לסיכום של שיחת פוטין־נתניהו ברמת ההצהרות אין קשר למה שנאמר בחדר הסגור. מה שקדם לשיחה והועבר לפוטין בתמצית הייתה הערכת המשמעות של שרשרת ההצהרות הישראליות בימים שלפני ביקור נתניהו. המשמעות של התמצית הייתה אחת: אנחנו משתגעים והדרך לעצור אותנו היא ללחוץ על איראן להפסיק את חימוש חיזבאללה. זה לא יקרה.



ביום שישי קפץ רוני דניאל בערוץ 2 וחירב את עונג שבת של הישראלים עם סקירת מלאי הרקטות והטילים שבידי חיזבאללה (למעלה מ־100 אלף). בייחוד הטילים למטרות נקודה. לא שדניאל יודע שמחר תהיה מלחמה, אבל מי שמתדרך אותו חושש. חושש מאוד. ואם ההוא חושש - כדאי שגם אנחנו נחשוש.



ביום ראשון פרסם דובר צה"ל, תא"ל רונן מנליס, באתר אינטרנט לבנוני פנייה ישירה לעם הלבנוני "מעל לראשיהם" של מנהיגי חיזבאללה והמדינה. יעני, קומנדו הסברה. זה בערך כמו שדובר "שוברים שתיקה" ידבר אל המתנחלים מעל ראשי רבניהם. טענתו של מנליס היא שאיראן הופכת את לבנון לבסיס שיעי וכי הטילים למטרות נקודה מעצימים את יכולת חיזבאללה - וזה נכון. עוד הוסבר שם שצה"ל לא יוכל לשבת בשקט במצב שבו חיזבאללה מתחמש - וזה לא נכון. זה המצב כבר ארבע שנים.



התשובה של הממשלה (צה"ל הוא רק הקבלן) הייתה להפציץ מדי פעם מתקן או שיירה בסוריה. כפי שנכתב כאן כמה פעמים, ההפצצות לא עצרו מהלך הצטיידות אסטרטגי של חיזבאללה, סוריה ואיראן. בצד ההפצצות הוצג איום הטילים למטרות נקודה כאיום תשתית הרסני במיוחד וכאיום אישי על כל אזרח ישראל - וזה נכון. מה שלא נכון היה כאשר ראש הממשלה ושר הביטחון אמרו באותן מילים ממש כי "לבנון הופכת לאתר טילים אחד גדול". טיל בכל בית בלשון מנליס, והמשמעות היא מלחמה כוללת.



הבעיה של נתניהו וליברמן היא איך מגייסים את הציבור למלחמה. הטכניקה היא שינון מנטרה של איומים והפחדות כדי לייצר מצב תודעתי אישי וקולקטיבי שיבהיל את הציבור, שייתן לממשלה גיבוי לצאת למלחמת מנע שתציל אותו מפחדיו. אז מה עושים כדי להתגבר על מנטרת האיומים וההפחדות? בעיקר מבינים מה קורה. מבינים שגם אם חיזבאללה יתחמש בטילים מדויקים נוספים וגם אם האיום עלינו יגדל, אין שום סכנת מלחמה, כי אין לחיזבאללה מניע או כוונה לצאת למלחמה במי שידרוס אותם במחי כמה ימי קרב.



חיזבאללה מתחמש, משום שהוא חש מאוים, ויש לו סיבות ממש טובות. גם לאיראן אין כוונה להילחם בנו, משום שגם היא לא תרוויח מסיבוב קרבות שבו אנחנו נכה את שליחיה - חיזבאללה וצבא סוריה. לשכת נתניהו מאכילה אותנו בהערכות שלרוסיה יש עניין למנוע הסלמה שתפגע ביכולתה לממש את ההישגים שקצרה במזה"ת, ושרוסיה לא רוצה את איראן בלבנון וסוריה. תרגיעו. לפוטין ממש לא אכפת שיהודים וערבים הורגים אלו את אלו. מי שייקח קרדיט על מלחמה שברור מי ינצח בה הם נתניהו וטראמפ. שניהם הפסידו בהימור על סוריה ושניהם זקוקים לניצחון מסיבות לגמרי אישיות.