התוצאות העסקיות של הבנקים לשנת 2017 חושפים את אחד העיוותים הגדולים ביותר של חוק שכר הבכירים המגביל את תקרת השכר ל-2.5 מיליון שקל. 

על פי דוחות בנק לאומי ודיסקונט שפורסמו שבעה מנהלי חברות בת בנקאיות הרוויחו יותר מהמנכ"לים עצמם. שכרה של מנכ"לית לאומי רקפת רוסק עמינוח הסתכם ב-2017 ב-2.9 מיליון שקל.
 
 מאידך שכרו של אבנר מנדלסון מנכ"ל הבנק בארה"ב ששימש בעבר עוזרה האישי של עמינוח הסתכם ב-8 מיליון שקל (מתוכם בונוס של 3.9 מיליון שקל). בלאומי הסבירו את השכר הגבוה בתחרות הגבוהה בארה"ב על שכר הבנקאים.  מנדלסון אינו לבד. מנהל החטיבה המסחרית בניו-יורק הרוויח 5.4 מיליון שקל. גם מנהלי חברות בנות אחרות הרוויחו יותר. ירון בלוך מנכ"ל לאומי פרטנרס ויו"ר לאומי קארד הרוויח 4.3 מיליון שקל מתוכם בונוס של 2.2 מיליון שקל. גיל קרני מנכ"ל לאומי בריטניה הרוויח 4.2 מיליון שקל מתוכם בונוס של 1.4 מיליון שקל.
 

 אבסורד דומה קיים בבנק דיסקונט. בעוד שהמנכ"לית לילך טופילסקי אשר הרוויחה 2.5 מיליון שקל, אורי לוין מנהל דיסקונט ניו-יורק הרוויח 4.4 מיליון שקל מתוכם מיליון שקל כבונוס. מנהלת החטיבה העסקית בניו-יורק הרוויחה 3.2 מיליון שקל, וראש החטיבה הפיננסית 3.2 מיליון שקל. טל רובינשטיין נשיאת פיתוח עסקי בדיסקונט קפיטל חיתום הרוויחה 3 מיליון שקל. דירקטוריון הבנק בראשות ד"ר יוסי בכר הביע מורת רוח מהעובדה שלא ניתן לתגמל את המנכ"לית בבונוס בזכות הביצועים הטובים של הבנק.
 
 בתשובה לשאלת מעריב אמרה מנכ"לית דיסקונט: "לא אסתיר את דעתי שחוק שכר הבכירים אינו נכון. המדובר בדבר חריג בעולם וגם מול תעשיות אחרות. החוק אינו מדתי ויוצר עיוותים לא נכונים אך למרות זאת אני חשה גאווה בניהול הבנק". הרווח הנקי של בנק דיסקונט זינק ב-2017 ב-39.1% בהשוואה לשנה שעבר לשיא של 1.26 מיליארד שקל. הרווח מהווה תשואה של 8.4% על ההון העומד על 16.1 מיליארד שקל. המדובר  באחד מהתשואות הגבוהים בבנק בשנים האחרונות.
 
 הרבעון הרביעי הסתיים ברווח של 371 מיליון שקל זינוק של 156%. דיסקונט מנוהל על ידי לילך טופילסקי אשר ויו"ר הדירקטוריון משמש ד"ר יוסי בכר. הבנק אינו נשלט על ידי בעל בית מוגדר והמניות מפוזרות בקרב הציבור. בזכות הרווחיות והעמידה ביעדי ההון הבנק יתחיל השנה בחלוקת דיווידנד של עד 15% מהרווח הנקי.  הדוחות מצביעים על גידול בכל תחומי הפעילות כמו האשראי לציבור וההכנסות מריבית ומעמלות. מאידך נרשמה ירידה בהיקף הוצאות השכר שהתבטא בירידת יחסי היעילות ל-68.5% לעומת 72.7%.
 
 היו"ר והמנכ"ל: "התוצאות מעידות על המשך ביסוס המגמות החיוביות, שעיקרן גידול בהכנסות ושליטה בהוצאות.  הצמיחה באשראי ובפיקדונות נמשכים ורווחי הבנק ללא חברות בת הגיעו לשיא של 574 מיליון שקל". "2018 מזמנת לנו אתגרים חדשים. אנו נחושים לדבוק בתוכנית האסטרטגית של הקבוצה, במטרה להמשיך את הצמיחה. נמשיך במיקוד העסקי תוך שימת דגש על הרחבת הפעילות למגזר העסקים הקטנים והבינוניים".
 
 בתשובה לשאלת מעריב על עמדת הבנק בנוגע להסדר יורוקום אמרה המנכ"לית: "הגשנו יחד עם הבנקים הנושים האחרים בקשה להסדר חוב. בשנים האחרונים לנוכח שינויים ביורוקום  וחברות הבת חיזקנו את הביטחונות שלנו. למרות הפרסומים על השינויים בדירקטוריון בזק אנחנו לא נוקטים עמדה".
 המנכ"לית שבה והדגישה שהיא שתשתף פעולה עם הוועדה לבדיקת האשראי לטייקונים והיא אינה מתנגדת לרפורמת המעבר של הלקוחות בין הבנקים כפוף לשינויים מסוימים. היא הדגישה את הגידול ברמת הסיכון באשראי הצרכני וגם ללווים גדולים והבהירה שהבנק נוקט משנה זהירות.