אחת מנפגעות 'הרב מהצפון', עזרא שיינברג, כתבה היום (רביעי) פוסט בפייסבוק בו קראה לציבור לבוא להפגין נגד הסכם הטיעון שנחתם עמו, שלטענתה פוגע בקורבנותיו ולא מייצג את חומרת המעשים שביצע. "אחרי שנתיים של סחבת משפטית ושל מעמד בו אמינותנו עומדת למבחן בכל מעמד משפטי שעברנו, נסגר הסדר טיעון בין עזרא שיינברג לבין שמונה מהנפגעות שנפגעו ממנו", כותבת רושית כהן, "הסדר הטיעון שנסגר, נסגר בניגוד לרצונן של שש נשים מתוך השמונה ולמרות כל מלחמותנו והתנגדותנו להסדר הוא נסגר בבית המשפט. פוגעני, משפיל ולא משקף את הזוועות שנעשו בנו".



"ביום רביעי ה22/11 יערכו בבית המשפט הטיעונים לעונש", היא ממשיכה וכותבת, "כל צד יציג את עמדתו על מספר השנים וההגבלות שיוטלו על הנאשם. כל שנה בכלא היא אפשרות לריפוי מבחינתנו ולאור הזוועות שעברנו אנחנו זקוקות ללא מעט שנים". כהן קוראת לציבור לבוא ולהפגין מחוץ לבית המשפט נגד הסכם הטיעון. "אנחנו קוראות לכל אדם שרוצה לבער את הרע וליצור עולם מתוקן יותר, לבוא ולתמוך בנו ברגע לא פשוט ולהראות לכל אישה פגועה שהיא לא לבד!!! תנו לנו להאמין מחדש שיש אנשים שרוצים טוב בעולם. מחכות לראות אתכם ב22/11 מחוץ לדלתו בית המשפט המחוזי בנצרת בשעה 13:30.


נלחמים על זכותן של נשותיכם, בנותכם, אחותכם וכל אישה באשר היא להרגיש בטוחה. נפגעות עזרא שיינברג".






בית המשפט המחוזי בנצרת הרשיע לפני כארבעה חודשים את שיינברג, בהסתמך על הודאתו, בביצוע עבירות מין בשמונה נשים, תוך שרימה אותן. שיינברג הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון, שאינו כולל הסכמה לעניין העונש, כאשר בהסדר צוין כי התביעה תבקש לגזור עליו תקופת מאסר של שמונה שנים ותשעה חודשים בפועל.



יש לציין כי מדובר בתיק מורכב, המתנהל למעלה משנתיים, כאשר הנאשם נתון במהלך הזמן הזה במעצר. במהלך ניהול המשפט הציגה ההגנה ראיות חדשות ומשמעותיות, שיש להן השפעה ממשית על האפשרות להוכיח את העבירות, בחלק מהאישומים. בעקבות זאת, החליט הרכב השופטים להפנות את הצדדים להליך גישור פלילי בפני שופטת מגשרת. לאחר שמיעת עמדות הצדדים ובחינת עיקר הראיות, המליצה לצדדים השופטת המגשרת, יפעת שטרית-חדד, לסיים את התיק בהסדר טיעון, על פי מתווה שהציעה.



במסגרת הליך הגישור, נפגשו המתלוננות בתיק הן עם השופטת המגשרת, והן עם פרקליטת מחוז צפון, שהסבירה להן, בין היתר, את זכויותיהן, וכן באופן כללי את מהות הראיות החדשות, ואת השלכותיהן האפשריות בפן המשפטי והאישי. עמדתן של כלל המתלוננות, הן אלו המסכימות להסדר והן אלו שהסתייגו ממנו, נשמעה ונבחנה ע"י הפרקליטות בלב פתוח, וניתן לה משקל בין יתר השיקולים.



בסופו של יום החליטה התביעה לקבל את המלצתה של השופטת המגשרת ואת המתווה שהציעה, ולסיים את התיק בהסדר טיעון כאמור, וזאת נוכח ראייה כוללת של האינטרס הציבורי. בהחלטה זו נלקחו בחשבון כלל נסיבות המקרה, ובכלל זה השלכתן של הראיות החדשות על האפשרות להמשיך לנהל את התיק במתכונת המקורית של כתב האישום, עמדתן של כלל המתלוננות בתיק, המלצתה של השופטת המגשרת ועוד. ההחלטה על הסדר הטיעון התקבלה על דעתו של פרקליט המדינה.