העליון דן בעתירת אילנה ראדה לקבל לידיה את הטלפון הנייד של תאיר

בית המשפט העליון דן היום (שני) בעתירתה של אילנה ראדה, אמה של תאיר ראדה ז"ל, לקבל לידיה את מכשיר הטלפון הנייד של בתה, שנרצחה לפני 11 שנים, אשר הוחזק בידי המשטרה כחלק מחומרי הראיות בתיק הרצח. השופטים טרם נתנו את החלטתם בעתירה, אך הדיון העלה לפני השטח את סוגיית שמירת חומרי ראיות על ידי המדינה והטענות לחפות ובקשות למשפטים חוזרים של מורשעים בפלילים.

העתירה היא למעשה ערעור שהגישה האם על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מחודש אפריל, שלא להעביר את המכשיר לחזקת האם, מאחר שהרוצח, רומן זדורוב, מתכוון להגיש בקשה למשפט חוזר ולכן יש להותיר את המכשיר בידי המדינה כחומר ראיות. ראדה ערערה לבית המשפט העליון, שהחליט לקיים את הדיון בהרכב של שלושה שופטים – יצחק עמית, נועם סולברג ודוד מינץ.

בשל חשיבות הסוגיה המשפטית העקרונית והשפעתה על בקשות נוספות למשפטים חוזרים, ביקשה הסנגוריה הציבורית להצטרף לדיון ולהציג את עמדתה. כבר בתחילת הדיון הבהיר השופט עמית כי "התיק הזה הוא לא הנושא העיקרי. רוב הדיון נסוב סביב השאלה העקרונית".

נציג המדינה, עורך הדין גלבפיש, הסביר כי על פי חוק סדר הדין הפלילי, "ברגע שהוגש כתב אישום אין חובה להחזיר (ראיות, מ"ש). אם נתפס כדין לפני הגשת כתב האישום, החפץ ממשיך להיות מוחזק כדין עד לתום ההליכים או לפי החלטה של בית המשפט לבקשת הצדדים. אנו יודעים, וכל מי שעוסק במשפט הפלילי בישראל יודע, שהיו תקלות בעבר בשמירה על מוצגים והתחום זה רלוונטי לא רק למשפטים חוזרים, אלא גם למשפטים שעדיין נערכים או בשלבי ערעור - וטעון שיפור", הודה.

עורך הדין גלבפיש ציין כי לאחרונה הוגשה לשרת המשפטים איילת שקד טיוטה לתיקון החוק, שתסדיר את הנושא. נציגת הסנגוריה הציבורית, עורכת הדין ענת הורוויץ, טענה שהתיקון אינו כולל את עמדת ארגונה. "אנו נתקלים בתיקים של נידונים, שפונים אלינו כדי שנגיש עבורם בקשה למשפט חוזר ואנו לא מצליחים למצוא את המוצגים", התריעה.

"שמירת מוצגים היא מפתח לטעון להרשאת שווא"

הורוויץ הזכירה את פרויקט החפות האמריקאי, במסגרתו נפתחים תיקים מחדש ועל סמך ניתוח ראיות מחודש, בעיקר של DNA, באמצעות טכנולוגיה שקיימת כיום, אסירים רבים מזוכים. "לפני יומיים קיבלתי חומר מארה"ב, שסיפר על שחרור מהכלא אחרי שנים. הראיה הייתה סדין. הוא נשמר במשך 31 שנה על ידי רשויות החוק ועליו היו כתמי זרע. הם נבדקו והאסיר נשלל כמי שהשתתף באונס. לפני מספר ימים הוא קיבל חנינה והרשעתו נמחקה", סיפרה.

"אין ספק ששמירת מוצגים בתיקים פליליים היא מפתח לבוא מאוחר יותר ולטעון להרשעת שווא. סך הכל אנשים שהשתחררו מהכלא אחרי שהורשעו עד היום עומד על כ-2,140 מקרים ובמצטבר מדובר ב-18,750 שנות מאסר. מדובר בשאלה חוקתית של זכות אדם, זכותו לנקוט בפעולות משפטיות שיבססו את טענותיו במסגרת הערעור ולאחר מכן באמצעות משפט חוזר". בתום הדיון הודיעו השופטים כי ימסרו את החלטתם במועד מאוחר יותר.