אחרי מספר שבועות של נהיגה במכוניות סופר–מיני שמתאימות בול לעיר הגדולה, עברתי לגרנד צ'ירוקי טריילהוק, שזה כמו לעבור מטיסה על פייפר להתמחות על הרקולס, או מתלת אופן לקומביין. נסכם בכמה מילים: ממנת ילדים לבופה בסגנון "אכול כפי יכולתך" בלאס וגאס. גרנד צ'ירוקי מתאים לדעתי בול לחוואי בקולורדו שנוסע לשטח רגע לפני הסופה כדי לראות מה שלום עדר הפרות שהוא מגדל כבר 20 שנה. בוץ, שלג, סלעים - זה אזור המחיה הטבעי שלו, לא הפקקים המזדחלים בכביש החוף בקיץ הישראלי המיוזע. יש פה עוצמה, מסיביות, מרווח, גודל של טנק. דני, שישב מאחור, אמר שההרגשה הייתה שאנחנו מנותקים מהעולם, נוסעים בתוך בועה. וזו אכן מחמאה.



טריילהוק הוא הגרסה הגבוהה של הגרנד צ'ירוקי: לא רק באבזור הפנימי אלא גם באבזור הבטיחותי המאוד עשיר. הוא זכה גם לתוספות כדי להכשיר אותו לנהיגת שטח מתקדמת.



חכו רגע, מה אתם כבר רצים לשטח, עוד לא נכנסנו פנימה. המראה החיצוני אומנם גברי וחסון, אבל גם נאה ומודרני. לא נותן לקווים השריריים לקלקל את הרושם החזק שהוא משאיר במבט הראשון. רק שאני מכיר בעלי מקצוע שקונים את הרכבים האלה. אחרי שלושה חודשים של בילוי משותף לא תזהו באיזו כלה מדובר. אבק של מחצבה, כלי עבודה מגורזים על הספסל האחורי ופנקס חשבוניות מתפרק על הרצפה. מי בכלל יעריך את שעות העבודה שהשקיעו המתכננים של חברת ג'יפ?



מושבי עור משולבים באלקנטרה, המוסיפים לאווירית הפרימיום. צילום: יח"צ
מושבי עור משולבים באלקנטרה, המוסיפים לאווירית הפרימיום. צילום: יח"צ



רק ברכב חדש כזה, עם ריח של ניילונים, אפשר עדיין להבין מי נגד מי. מושבי עור משולבים באלקנטרה מוסיפים לאווירת הפרימיום, מה עוד שהם ניתנים לחימום ואוורור, נחמד מאוד בקיץ שלנו. לאוורור, אני מתכוון, לא לחימום. איכות החומרים ברכב משובחת. מסך טאץ' עמוס במידע, כולל גישה לווייז ולפנגו, מערכת שמע בעלת תשעה רמקולים ומערכת לבידוד רעשים. למרות המנוע המפלצתי שמתגורר איתכם באותו בניין, קשה לומר שהוא מעיר את השכנים. בכביש המהיר, כשהרכב נסע בנינוחות, קיבלנו את התחושה הבועתית. כבר נתקלתי בלא מעט מפלצות שמרוב הרעש שהפיקו, העדפנו לשתוק עד ההגעה אל היעד.



עושים ספורט


אז נסענו ארבעה אנשים בכיף. מאחור יש מיזוג, חיבורי USB. מרווח הסרנים נדיב במיוחד, 291 ס"מ, מה שמאפשר רביצה נוחה ולא צפופה. גם תא המטען עמוק ומספק את משפחת הנפילים: 782 ליטרים.



אז פתחנו את היום בנהיגת כביש. בואו נודה באמת, אם אתם לא בעלי מחצבה, או מחזיקים עדר פרות בקולורדו, סביר להניח שתחשבו פעמיים אם להוריד את הרכב הזה לשטח. בכל זאת מדובר בתג מחיר של 410 אלף שקל ולרובנו זה סכום שלא נמצא דרך קבע מתחת לבלטות.



לכן בכביש, בנסיעה היומיומית, גרנד צ'ירוקי מפגיז את איכויותיו. הוא רכב נוח מאוד לנהיגה. אומנם אפשר להרגיש את המשקל, כמעט 2.5 טונות, ולעתים הלחיצה על הדוושה מעט עצלה, אבל כשהוא נכנס לשיוט, זה דומה יותר למצב קרוז, כלומר הפלגה.



לגרנד צ'ירוקי יש מנוע בנפח 3,600 סמ"ק, בעל שישה צילינדרים, 24 שסתומים, הנעה 4X4. כשמושכים אותו 282 כוחות סוס, מקבלים מכת כוח של 35.4 קג"מ.



