סליחה מיצחק אברג'ל, שהשוויתי אותו בכתבה בלתי נשכחת אחת השנה (16 בדצמבר) לפבלו אסקובר, בהשראת הלהיט של נטפליקס "נרקוס", על שום הסניפים של חברי ארגון הפשע הדמיוני שלו ברחבי דרום אמריקה. סליחה על קרטל האקסטזי הישראלי שהוא הניע בחמש היבשות שבהן שמעו טראנס ורקדו באפטר פארטיז. סליחה על סדרת החיסולים המיוחסת לו ולאנשיו, ובראשם פליקס אבוטבול ברחבת הכניסה לקזינו רויאל בפראג; חנניה אוחנה במרתף ביתו; נפתלי מגד, משה מזרחי ורחמים צרויה ברחוב יהודה הלוי; שלומי וזאנה מאילת, שגרם למותם של השלושה, ונהרג זמן קצר לאחר מכן כאשר הכין עם אנשי הארגון מטען נוסף בבת ים; מיכה בן הרוש, שלחץ אף הוא על שלט שנועד לחסל את רוזנשטיין, הפעם בגני התערוכה, ונענש בכך שמאז נמלט למעוז הארגון באירופה נעלמו עקבותיו.
וגם: מרגריטה לאוטין שנרצחה בשוגג (יש דבר כזה) במהלך "כיפה אדומה" כושלת לרמי עמירה; ורמי עמירה עצמו זיכרונו לברכה, שחוסל בסופו של דבר בראשון לציון על ידי חבורת הצעירים שהציגו את עצמם כיורשיו, ובזמן שהמתין להסגרה שלו לאמריקה הם חיסלו זה את זה, 16 במספר.
סליחה יצחק על כתב האישום הפרטי הזה, מה שבטוח הוא שבכל האירועים האלה המבצעים המרושעים פעלו בהשראתך, זה רק התובע האמיץ ניסים מירום והחברים שלו מהימ"ר והיאחב"ל, שפועלים בנחישות להוכיח בראיות שכל אלה חוסלו בהוראה ישירה שלך.
סליחה מהשופטת גיליה רביד, שהוטלה עליה השנה משימה גדולה ממידותיה: לשלוח למאסרי עולם את נאשמי פרשה 512, שבעשור הקודם לקחו חלק פעיל ביצירת מציאות החיסולים החדשה במדינה, שכללה פגיעה בחפים מפשע כמו עוברי האורח ברחוב יהודה לוי בתל אביב ומרגריטה לאוטין הבלתי נשכחת בחוף בת ים.
סליחה מיושבת ראש הרכב השופטים, שהתמסרה למשימה בכובד ראש, תוך שהיא מגדירה מחדש את תורת המזג השיפוטי. היא שופטת בתוארה הרשמי, אשר "שופטת" רגשית כבר במהלך המשפט. היא אולטימטיבית, אבל לא אסרטיבית. אנטגוניסטית שנקלעת לאין ספור עימותים קולניים עם נאשמים וסנגורים. היא מנהלת ביד רמה פרוטוקול פורמלי סלקטיבי, אשר מתעלם מרעשי רקע רלוונטיים באולם. לשם כך היא מתנגדת להקלטת הדיונים, ואף זכתה על כך לגיבוי של בג"ץ, נו מה?
שופטים רשאים לדון בענייני נאשמים שבעברם כתובעים הם ייצגו בענייניהם, אבל הם גם מחויבים לגילוי נאות. סליחה מיוחדת מהשופטת רביד, שלא הצהירה על היכרות עם עד המדינה "המהנדס", זה שבמשך ארבע שנים תמימות בשנות ה־90 היא הייתה התובעת הראשית שלו בתיק יבוא סמים גדול ומתוקשר, ואף שלחה אותו ל־11 שנות מאסר. הוא זוכר אותה, ועוד איך. היא, בתגובה לחשיפת הנושא, אמרה שאיננה זוכרת אותו כנאשם. על זה כבר שיסלח לה אלוהים ביום הכיפורים.
