הוא תיאר כי פרישר היה אדם אופטימי, ובשיחות שניהלו לאחר שהתגלה כי אובחן באופן שגוי: "הוא אמר לי 'תאמין בניסים, יש ניסים בעולם'. הרי כבר נפרדנו, וכבר בכינו, וכבר התחבקנו, כשהוא אובחן כחולה סרטן. אז אני מודה שהפעם האמנתי בניסים, וחשבתי שיקרה הנס", אמר השחקן בראיון שנערך עמו לאחר ההודעה המטלטלת: "לאט לאט ירדתי לקרקע ולמציאות. הפעם הבנתי שהוא באמת הלך מאיתנו".
ערב לפני, הוא הזמין 30 חברים לחוף, וקרא שם נאום של שעתיים, וייחס לכל אחד פסקה או שניים. כולם אומרים שזה היה סוג של נאום פרידה?
"הייתי צריך להיות במסיבה הזאת, ההתכתבות האחרונה שלנו היתה שהוא הזמין אותי למסיבה, והיה לו חשוב שהחברים הכי קרובים והמשפחה יהיו שם. הוא קרא לזה מסיבת יום ההולדת שלו, כי זה קרה שנה לאחר שבישרו לו שהוא חוזר לחיים. לא הייתי כי הופעתי באילת, ובעוד אני יורד מההופעה, חבר אומר לי 'אתה לא מבין, אתה לא מבין'. אני באמת לא מבין מה היה שם".
"כשמדברים על אמיר, חשוב לזכור שהוא היה גם יוצר", מבהיר מוסרי בשעה זו, "הוא אהב ליצור מוזיקה ולביים, הוא כתב והלחין לי את כל שירי הילדים ששרתי בפסטיגל. כל השירים האלו היו שלו. הוא עכשיו חזר לעבוד, לכתוב וליצור, והיה אמור לכתוב תכנית חדשה לילדים. הוא רצה ליצור בשביל הבן שלו רוי, אני מאוד אהבתי את היצירה שלו", סיכם השחקן, "שמעתי את כל השירים מהאלבום שלו 'דבש כוורות', והכל פתאום נשמע אחרת".