מרגישים את העוצמה די מהר. אפילו כיף לעבור למצב נהיגה ספורטיבי ואז להתחיל לשחק עם העברת ההילוכים בעזרת הקליפרים שבצדי ההגה. כשדורשים מהג'יפ להגיע בעזרת התיבה האוטומטית בעלת שמונת ההילוכים למהירות של 100 קמ"ש, הוא יעשה זאת תוך 9.1 שניות. המהירות המרבית היא 206 קמ"ש.



את שיבושי הכביש המהיר בקושי הרגשנו. גרנד צ'ירוקי מרחף מעליהם או שפשוט מפחיד אותם. עיקר הגאווה של הרכב הזה הוא ההתאמה לתנאי שטח. לשם הוא גורר אתכם, גם אם לא ממש התכוונתם לכך. לאן שלא מביטים בסביבת הנהג יש הזמנה כתובה לרדת איתו מהכביש המהיר ולהתחיל להתגושש עם הדרכים הצדדיות והסלעים המשוננים. תנו לו פייט, אל תשעממו אותו בהמתנה ארוכה מול רמזור ליד מתחם שרונה.


אם אתם חוואים מקולורדו שטסים לשטח כדי להציל את העדר, הרכב הזה מתאים למשימה. צילום: יח"צ
אם אתם חוואים מקולורדו שטסים לשטח כדי להציל את העדר, הרכב הזה מתאים למשימה. צילום: יח"צ


טריילהוק מצויד במתלי אוויר מסוג "קוואדרה ליפט", שאפשר לכוונם לחמישה מצבי נהיגה. סלעים, בוץ, שלג - המתלים ירימו את הרכב כדי שיוכל לעבור את המכשול בבטחה. מרווח הגחון עולה כאן מגובה של 16.2 ס"מ עד 27.4 ס"מ, בהחלט נתון מרשים.

בגרנד צ'ירוקי אפשר לשלוט באין ספור מערכות כדי להתגבר על המכשול בכבוד. נעילות הדיפרנציאל המרכזי והאחורי, בקרת משיכה ויציבות, בקרת ירידה במדרון. אפשר לשלוט במנוע, בתיבת ההילוכים וכאמור במתלים.

כדאי לציין שככל שמתלי האוויר התרוממו בשטח, הנסיעה הייתה פחות נוחה, בטח כשהרכב פגש שיבושים רציניים. אבל עדיין, היכולות מרשימות. ובעזרת תא נוסעי הפרימיום שהוא הציע, זה היה יותר בכיוון של צפייה בסרט טבע מאשר יום אתגרי.

ההרגשה בזמן הנסיעה בטוחה לא רק בגלל המבנה המסיבי וקורות הפלדה שהוכנסו בדלתות. רמת האבזור הבטיחותי זוכה לציון גבוה, 7, והיא אכן כוללת את כל המרכיבים הנדרשים: בקרת שיוט אדפטיבית, בקרת סטייה מנתיב שמתקנת את עצמה, זיהוי כלי רכב בשטח מת ובלימה אוטונומית בשעת חירום. אצלי, בכל מקרה, זה עבד.



מי שקונה רכב כזה לא מתרשם ממצב נהיגה "אקו" החסכוני. זה הרי רכב שלא ממש עושה חשבון כשמדובר בצריכת דלק. הוא זלל במהלך הנסיעה 7.6 ק"מ לליטר, כשברור שבנהיגת שטח מאומצת ולאורך זמן התוצאה לא תהיה מרשימה יותר.

גם מבחינת זיהום האוויר, כפי שבוודאי כבר עשיתם חשבון פשוט, לא מדובר בידידם הטוב של מחבקי העצים, אף על פי שיש סיכוי מצוין שהם ייתקלו בו לא פעם במעבה היער. גרנד צ'ירוקי נמצא במקום האחרון בטבלת המזהמים. סימונו בצבע בורדו זועם, וציונו 15.

בלי כאבים

אבל יש לנו לפחות תירוץ טוב. היינו חייבים לרדת לשטח כדי לבדוק את מצבו של עדר הפרות רגע לפני הסערה. ביומיום אנחנו רוכבים על אופניים ומשקים עציצים. אז איך בכל זאת היה? אני יכול לראות את עצמי נוסע בגרנד צ'ירוקי הלוך ושוב, חוצה את הארץ ולא יוצא נאנק מכאבים מתא הנהג. גם בשטח הוא יכול לעשות עבורי את העבודה, אף על פי שבטח ארחם עליו ועלי בגלל המחיר.

אבל מה לעשות, הוא לא בשבילי מטעמים אובייקטיביים. אני תל אביבי, חי בצנטרום של הסיטי, ופה מפלצות כאלו לא מרגישות בנוח ליד הסופר–מיני. אין להן מספיק סלעים ובוץ כדי להרגיש בבית. תנו להן את קולורדו ואת העדר ותגלו חיוך רחב על הפגוש.