סליחה מימ"ר תל אביב, שאין ספור פעמים מתחתי ביקורת על הקלות הבלתי נסבלת של גיוס עדי מדינה ביחידה שלהם, חלקם ממש מפוברקים וחלקם אינם ראויים. סליחה על כך שהיחידה מתווה דרך זו לכל יחידות המשטרה, בזכות מחיאות הכפיים של החברים בתקשורת.
אם אלה עדים נגד ארגוני פשיעה, התשואות מעפילות על עוצמת הראיות. אם אלה עדים נגד פוליטיקאים ממפלגות השלטון, התשואות מתחלפות מיד בביקורת מתחסדת של המיינסטרים החדש וברשתות.
אפשר גם שראשי הימ"ר בקדנציה החולפת יבקשו שוב סליחה, הפעם מהציבור הרחב, על המיליונים ששילמו השנה לחגי פליסיאן, ועל אלה שעוד ישלמו לתובע נוסף שדיווחנו עליו השנה, שאול גנון. אותו בכלל סחטו להתוודות שקיים יחסי מין עם האח הקטין של פליסיאן, רק כדי שיהיה מניע וסיוע לעד המדינה המפוברק זאור חנקישייב. סליחה גם לפרקליטה המלווה בתיק אושרה גז, שעל חלקה במחדל כמקשרת בין אנשי הימ"ר לבין ראשי הפרקליטות דאז משה לדור ושי ניצן היא זכתה השנה לקידום: מינוי יוקרתי לפרקליטת מחוז תל אביב.
ועוד סליחה אחת אחרונה מהחברים ברחוב דפנה, על קריסתו של עד המדינה השקרן נגד ארגון מוסלי, רוצח בעצמו, שלמרות שקריו זכה מהמדינה לסליחה ומחילה.
סליחה מהסוכן הסמוי שמעון ביטון, שרצח השנה בתאילנד את השוטר הישראלי לשעבר אלי כהן. זאת עשה זמן מה לאחר שמפעיליו ביחידת הסוכנים
בלהב 433 שחררו אותו מהכלא ונתנו לו כרטיס טיסה ליעד בלתי ידוע, נוסף לתשלום חודשי קבוע ועוד כמה עשרות אלפי שקלים להוצאות חינוכיות עבור בנו, זה שנאשם כעת יחד איתו בכך שרצח את השוטר לשעבר.
סליחה מאנשי הפרקליטות שאישרו לגייס סוכן כזה: שודד זקנות, מבתר גופות, סוחר סמים בינלאומי ועבריין נמלט; סליחה מאנשי ועדת השחרורים הממונה על שיקום אסירים, אשר לבקשת המשטרה פעלה כחותמת גומי והורתה לקצר את מאסרו של הפגע; סליחה מהשופטים בבית משפט מחוזי מרכז, שהקשיבו בצמא לכל עדויות הסוכן ושלחו את קורבנותיו המודחים לעשרות שנות מאסר; סליחה מסוחרי הסמים, קורבנותיו המודחים, שצמים עכשיו בבית הסוהר רק משום שנתנו בו את אמונם ושחררו לו עשרות גרמים של קוקאין, וייבאו עבורו קילוגרמים של אבקת MDMA, להיט המועדונים החדש.
סליחה גם מנשיא בית משפט המחוזי מרכז, השופט אברהם טל, שסירב לבקשת "מעריב" לחשוף את שמו ותמונתו של הסוכן הנ"ל, לפני שייצא לתאילנד לבצע שם את זממו. להדרן אפשר גם סליחה מיוחדת על מפעל חיים מהאסיר המשוחרר דוד אפל, הגביר שהסוכן ומפעיליו השתמשו בשמו כדי להסביר מי מממן בכלא את כמויות הקוקאין שהאסיר בחופשה, הסוכן, רוכש מהם.
