיפרה על אחותה ושיגרה מסר: "אנשי החינוך הערבים- נכשלתם. מחנכים רק לשנאה. אם יהודיה מחנכת לאהבה ולחיים".

"הדסי שלנו, בת 23 בלכתך. אומרים שישנה דרך ארוכה אבל קצרה, ודרך קצרה אבל ארוכה. כך היו חייך הדסי, קצרים אבל מלאי תוכן, שמחה, אהבת האדם ואהבת חינם. רק בת 23 והשארת את חותמך בכל העולם. כמו בכל תחנות ילדותך ונעורייך, שאפת להוביל, להנהיג ולהוות דוגמה. כך בתקופת השירות הצבאי, שהתעקשת שזה יהיה שירות מלא עשייה ומשמעות. הצבת לך יעדים ועמדת בהם בהצלחה. הגנת על המדינה יומם וליל וכך גם במשימתך האחרונה".

ביום שישי, רגע לפני כניסת שבת, השבת שכל כך אהבת, את זמירותיה, את אשת חיל מי ימצא, עוד הספקת לשלוח ברכה לכל חברייך, מכרייך ואוהביך, ולנו היתה זאת השבת השחורה, בה נפלה עלינו רוע הגזירה, בו נפל עלינו רוע הגזירה. גדע בן עוולה את חייך ולנו את השיגרה. הובלנו ליגון ועצב. בשעה קשה זאת, ראינו את עם ישראל, לא אלמן ישראל. בשעתנו הקשה, מודים ומברכים את עם ישראל כולו, שבא להזדהות, לנחם, ולהצדיע.

היום, בצער רב, נכללים אנו עם משפחת השכול, משפחות שכולות רבות שבאו לחזק אותנו על האובדן של הדס. רגע קשה, ועל כך אנו מודים. באותה נשימה כבדה, נחשפנו למשפחת מג"ב ומשטרת ישראל. הפכנו למשפחה אחת. תודה ללוחמים וללוחמות. על חומותיך עיר דויד הפקדתי שומרות.

אנו פונים לאנשי הספר, הרוח, והחינוך הערביים, לעשות בדק בית. לאן הגעתם, מה השגתם. נכשלתם. בעוד האם הערבייה שמחה, מהללת ומאושרת ממות ילדיה, האם היהודייה מבכת את יגונה על מות בתה. האם היהודייה שמחנכת לאהבה, והאם הערבייה שמחנכת לשנאה. מותר האדם מן הבהמה. לכל מדינות העולם, קומו עורו כי הרשע העתיק את מגוריו מהחצר האחורית שלכם אל כיכר העיר.

הדסי שלנו, היית מלאה שמחת חיים. אהבת עולם היתה בך. חיוכך לא ימוש מפנינו לעד. נקטפת בטרם עת. מבטיחים שהרוח תישאר בליבנו תמיד. נזכור אותך תמיד".