הדוח שמגלה: כך כשלה הממשלה ביישום החלטתה להגביר תעסוקת חרדים

על אף שהגדירה את שילוב האוכלוסייה החרדית בתעסוקה כיעד מרכזי, ממשלת ישראל לא מיישמת את החלטה להגביר את תעסוקת החרדים בשירות המדינה, כשהיא עצמה המעסיקה הגדולה במשק.  החלטת הממשלה הנוכחית מדצמבר 2015, לפני למעלה משנתיים, שכותרתה "קידום המלצות לשילוב האוכלוסייה החרדית בשירות המדינה", אמורה הייתה להיות ה'קטר' שיוביל המגזר הממשלתי עצמו לכיוון של מאבק באבטלה ובעוני המשתקים את החברה החרדית ומאיימים על יציבות הכלכלה הישראלית.

אבל בדוח חדש של המרכז להעצמת האזרח, העוקב אחר יישום החלטות ממשלה ושאת ממצאיו אנחנו מביאים לראשונה, עולה כי בשנתיים שחלפו ההחלטה לא יושמה בחלקה הגדול בפועל. היא הייתה אמורה לצאת לפועל כפי שאכן קרה, בהכשרות חרדים, גברים בעיקר, לעבודה במשרדי הממשלה ובמוסדות הציבוריים, אבל במקביל נדרשו משרדי הממשלה להמציא לוועדת ההיגוי הבין משרדית של התכנית מכסות תקנים לקליטת עובדים חרדים חדשים, והחלק הזה פשוט לא קרה.

דו"ח המרכז להעצמת האזרח ועמותת מעש לחיזוק ולהתחדשות השירות הציבורי מראה בין היתר כי במסגרת ההחלטה, סעיפים חשובים של הקצאת משרות ממשלתיות ייעודיות לחרדים, פרסום מוגבר שלהן במדיה החרדית, פיתוח סדנאות עבור מנהלי משאבי אנוש או פיתוח פלטפורמה להעברה אוטומטית של מידע על משרות מנציבות שירות המדינה לא יושמו כלל ולא נידונו בוועדת ההיגוי. ועדת ההיגוי התכנסה בממוצע אחת לשלושה חודשים, ונציגיה דואגים לציין כי מדובר בקצב המעיד במידה רבה על מידת הרצינות והמחויבות של הממשלה למטרה, אולם מעקב אחר סעיפי ההחלטה מצא כי הוועדה מקדישה את כל מרצה לקידום שני מרכיבים עיקריים בהחלטה: מסלולי הכשרה והקמת מאגר סטודנטים חרדים, היינו רק לחלק שנודע לאיתור והכשרת מועמדים למשרות אבל לא להשמתם בעבודה בפועל.

החלטה זו היא צעד שאפתני של הממשלה ומחלקת משימות בין שלל גופים ובהם: משרדי הממשלה, בתי החולים, רשות הכבאות, רשות המסים והאקדמיה (באמצעות המל"ג) ובמרכז להעצמת האזרח מציינים בדוח לשבח את רצינות העבודה במשרד ראש הממשלה ובנציבות שירות המדינה בכל הנוגע לתכנון המתווה. אבל יישומו הלוקה בחסר מטריד: סעיפי ההחלטה הנוגעים ברשות המסים וברשות הכבאות וההצלה זכו להתעלמות ונציגי הגופים הללו מעולם לא נכחו בפגישות הוועדה. חלק ניכר מההחלטה מוקדש לשילוב חרדים במערכת הבריאות אך גם שם לא נרשמה התקדמות כאשר למשל המאמץ לאתר מועמדים מתאימים מהאוכלוסייה החרדית למעבדות הרפואיות נתקע באוצר. 

חלקו של המגזר החרדי באוכלוסייה צפוי לגדול מ-11% ל-18% רק בתוך שני העשורים הקרובים כשבתוך 50 שנה החרדים צפויים להיות כשליש מאוכלוסיית ישראל. הנתונים הללו ידועים היטב למקבלי ההחלטות וגם נתוני התעסוקה הנמוכים, האבטלה והעוני במגזר החרדי בעיקר בקרב הגברים. תחזיות עגומות של משרד האוצר, הביטוח הלאומי וגורמים נוספים קובעות כי אם לא תעשה הממשלה צעדים דרמטיים כדי להגביר את שילובם בשוק התעסוקה של גברים חרדים, העול על הכלכלה הישראלית ועל משלמי המיסים העובדים צפוי לחנוק את המשק ואת קופת הביטוח הלאומי המידלדלת. אפילו במפלגות החרדיות עליהן נשענת הממשלה הנוכחית מבינים זאת ויודעים היטב כי בישיבות החרדיות מסתררת אבטלה סמויה בהיקפים מטרידים ולא רק לומדי תורה שתורתם אמנותם. 

מכאן החלטת הממשלה שמאז נוספו לה החלטה דומה ואף חקיקה מתאימה אבל התוצאות בשטח עדיין לא משביעות רצון. עו"ד עינת פישר-לאלו, מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח, אומרת למעריב: " שילוב המגזר החרדי בשירות הציבורי קריטי הן בהיבט הכלכל והן בהיבט החברתי, במימוש הזכות לייצוג הולם ובהגברת הלכידות הישראלית. הממשלה הכירה בכך אבל החלטות והצהרות אינן מייצרות שינוי, אם אין גם הקפדה על ביצוען. בשנתיים שחלפו יושמה החלטת הממשלה באופן חלקי בלבד והדרך עוד ארוכה לטיפול אמיתי ואפקטיבי בסוגיה".