סליחה מראש אגף החקירות והמודיעין ניצב מני יצחקי, שלא הייתה לנו מילה רעה להגיד עליו השנה בנוגע לחקירות המתוחכמות והמסתעפות של ראש הממשלה ובני ביתו, להפך. ועדיין, סליחה על כך שאישר בחתימתו גיוס סוכנים סמויים קלוקלים דוגמת שמעון ביטון הנ"ל. אלה, כבר אמרנו, לא מעניינים את חצרני מערכת אכיפת החוק בעיתונות הישראלית. סליחה ניצב יצחקי גם על אישור הפעלת המדובב שהפליל את אסי אבוטבול בשלושה מעשי רצח, עוד רוצח מסוכן ואסיר אכזרי במיוחד, שבסיום המשפט גם לו המשטרה תיתן כרטיס טיסה ליעד לא ידוע ועוד 200 אלף שקל ביד. מי יודע לאן הוא נוסע ומה יעשה שם?
סליחה מאריה אבנרי, שנפרדנו ממנו השנה זמן קצר לאחר שהתגאה בפני מקורביו בלבד על כך שהוא העביר את המידע הבסיסי הראשון למשטרה על פרשת הצוללות.
סליחה מרונאל פישר (יעד מודיעיני של אריה אבנרי ז"ל הנ"ל), על כך שכצפוי הוא מצליח להתיש השנה את מערכת אכיפת החוק, בדיוק כפי שהצליח לצנזר כתבת תחקיר עליו במוסף "הארץ". אם הייתה זו מפורסמת במועדה (2008) קרוב לוודאי שהייתה נחסכת מאיתנו פרשת ערן מלכה לפחות. סליחה גם מהשופט משה סובל מבית משפט המחוזי בירושלים והשופט יצחק עמית מבית משפט העליון, שמתעקשים ליישר קו עם דרישת פישר לקבל את פלט השיחות והמסרונים של ערן מלכה מאז המצאת הסמארטפון, ואף מעבר לכך.
משום כך, סליחה שזה שלוש שנים כמעט, שוטרים, תובעים פרקליטים ושופטים אינם מצליחים להושיב למשפט צדק רצוף אחד את פישר, ורות דוד, ויאיר ביטון שותפו, ושזה שנה תמימה שלא נערכה ישיבה אחת לגופו של עניין. סליחה.
סליחה משלום דומרני, שסוגר כמעט שנתיים מתוך השש שנים שסידרו לו על מעורבותו במלחמת העולם שפרצה במטרה לערער את שלטון היחיד שלו בחבל לכיש, ובכלל. וסליחה גם מנשיאת בית משפט המחוזי באר שבע, שסיפרנו על בנה המוכשר אשר היה היועץ המשפטי לימ"ר. את הצווים שהוא ביקש על ארגון דומרני, הכפופים לה אישרו בהינף יד. סליחה גם מהשופט המחוזי אליהו ביתן, שאחיו הוא מפקד המחוז שם, והוא עצמו היה יועץ משפטי לרב "הרנטגן", זה שהכניס את דומרני למאסר הקודם שלו. סליחה רבתי בשכונה.
סליחה ממרגול צנעני, שבקרוב תידרש לעלות לדוכן העדים ולספר על תחושת האיום שחשה, כאשר "המחסל" אבנר הררי התקשר אליה וביקש להשמיע משיריו בתוכנית שלה, כפי שעושים כל היחצנים. היא, שחששה, לא השמיעה אותו אז, אבל גם לא דיברה עליו במשטרה. הזמרת התגלתה לבלשים חירשת־ אילמת. סליחה על סיפור חיים אותנטי ומטלטל שהתפספס והתאפס מרוב יחצנים דביקים שמקיפים אותה כל השנים. וסליחה שהקשבתי לשיריה לילה שלם כדי להיכנס לדמותה כאשר כתבתי עליה.
