באיזה גיל מומלץ להתחיל לבצע בדיקות ממוגרפיה ובכל כמה זמן?
"בדיקת ממוגרפיה רצוי להתחיל לבצע החל מגיל 50. זה גם הגיל שבו משרד הבריאות מאשר לבצע את הבדיקה במסגרת סל הבריאות. אם יש איזשהו חשש, החל מגוש בשד או רקע משפחתי של סרטן השד, אפשר להתחיל לבצע את הבדיקה כבר מגיל 40. את תדירות הבדיקה קובע הרופא בהתאם למצב. יכול להיות שהרופא ימליץ לבצע את הבדיקה פעם בשנה, פעם בשנתיים או פעם בשלוש שנים. חשוב לזכור דבר אחד: אצל נשים צעירות בדיקת הממוגרפיה לא תמיד יעילה, בלוטות החלב עדיין מלאות ועם מבנה שד סמיך קשה מאוד להבחין בתוצאות הממוגרפיה. במקרים מסוימים יש להוסיף אולטרסאונד או אפילו MRI אם יש ממצא חשוד או אם הראות לא מספיק טובה. מעבר לכך, מומלץ לפנות לבדיקת שד פעם בשנה אצל כירורג שד או גינקולוג".
בעלי בן ה־71 סובל מרמת נתרן מאוד נמוכה בדם ומגיע למצב שבו צריכים לתת לו עירוי. מה יכולה להיות הסיבה לבעיה?
"נתרן הוא מלח שבו אנו משתמשים ביומיום, והוא גם יסוד חשוב הקשור למערכת חילוף החומרים בגופנו, נמצא בתאים שלנו, ממלא תפקידים חיוניים רבים ומאזן בין הנוזלים הנמצאים מחוץ לתאים ובתוכם. כשרמת הנתרן בגוף יורדת זהו מצב מסוכן - לחץ הדם יכול לרדת אף הוא, אנשים עלולים להתחיל להזיע בצורה מוגברת, לסבול מבלבול, לחוש לא טוב ואף להתעלף. חשוב מאוד להבין כמה שיותר מהר מדוע הנתרן נמוך כדי לטפל בבעיה ולמנוע נזקים. בגיל מבוגר אחת הסיבות לרמת נתרן נמוכה בדם היא השפעת תרופות - יש תרופות, בעיקר תרופות משתנות או תרופות שנותנים ללחץ דם, שיש בהן מרכיב משתן והן לא רק גורמות להפרשת מים, אלא גם גורמות להפרשה והשתנה של מלחים. לפעמים תרופות מסוגים שונים, לאו דווקא ללחץ דם, אלא גם לאפילפסיה ולמחלות אחרות, יכולות לגרום לאיבוד של נתרן. סיבה נוספת לאיבוד של נתרן היא הרעלת מים – שתייה מרובה של נוזלים. יש אנשים שמסתובבים כל היום עם בקבוק מים ביד משום שהרופא אמר להם לשתות הרבה. הם שותים הרבה, אבל גם מוציאים שתן הרבה. כשמישהו שותה כל הזמן ובכמות כל כך גבוהה, הוא מוהל את המלחים שיש לו בדם, ואז רמת הנתרן שלו יורדת; דבר הגורם לתחושת חולשה, חוסר אנרגיה, הזעה ולעתים בשלב מסוים גם יובש ותחושה כללית לא טובה. לכן כאשר אדם סובל ממצב כרוני של רמת נתרן נמוכה בדם, והרופאים לא מצליחים למצוא את הגורם לכך, כדאי בתור התחלה להגביר את כמות המלחים בגוף על ידי שימוש במלח באוכל. שנית, יש להתייעץ מחדש עם הרופא המטפל לגבי כמות המים הנדרשת ביום לאותו האדם ולהוריד את הנוזלים בהתאם. הדבר השלישי שניתן לעשות במצבים כאלה הוא להיעזר בכדורי מלח לבליעה, שיעזרו להעלות את רמת הנתרן בדם, וכמובן לבדוק בין כל תרופותיו אם אין כאלה הגורמות לאיבוד נתרן".
לאחרונה הבחנתי שאני סובלת מנשירת שיער באופן פתאומי. ממה זה עלול לנבוע, וכיצד אפשר לטפל בנושא?
"צריך לשים לב אם מדובר במקרה ברור של נשירת שיער פתאומית או נשירת שיער הדרגתית, כי יש הבדלים ביניהן. נשירת שיער הדרגתית היא פחות בעייתית ויכולה להתרחש עקב מחסור בוויטמינים ובמינרלים, מחסור בברזל, מחסור באבץ ולעתים גם מחלות. נשירת שיער פתאומית יכולה להתרחש עקב סטרס, מצב דחק נפשי, השפעת תרופות או הרעלה, לא בהכרח הרעלה פלילית שבה מישהו מנסה להרעיל אתכם, אלא הרעלה של כל מיני חומרים שגורמת לנשירה פתאומית של שיער. חשוב לציין שגם התרופות הכימותרפיות יכולות להשפיע על נשירת שיער הראש. צריך ללכת לרופא עור, לבצע את כל הבדיקות ולראות מה קורה וממה בדיוק נובעת הנשירה".
שיחות אלו אינן מהוות המלצה רפואית אישית. תמיד יש להתייעץ ולהיבדק על ידי רופא המשפחה או רופא מומחה.
מתוך תוכניתו של פרופ' רפי קרסו, בכל יום שישי ב־13:00 ב־103FM, עריכת תוכן: עדן בן ארי