"המפגש המרכזי שלי עם השפה מתרחש למעשה אחרי מות אבי. אני מוצא את עצמי מופיע ומדבר על מורשת נבון, וכמובן שהתרבות הזו מהווה חלק בלתי נפרד ממורשתו ומפעלו". כך אומר ארז נבון (43), בנו של יצחק נבון ז"ל, הנשיא החמישי של המדינה, לקראת הרצאה שלו במסגרת פרויקט המצדיע ליידיש וללדינו באוניברסיטת תל אביב. כל זה יקרה במסגרת סדרת דקאן חדשה של הפקולטה לאמנויות: “יצירות אמנות בעולמות הקסומים של היידיש והלדינו", המתעתדת לחבר שני קצוות של תרבויות, דרך הפריזמה של האמנויות – תיאטרון, קולנוע, ציור, מוזיקה, אמנות פלסטית ואדריכלות.
פרופ' צביקה סרפר, דקאן הפקולטה לאמנויות, ורכזת היחידה להשתלמויות ופרויקטים בפקולטה, יפעת פרל, יצרו את הסדרה המיועדת לקהל הרחב וכוללת פסיפס של מפגשים הסוקרים את האמנויות שנבעו מתרבות היידיש אל מול אלו שנבעו מתרבות הלדינו. נציגת הדור היידי הצעיר היא השחקנית ענת עצמון, בתו של השחקן שמוליק עצמון.
ארז, איך זה לגדול בבית של מלך הלדינו?
"גדלתי בבית של אדם שקידש כל תרבות ואהב כל אדם. הלדינו היא כור מחצבתו, אבל באותה מידה הוא ידע גם ערבית, ספרדית ושפות נוספות, כך שהייתי אומר שלא ממש גדלנו לתוך שפה זו או אחרת, אלא לתוך תרבות וזהות.
"הלדינו, מבחינתי, היא שפת תרבות הטומנת בחובה את הערכים שאפיינו את תרבות ספרד, הנשענת על שלושה עיקרים: הראשון - שילוב בין מדע לאמונה. הרמב"ם, שהיה הרב הגדול ביותר במשך מאות שנים ומקובל ביהדות כולה, כולל האשכנזית, היה רופא ופילוסוף; השני - מתינות ודרך האמצע; והשלישי - אהבת התנ"ך והלשון העברית. השפה תפסה חלק מרכזי בבית. לקרוא, להעמיק, לדעת, אגב שימוש נכון בשפה העברית. זו לא בושה להגות נכון ולדבר בח' ובע'. תשאלי את הבן שלי, בן ה־7. הוא כבר יספר לך עד כמה הוא סובל ממני. על הערכים האלה גדלנו, ואותם אנו מנסים לקדש גם היום".
אתה מדבר לדינו?
"אני דובר ספרדית ברמה בינונית. יכול להבין קצת מהלדינו".
מה אתה חושב על פריחתה כיום?
"יש רצון כללי לחזור למקורות, ללמוד, להכיר, לדעת על צביונם ומסורתם של הדורות שהלכו. מעבר לרצון הכנה, אני מאמין שיש בכך גם משום פרץ של נוסטלגיה שאופף אותנו. אודליה פרידמן, מנכ"לית הבימה, מספרת לי של'בוסתן ספרדי', המחזה המצליח ביותר מאז קום המדינה, באות משפחות שלמות - מהסבתא ועד הנכדים; הלדינו בוכה מהתרגשות. הילדים צוחקים ונזכרים והנכדים מאושרים. אני מברך על מאמציה של שרת התרבות, מירי רגב, להנציח מסורות ותרבויות נוספות. לאחרונה שמעתי על הכוונה לפתוח מוזיאון לתולדות עיירות הפיתוח במגדל העמק. יישר כוח".
חשבת ש"בוסתן ספרדי" שאביך כתב תרוץ בהבימה 18 שנה ברצף, עם יותר מ־2,000 הצגות?
"לא נתתי על כך את הדעת בשעתו, אבל היום, אחרי שצפיתי בו עשרות פעמים, אני יכול להבין את ההצלחה. מעבר למחזאי המוכשר, למשחק המצוין ולמוזיקה הנפלאה, בסופו של יום, האדם הוא תבנית נוף מולדתו".
איך אתה מתייחס ליידיש?
"היחס שלי ליידיש לא נופל מיחסי ללדינו. חבל שאני לא מדבר ולא מכיר מספיק. אין כאן יריבות בין השפות, אלא שתיהן מהוות כלי מרכזי להכרת ההיסטוריה התרבותית שלנו. לאחרונה התגלגלה לידיי הזמנה מ־2005 ליצחק נבון לעמוד בראש מועצת ההפקה של סדרת דוקו על ההומור היהודי ביידיש ובלדינו. השפות אולי שונות, אבל אינן זרות, כי אם משלימות"
מה צריך לעשות כדי לשמר את הלדינו לדורות הבאים?
"הרשות הלאומית לתרבות הלדינו, בראשותה של פרופ' תמר אלכסנדר, עושה עבודת קודש. החל ממפגשים של האוכלוסייה הבוגרת וכתיבת זיכרונותיהם, דרך לימודי לדינו, כולל מילונים חדשים; וכלה בהנגשת השפה לדור הצעיר. השתתפתי בלא מעט אירועים שבהם שרו בלדינו סבא ונכד, סבתא ונכדה. חני נחמיאס היא חוד החנית בהקשר הזה. ההצלחה טמונה ביכולת לגרום לסקרנות בקרב הדור הצעיר. שם המפתח. אני תקווה כי תקציבי המורשת יגדלו, כך שניתן יהיה להאדיר את המפעל הזה".
מה חשוב לך להביא לשומעים בהרצאתך בסדרה?
"אני לא בא כדי לדבר בשבח הלדינו, אלא להעלות על נס את הכרת תרבות האחר. יצחק נבון ידע לפנות לכל אדם מכל העדות והדתות השונות בשפתו, להכיר ולכבד את מנהגיו ובכך גישר על פערים, שבר מחיצות ומצא מסילות אל לבה של ההוויה הישראלית. התרבות היא כלי ללכידות חברתית. זה המסר.
"ישראל היא פסיפס רב־גוני של עדות, תרבויות, מסורות וערכים, שכל אחד מהם כמֵה להכרה בזהותו הייחודית ובתרומתו לחברה", מוסיף נבון. "הקו המנחה של נבון, שעליו אני עומד לדבר בהרצאה, היה כי מפגש של תרבויות שונות חייב להיות על בסיס של הדדיות. הוא סבר שניתן יהיה להשיג הזדהות של יהודי עדות המזרח עם המדינה, אם הם יזכו להכרה שתרבותם ושפתם יפה ומיוחדת. לדידו, האדם חייב להזדהות עם שורשיו ועברו, להכיר את הערכים ולהתגאות בהם.
"החשיבות בהכרת תרבות האחר היא חוצת גבולות", מסכם נבון. "נשיא מצרים, אנואר סאדאת, קבע כי הנשיא נבון 'כבש את לבו של העם המצרי' בביקורו ההיסטורי, שבו נאם בפרלמנט בקהיר בערבית, בניב מצרי מדויק, תוך שהוא מפגין בקיאות בתרבות שלהם, כולל בשירה ובספרות. הביקור מהווה עד היום את תור הזהב ביחסינו עם מצרים, ולצערי חלפו כבר כ־40 שנה".
ההרצאה הראשונה של נבון תיערך היום ב־18:15, אולם פאסטליכט, בניין מקסיקו, אוניברסיטת תל אביב