כיום, בעידן הרשתות החברתיות, הדברים מתפשטים מהר, וזה גם מסייע ליכולת שלנו להראות את המציאות כפי שהיא", אומר עזרי טובי, שהקים לפני שנתיים את ארגון ההסברה "בומרנג - נלחמים למען ישראל". "המטרה שלנו היא להילחם בחזית ההסברה של מדינת ישראל. כיום כל אחד הוא חלק מפלטפורמה חברתית, ואם הוא יודע להגיד את הדברים בצורה מספיק מעניינת ונועזת, אנשים יצרכו את התוכן שלו. קהל היעד שלנו הוא בעצם כל מי שרוצה ומעוניין לשמוע זווית אחרת, ישירה ובלתי אמצעית של מדינת ישראל".
טובי (47), תושב היישוב יצהר, מספר שהפצת המסרים נעשית בעיקר דרך הרשתות החברתיות, בווטסאפ ובמיילים. "יש לנו שני ערוצי הסברה", הוא מפרט, "סרטונים מקוריים שאנחנו מפיקים במגוון נושאים, חלקם עם פרזנטורים, חלקם רק עם חומרים מצולמים של המציאות; וגם קריקטורות שבועיות בנושאים פוליטיים שאנחנו מפיצים באנגלית, בספרדית, בצרפתית ובגרמנית".
תן כמה דוגמאות לקריקטורות.
"למשל, לרגל 100 שנה להצהרת בלפור, הוצאנו קריקטורה שמחולקת לשניים: בחצי הראשון רואים אדם ערבי באוהל עם הגמל בחום היום, תחת הכתובית 1917; בחלק השני רואים את אותו אדם ערבי 100 שנה לאחר מכן - עם אוטו, בית, דשא וגינה - כשהוא צועק: 'די לכיבוש'. כלומר רצינו להראות שהתנאים של התושבים הערבים השתפרו פלאות אחרי קום מדינת ישראל, אבל הם עדיין צועקים: 'די לכיבוש'. בקריקטורה נוספת רואים חייל אנגלי, חייל ישראלי ואת עהד תמימי. בעוד תמימי צועקת על החייל הישראלי, החייל הבריטי חושב לעצמו: 'מזמן הייתי נותן לה להרגיש את נחת זרועי'. הקריקטורות באות להגחיך את המציאות כפי שהיא יכולה להצטייר בעיני אנשים, ומטרתן להראות זווית אחרת".
באילו נושאים עוסקים הסרטונים שלכם?
"אנחנו משתדלים לגוון כמה שיותר. למשל, ביום העצמאות האחרון הוצאנו סרטון בערבית מול כנסת ישראל של שרה זועבי, ערבייה מוסלמית ישראלית, שמסבירה כמה היא אוהבת את מדינת ישראל וכמה מדינת ישראל מיטיבה איתה. דוגמה נוספת היא סרטון שהפקנו עם שבעה שחקני פוטבול מפורסמים אמריקאים, שביקרו בארץ לפני כמה שבועות. ליווינו אותם, והם סיפרו כמה מדינת ישראל היא מקום טוב ובטוח".
היה גם סרטון שטובי צילם בעצמו. "ראיתי יהודי אמריקאי מספר בהרצאה ביוטיוב שהוא היה ביהודה ושומרון וראה את המתנחלים נוסעים ברכבי פאר וטסים באוטוסטרדות, בעוד שלידם הפלסטינים על חמור ועגלה מנסים להגיע לפרדסים שלהם", הוא מספר. "אחרי התסכול הראשוני מהסרטון הזה, הרגשתי והבנתי שאני יכול לפעול. לקחתי את הפלאפון שלי ונסעתי לכפר ערבי שנמצא מתחת ליישוב שלי. צילמתי את רכבי הפאר שבהם נוסעים הפלסטינים, והיו גם כמה טרנטות של מתנחלים, אז יצא טוב. שמתי מוזיקה לסרטון, העליתי לרשתות החברתיות וזה התפשט בצורה בלתי רגילה. פנו אלי אנשים מכל רחבי העולם והודו לי על זה".
ספר על התגובות שאתה מקבל.
"בחור הודי שלח לי סרטון שבו הוא מודה לי ואומר שזו הפעם הראשונה שבה הוא רואה את המציאות בצורה כזאת על מדינת ישראל, ושהוא רוצה להפיץ את הסרטונים שלנו לכל החברים שלו. יש גם הרבה יהודים בחו"ל שסוף־סוף יכולים לשלוח את החומר שלי לחברים שלהם. בפייסבוק יש לנו עוקבים מכל המדינות בעולם שיוצרים איתי קשר, ואפילו ממדינות מוסלמיות. פונים אלי הרבה אנשים ממדינות ערב, מבקשים כמובן שלא אפרסם את שמם, ומביעים תמיכה בישראל".
מה הלאה?
"אני רוצה להקים מחלקה ערבית שתפיק סרטונים בערבית למיליוני דוברי ערבית ברשתות החברתיות, כי יש עכשיו חלון הזדמנויות מיוחד. כיום אנחנו רואים יותר ויותר אנשי דת ואנשי אקדמיה, למשל בסעודיה, שמתחילים לדבר בגלוי בעד מדינת ישראל. הציבור הערבי במדינות השכנות הרבה יותר בשל היום לשמוע דברים חיוביים על מדינת ישראל, ואני רוצה שיהודים יפנו בערבית אל תושבי המדינות הערביות".