1. הדתה. זה המושג החדש המהדהד בחלל וההולך ומשתלט על חיינו. פחד אלוהים. כאילו הוריקן עומד להכות בנו. עוד מעט קט כולם יהיו פה דתיים, ואנה אנו באים. רואי השחורות רואים הדתה בכל פינה. אני מבקש להתרכז בפינה הצבאית. אוי לנו, מקוננים הללו ברעדה, מספר המפקדים חובשי הכיפות בצה”ל הולך וגדל, וכבר מחצית המח”טים הם מכוסי ראש; ומספר הצעירות הדתיות המתגייסות נסק והגיע כבר ליותר מ־2,000 בשנה, ואוטוטו הדתיים ישתלטו על המטכ”ל. ואז הצבא יחדל, לא עלינו, לתפקד בשבתות ובחגי ישראל, וכל החיילים יחויבו לגדל זקנים ולהניח תפילין והחיילות ללבוש חצאיות ועוד עלול להיות פה רמטכ”ל דתי. הצילו.



אז קודם כל, כן, יש כבר מפכ”ל דתי וראש מוסד דתי וראש מל”ל דתי, והיו גם ראש שב”כ דתי וסגן רמטכ”ל ואלופים דתיים, ויהיה, סביר להניח, גם רמטכ”ל דתי. המדינה לא קרסה ולא תקרוס מזה. הם עונים לטלפונים בשבת ונוסעים כשצריך – שאז דווקא ההימנעות מנסיעה היא העבירה – ועושים כל מה שתפקידם מחייב ומה שעושים חילונים בתפקידים אלה. אז מה מפחיד כל כך את המקוננים?



אבל אם אתם רוצים, רבותי המפחדים, אפשר לפתור את ה”בעיה” בקלות. החילונים הם הרי רוב ניכר בישראל, וממילא מספר המתגייסים הלא דתיים גדול משמעותית מהדתיים. אז שגם ילכו הרבה יותר מהם לתפקידי פיקוד ולשירות קבע, ואז רוב המח”טים יהיו גלויי ראש, ואת ישיבות המטכ”ל לא יפסיקו כדי להתפלל מנחה – ושלום על ישראל.



2. אי שם, במאה שעברה, ראיינתי את ראש הממשלה יצחק שמיר. בסוף הראיון הוא אמר לי: “אברהם, אני יודע שאתה לא מסכים עם אף מילה שאמרתי, אבל אני בטוח שתכתוב כל מילה כפי שאמרתי". קצת הופתעתי. כבר ראיינתי אותו לפני כן, ומעולם לא היו לו טענות. אבל הבטחתי. לימים סיפר לי אחד מיועציו איך ומדוע נולד המשפט הקצת מוזר הזה של ראש הממשלה. הוא, היועץ, יעץ לו לא להתראיין אצלי מפני שאני שמאלן. שמיר השיב לו שהוא לא יכתיב ל”מעריב” מי יראיין אותו, אך “ליתר ביטחון” כנראה אמר לי בסוף הראיון את מה שאמר.



עכשיו השוו את זה למסע שמנהל יורשו של שמיר, בנימין נתניהו, נגד “התקשורת השמאלנית”, שהיא לתפיסתו כמעט כל התקשורת, הרודפת אותו לדבריו - “שמאל ותקשורת זה אותו דבר” - ותבינו את ההבדל בין ראש ממשלה הבטוח בעצמו לבין כזה המקיים באדיקות את האמירה של ספר משלי “אשרי אדם מפחד תמיד”. אגב, האדם המפחד תמיד במשלי הוא אדם ירא חטא וירא שמיים. לא בדיוק נתניהו.



3. רבנים מכל חלקי ארצות הברית הגיעו בסוף השבוע שעבר לשרלוטסוויל שבמדינת וירג’יניה כדי להפגין נגד העצרת הניאו־נאצית של לאומנים שנערכה שם. אחד הרבנים סיפר מזועזע שמישהו מהגזענים קרא לעבר המפגינים: “תראו את היהודונים האלה”. “מעולם לא כינו אותי יהודון”, קבל, ורב אחר אמר: “חשוב מאוד שיהודים יחיו כאן וידגישו את נוכחותם... שייראו במרחב הזה וייאבקו למען אלוהים והדמוקרטיה”. ואולי, כבוד הרב, עדיף שיעשו את זה בישראל? שם, אני מבטיח, איש לא יכנה אותם “יהודונים”.