שבעים שנה, ומלחמות השבת בישראל לא שוקטות. השסע בין חרדים לחילונים - שאיים על הקמת המדינה, הביא למשברים קואליציוניים רבים ואף פירק ממשלה - מרים שוב את ראשו, והפעם פוגש שתי מפלגות שנאבקות על קיומן: ש”ס וישראל ביתנו. החשש של ממשלת הימין מהליכה לבחירות הדרים מפתח תקווה לאשדוד.



במהלך השבת, כשהוא מלווה בשרת הקליטה, ביקר שר הביטחון אביגדור ליברמן באשדוד וערך בה קניות תוך שהוא תוקף את הכפייה הדתית שמובילות, לטענתו, הסיעות החרדיות. בתגובה, סגן שר האוצר יצחק כהן (ש”ס) התראיין אתמול בבוקר לרשת ב’ ופתח מבערים על השר ליברמן. בין השאר, הוא איים כי חוק מוות למחבלים לא יעבור, טען כי שר הביטחון אינו ראוי לציבוריות הישראלית וכי הוא מקווה שלא יהיה חלק מהממשלה הבאה. הוא אף האשים את הביקור המתוקשר של ליברמן במתן דלק להפגנה טרם צאת השבת מול בית הכנסת של היועץ המשפטי לממשלה.



גם אם נתייחס לאיומים הללו כאל איומי סרק (אחרי הכל, הייתה זו ש”ס שלא מכבר הצילה את חוק עונש המוות של ישראל ביתנו בקריאה טרומית), נראה שהמחאה האשדודית גדולה מסך הפוליטיקאים שמנסים לתפוס עליה טרמפ. בהינתן שהסטטוס־קוו נותר בגדר הצהרה בלבד, הרכבה של האוכלוסייה הישראלית רק הולך והופך הטרוגני יותר ויותר, ואף מנהיג אינו אמיץ דיו על מנת לנסות להגדיר מחדש את יחסי הגבול של שמירת הדת בישראל - הרי שהמחלוקת בין דתיים לחילונים בישראל היא פצע שלא צריך לגרד את המוגלה שלו.



הפגנה באשדוד נגד סגירת עסקים בשבת. צילום: לירון מולדובן
הפגנה באשדוד נגד סגירת עסקים בשבת. צילום: לירון מולדובן



מה שעבר בשקט יחסי בקואליציה, מתנפץ על סלעי הפוליטיקה המקומית



המחאות באשדוד אינן תוצאה ישירה רק של חוק המרכולים, אלא גם של הבחירות המוניציפליות שהולכות ומתקרבות וייערכו באוקטובר 2018. עם זאת, אין ספק שהן מקבלות רוח גבית ממה שמתרחש בכנסת. מה שעבר בשקט יחסי בקואליציה, מתנפץ כעת על סלעי הפוליטיקה המקומית ופותח מחדש את התפרים העדינים של הממשלה.



במובן זה, מה שקורה כעת בעיר הנמל הדרומית הוא נייר לקמוס למה שעתיד להתרחש ככל שהקמפיינים של הבחירות של יתר הערים יתחילו להתעורר ויגררו אחריהם את הפוליטיקה המרכזית. לאחר צאת השבת האחרונה יצאו אלפים מתושביה של העיר בפעם השנייה ברציפות להפגין נגד אפלייתם של החילונים בעיר. עם או בלי פוליטיקאים, אלו אינן הפגנות שידעכו במהרה. מתן הקנסות הקבועים לבתי העסק הפתוחים בכל שבת מתדלק אותן.



נתניהו עזב להודו רגוע: התקציב עבר, שר האוצר הודיע שהוא כבר לא ברוגז, וסיומן של החקירות נגדו אינו נראה באופק. אבל לחשדות בשחיתות יש בכל זאת מחיר, וזה ככל הנראה הזמן שבו מוגש החשבון. כבעל ניסיון פוליטי רב, נתניהו היה צריך לדעת שני דברים. האחד, יש לו שתי שותפות קואליציוניות שמוכנות להתאבד על ייחודן, ואת אימוני היוגה טרם יציאתו כדאי היה להחיל עליהן. ושנית, התקפלותו בפני גחמותיהן של חברי הכנסת החרדים היא אולי האירוע היחיד שעלול להוביל לפגיעה בבייס שלו.