סקר "מעריב־סופהשבוע" שנערך על ידי מכון "פאנלס פוליטיקס" ניסה לבדוק שני עניינים: דעת הציבור בעניין חקירות נתניהו מצד אחד, ותרחישים פוליטיים אפשריים ליום שאחרי נתניהו (אם וכאשר), מצד שני. נתחיל בחקירות: רוב הציבור לא מאמין לגרסת ה"לא יהיה כלום כי אין כלום". רק 31% מאמינים, בעוד 56% לא מאמינים. זה רוב גדול, אבל קטן יותר מהרוב המקביל בסקר ערוץ 10 מתחילת השבוע. במילים אחרות, מצבו של נתניהו בתחום הזה רע, אבל משתפר. ועדיין, רוב גדול בציבור מאמין שהתנהלות נתניהו נגועה בשחיתות (60%). רק 27% מאמינים שלא.



בעניין הרעיה, 53% מאמינים שמוצדק להגיש נגדה כתב אישום בפרשת המעונות, בעוד 26% סבורים שלא. אחרי הנתונים החד־משמעיים הללו, מגיע נתון סותר: רוב בציבור (46%) סבור שמאחורי חקירות נתניהו עומדים מניעים פוליטיים, בעוד רק 35% סבורים שהן מקצועיות ונטולות פניות. מה שמעיד, אולי, על רמת האמון הנמוכה שממנה נהנות רשויות אכיפת החוק בישראל. אגב, מצבה של התקשורת בתחום הזה לא טוב בהרבה.



על השאלה מה צריך נתניהו לעשות אל מול החקירות, התשובות מתחלקות כך: 52% סבורים שהוא צריך לפרוש בעיתוי כזה או אחר (11% חושבים שצריך לפרוש עכשיו, 12% סבורים שצריך לפרוש כשהמשטרה תמליץ להעמידו לדין, ו־29% סבורים שצריך לפרוש רק אחרי שהיועמ"ש יחליט להעמידו לדין). 22% מאמינים שהוא צריך להמשיך לכהן בתפקידו עד אחרי שיורשע ופסק דינו יהיו חלוט. 17% סבורים שהוא צריך להמשיך כרגיל ולקוות ש"לא יהיה כלום".




מפת המנדטים
מפת המנדטים



בחלוקת המנדטים, חווה נתניהו ירידה מסוימת בכוחו: 25 מנדטים לליכוד בראשות נתניהו, 21 מנדטים ליש עתיד של לפיד, 16 מנדטים לעבודה של גבאי, בנט עם 12 מנדטים, הרשימה המשותפת 11, כחלון 9, יהדות התורה 8, ליברמן 7, מרצ 6, וש"ס 5 מנדטים.



מכאן, לתרחישי "היום שאחרי". בקרב הציבור הכללי, ה"מלך" הבלתי מעורער הוא גדעון סער, עם 38%. רק אלוהים יודע איך מצליח סער לשמור על המעמד המיוחד שיש לו במרכז הפוליטי ובקרב התל אביבים, למרות האידיאולוגיה הימנית וההתקרבות המתמדת לדת ולחצרות רבנים ואדמו"רים, אבל זו עובדה. בקרב אנשי הימין, המוביל הוא נפתלי בנט, שגובר על סער רק באחוז אחד (טעות סטטיסטית). בנט ניצב ראשון גם בקרב מצביעי הליכוד, גם כאן בפער מינימלי. מי שמפתיע במקום השני הוא משה כחלון, ועוד יותר מפתיע במקום השלישי, הוא בוגי יעלון. אביגדור ליברמן מהווה פקטור בעיקר בקרב מצביעי הליכוד, שם הוא ניצב במקום השלישי אחרי בנט וסער. מבחינת איווט, מצביעי הליכוד הם הקהל החשוב באמת.
התוצאות הללו מקבלות אישוש בבדיקות שעשינו בתרחישים השונים באשר לחלוקת המנדטים. הליכוד בראשות סער מקבלת מנדט אחד יותר מאשר הליכוד בראשות נתניהו, אבל הגנטיקה של המפלגה הזו משתנה מבפנים: סער מאבד קולות ליכודיים, בעיקר לטובת בנט (2) וליברמן (2), אבל לוקח 2 מנדטים מכחלון ו־5 מנדטים מלפיד(!). במילים אחרות, סער מגדיל את סך כוחו של הימין ומכרסם קולות במרכז־שמאל. ובמילים עוד יותר אחרות: סער מביא שלטון. זה מה שמעניין את בוחרי הליכוד, זה מה שהקהיל אותם בגני התערוכה ביום רביעי בערב.

כחלון (28) ובנט (30) מביאים יותר מנדטים לליכוד מאשר סער, אבל זה קורה בעיקר בזכות העובדה שמפלגותיהם (כולנו והבית היהודי) מתאחדות עם הליכוד ומייצרות שלם הקטן בהרבה מסך חלקיו. כחלון אמור לגרוף 34 מנדטים ובנט 37, אבל הם מדממים מנדטים תוך כדי איחוד עם הליכוד. גם ליברמן לא מחולל נפלאות, עם 22 מנדטים בלבד (במקום 32). התוצאות של כץ (15) ויעלון (19) נמוכות במיוחד. כץ חטף, כנראה, בחזית הפנימית לאור העובדה שנתפס כמי שחותר תחת נתניהו, בעוד יעלון איבד את עולמו בפרשת החייל היורה בחברון אלאור אזריה, וחבל. עד כאן ספקולציות. דבר אחד בטוח: שני אנשים מתחרטים בוודאי על שהתפטרו מהכנסת בטרם עת. השניים הם משה (בוגי) יעלון וגדעון סער.

הטור המלא של בן כספית ב"מעריב סופהשבוע"