הסיפור הזה מלא סליחות גם מתחום הכסף הגדול. סליחה מדני לוי, היו"ר "המופרע" לשעבר של הפועל פתח תקווה, שנחשף כאן כמי שמחובר עד צוואר עם ארגוני פשיעה. וסליחה מהמסוכסך שלו מאיר שמיר, איש הביטוח ושוק ההון, שגם הוא התגלה במשטרה כחירש־אילם. אם כך, אז שחררו את אבנר הררי, חביב הקהל בתקשורת.
סליחה מארגון הפשע של האחים כחלון מחולון, שבין ברכות השנה שחלפה, או הקללות מבחינתם, אפשר למנות את חשיפת בנק ההלוואות שלהם, שפעל תחת לרדאר של המאבק בארגוני הפשיעה הגדולים. הארגון יצא לאור כאשר חבורה של צעירים מקואליציית מוסלי וערן חייא החלו בניסיונות חיסול של שני האחים, אבי ונועם. סליחה שחשבנו כי מתפתחת כאן עוד מלחמת דמים פיננסית. בתכלס, לחברים של מוסלי וחייא (האחים קסנטיני ואוקנין) היה חשבון אישי ומוסרי יחסית עם אבי כחלון: הוא גם "לקח" את הבחורה של חברם הטוב בר חזק, כשהיה בכלא, וגם יש חשד שהוא חיסל אותו כאשר השתחרר ודרש פיצוי על הפגיעה בכבודו.
רק בגלל זה, לא בגלל הכסף, הם הטמינו מבעוד מועד מטען ברכב של אבי כחלון, והשכם בבוקר חבשו את החמור ורכבו להניח תפילין בקבר של רבן גמליאל ביבנה, סמוך לביתו של כחלון. אלמלא עבודת משטרה מעולה של בלשי ימ"ר תל אביב, הם היו לוחצים על הכפתור והוא היה עולה לשמיים כמו בתנ"ך, בערב פסח התשע"ז.
סליחה מעמיר מולנר, הקטלני מכולם, שסיפק השנה לקהל מעריציו סחורה משובחת, מונולוג אותנטי ראשון בבית משפט וחקירה צולבת של קצין המשטרה המושחת מכולם ערן מלכה, לא עניין של מה בכך למי שהסמל המסחרי שלו הוא עיניים כחולות ושתיקה רועמת. סליחה על כך שמולנר התגלה לשופטת מעיין בן ארי כאחרון האדם, פשוט מאוים, והיא זיכתה אותו מעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
סליחה מאסי אבוטבול, על כל השנים שבהן גם הוא לא היה בתוכניות השחרור של יאחב"ל, בדיוק כמו יריבו המר יצחק אברג'ל. תיעדו אותו בכל דקה, התייעצו בפרופילאים כדי לחשוף את חולשותיו, אפילו דחו אותו כאשר הציע גופה תמורת קיצור המאסר. כל הזמן המשיכו לחפור, הביאו אותו בפרשה 512 על תיק חצי אפוי, והמשיכו לחפש עד שהגיעו לאיש היחיד בעולם שהוא בטח בו - עוזרו ומגנו, המדובב שגויס כדי להפיל אותו.
סליחה מטל קורקוס, שבמותו השנה - סמוך לרצח גרושתו דבורה לעיני ילדיהם - ציווה לנו את השנה החולפת כשנת העדים והסמויים. סליחה על שנה שבה עבריינים וארגוני פשע אינם משלימים יותר עם הבגידה של חבריהם ושותפיהם, ומחסלים אותם על אפם ועל חמתם של השוטרים הקשוחים ביותר, שגויסו לרשות להגנת עדים.
סליחה מראשי הרשות בעשור האחרון, שאינם בנויים לשיקום עבריינים ולכן אינם מצליחים להגן על עדים שהם עבריינים מועדים, ומשחררים אותם לגורלם בארץ ובעולם, והגורל הזה לא טוב להם ולסביבה. סליחה גם מהסוכן הסמוי אנטון רומן, שנרצח על משמרתו מתחת לאף. הוא כבר נבחר אצלי רק בשבוע שעבר לאיש השנה.
רשימות נוספות של אמיר זוהר ב־POSTA.CO.IL
[email protected]