"רק כשהתעוררתי מרעש של דלת נופלת הבנתי שבעל הבית התחיל שיפוצים בדירה, ללא כל הודעה מראש. בחודש שלאחר מכן אני והשותפים שלי נאלצנו להתקלח בדירה אחרת בבניין", סיפר לי חבר במהלך העבודה על חוק השכירות ההוגנת. חברה אחרת סיפרה שלבן זוגה, עולה חדש, לא היו מים חמים בדירה במשך חודשיים של חורף ירושלמי פשוט כי בעל הבית לא היה מוכן לשלם על תיקון הדוד. 

חבר אחר נדרש לשלם עשרות אלפי שקלים בפיקדון ומחכה כבר חמש שנים מאז שסיים את החוזה כדי לקבל אותם בחזרה, וחברה נוספת גילתה שהיא צריכה לשלם 6,000 שקל למתווך שבעל הדירה הביא איתו לפגישת חתימת החוזה, שמעולם לא ביקשה את שירותיו. אם הסיפורים האלה נשמעים לכם מוכרים, אני שמחה לבשר לכם שמהיום הם נגמרו.
חוק השכירות ההוגנת שאושר השבוע בכנסת הוא החוק של דור האוהלים. צעד דרמטי ראשון בדרך ארוכה לעבר צדק חברתי ותיקון עמוק של משבר הדיור בישראל.

ח"כ סתיו שפיר. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 

בשלוש וחצי השנים מאז יזמתי וכתבתי לראשונה את החוק הזה והגשתי אותו ביחד עם ח"כ רועי פולקמן, הוא עבר שינויים וויכוחים רבים, אבל המהות המרכזית שלו נשארה. הצלחנו, לראשונה, להכניס חוקים לתוך ג'ונגל השכירות ששני מיליון שוכרים ישראלים חיים בתוכו. הצלחנו, לראשונה, להגדיר באופן ברור ובלתי מתפשר תנאי בסיס לדירה הראויה למגורים, קבענו שאת דמי התיווך שעלו לרבים מאיתנו אלפי שקלים - לא ניתן יהיה להשית על השוכרים, שינינו את הנוהג הפסול שגרם לכך ששוכרים רבים נאלצו לשפץ בעצמם ליקויים ופגמים שהיו בדירות עוד לפני כניסתם או שנגרמו שלא באשמתם, ואף הכנסנו לחוק סנקציה שמאפשרת לשוכר שנאלץ לשלם את עלות התיקונים בעצמו, להוריד אותם מתוך תשלום שכר הדירה.
הרבה מאוד הטעיות הובלו על ידי מתנגדי החוק הזה, לאורך הדרך. סיפרו לנו שאין שום בעיה בשוק השכירות, שכולנו מפונקים ושרגולציה בשכירות תביא ל"הרס הכלכלה הישראלית", לא פחות. המחקרים שהבאתי ממומחי ה־OECD והטכניון, ולמידה מעמיקה של המודלים הקיימים בעולם המערבי, ואף המלצותיה של המועצה הלאומית לכלכלה - הראו אחרת: רק שוק שכירות עם כללי משחק ברורים שמבטיחים יציבות כלכלית ומתמרצים שכירות ארוכת טווח יביאו להורדת מחירי הדיור בכלל. הצעירים והצעירות שהצטרפו להליך החקיקה, משדרות ועד תל חי, הוכיחו שהמציאות בשטח מחייבת מהפכה בשוק השכירות. רק הגדרת כללי המשחק תביא לשוק חופשי באמת.
החוק הזה הוא תחילתה של מהפכה. ועכשיו נוכל להתקדם למאבק על הצעדים הבאים: מתמריצים לבעלי בתים שישמרו על מחיר קבוע לתקופות של חמש שנים, דרך הבטחת קריטריונים ראויים לדיור ציבורי, ועד לחיוב המדינה בקביעת אחוז מינימום לבנייה לדיור בר השגה בכל פרויקט חדש, כנהוג במדינות רבות באירופה.
הכותבת היא ח"כ בסיעת המחנה הציוני