"האיום במתקן הגז 'לווייתן' גדול פי עשרות מונים מהאיום האיראני, כי מדובר בסכנת חיים אמיתית", אומר יוני ספיר, פיזיקאי, מראשי מטה מאבק "שומרי הבית" בחוף דור נגד אסדות הגז. הוא לא לבד: בימים אלה מחריפים תושבי היישובים ברצועת החוף את המחאה בדבר הסכנות בהקמת אסדת גז בחוף דור שבחוף הכרמל. הם מאורגנים יותר, מעסיקים מומחים, אוספים נתונים ומבצעים מחקרים כדי לזעוק את הסכנה הבריאותית הממשמשת, ולעצור את מה שהם מכנים “מדיניות ההשתקה של הממשלה". בשבת האחרונה הושלכה אבוקה לעבר ביתו של ראש הממשלה בקיסריה – יש להדגיש, לא ביוזמת מטה המאבק - ובכל סוף שבוע ההפגנה עוברת למוקד אחר, סמוך לביתם של מקבלי ההחלטות.



במטה המאבק קוראים לכל תושבי ישראל להתעורר ולהבין את גודל הסכנה המתרחשת כבר היום לטענתם: “האיום האיראני הוא בדיחה, האיומים האמיתיים של ישראל הם מתקן 'לווייתן' בחוף דור ומתקן 'תמר' באשקלון. בכל שנה מתים 2,200 איש בישראל מזיהום אוויר - אפילו


יותר מתאונות הדרכים - ואין אף גוף שמטפל או ממגר. להפך: יש פה השתקה וטיוח ארוך שנים של הבעיה".




הגשם האחרון



ההתחלה, אי שם בשנת 2010, נראתה מבטיחה: סוף סוף התגלו שדות גז בתחום המים הכלכליים של ישראל, מה שיכול להבטיח עצמאות אנרגטית ואנרגיה זמינה. בפועל, טוענים במטה המאבק, נבחרו פתרונות שעלולים להיות מסוכנים, והם דורשים פתרון חלופי לטיפול בגז, כזה המקובל בכל העולם ונחשב בטוח יותר לאדם ולסביבה, לטענתם.



“'לווייתן' ממוקם במרחק של כעשרה קילומטרים מהחוף", מסביר משה ברק, תושב זיכרון יעקב, ממובילי המאבק בחוף דור. “למה זה כל כך גרוע ומסוכן? משום שבמקרה של תקלה - ותקלות קורות כל הזמן ברחבי העולם, גם בארץ ראינו מה קרה - זמן ההגעה של רכיבים מסרטנים הפוגעים בכבד, בכליות ובמערכת העצבים הוא בתוך 12 עד 24 שעות, ואין סיכוי שמישהו יצליח לעצור את זה. ואז יקרו שני דברים איומים: חצי מהחומרים יגיעו לחוף ויזהמו אותו ואת מי השתייה במתקן ההתפלה הסמוך בחדרה, ואת החצי השני אנחנו ננשום בגשם הראשון לאחר שיתאדה לאוויר. שלא לדבר על זיהום הדגה ומי התהום, שיגיע ישירות לכל תושב במדינת ישראל".



ההחלטה על הקמת האסדה במרחק של עשרה קילומטרים מהחוף התקבלה לאחר שנבחנו חלופות רבות, אוחדו עתירות ונערכו דיונים במועצה הארצית לתכנון ולבנייה ובמשרדי הממשלה הרלוונטיים. כל מיקום חלופי שהועלה עורר מאבקי תושבים: בעמק חפר, במעיין צבי, באורות רבין ובמתקן 'חגית'. לאחר תהליך ממושך הוחלט על הקמת אסדה מול חוף דור, במרחק של עשרה קילומטרים מהחוף. במאי 2017 החלה תכונת בנייה ופעולה בשטח, והחברות המבצעות החלו בעבודות להעברת צנרת בסמוך למקומות יישוב.



“חשוב להפסיק להפקיר את התושבים לבד במאבק", מוסיף חיזקי סיבק, נציג מליאה במועצה האזורית עמק חפר ופעיל במאבק. “קיימת חשיבות, הן מבחינת המשאבים והן מבחינה ערכית, שהרשויות יעמדו עם התושבים במאבקם. וחשוב שמערכות התכנון יחזרו לייצג את האינטרס האזרחי שנשכח במידה מסוימת".



ההפגנה מול ביתו של ראש הממשלה בקיסריה. צילום: הפורום הישראלי לשמירה על החופים
ההפגנה מול ביתו של ראש הממשלה בקיסריה. צילום: הפורום הישראלי לשמירה על החופים




אשקלון ואשדוד על המפה



בישראל קיימים ארבעה מאגרי ייצור גז: "תמר" פועל זה כמה שנים סמוך לחופי אשקלון, "כריש", "תנין" ו"לווייתן", הנמצא בהקמה. באוגוסט 2017 אישר משרד האנרגיה לחברת “אנרג’יין" זיכיון לפיתוח מאגרי "כריש" ו"תנין" צפונית לחיפה, בחלופה של אסדה צפה, ובמרחק של בין 90 ל־120 קילומטרים מהחוף. במטה המאבק דורשים את אותה החלופה גם ב"לווייתן", שמוקם בחוף דור.



“אסדה צפה היא בעצם אוניית ענק מעוגנת לקרקע, שהיא מפעל פטרוכימי בדיוק כמו המתקן בחוף ויש לה שורת יתרונות", מסביר ספיר. “מי התוצר הרעילים יוזרמו אל הבאר ולא יזהמו את הים. הקונדנסט לא יוזרם ליבשה אלא ייאסף במכליות באסדה עצמה, זיהום האוויר יהיה קטן משמעותית כי לא יהיה שימוש בחומר נוגד קפיאה שמוזרם בצנרת ארוכה. כשהאסדה סמוכה לבאר הגז, אין צורך בחומר הזה".



"הסיכון שלוקחים פה הוא מטורף. למה לקחת אותו אם יש פתרון טוב שפועל במקומות אחרים?", אומר גם ברק.



הדאגה בקרב מטה המאבק התגברה לאחר שהחלו זורמים נתונים ומדידות מאתר "תמר", היחיד שפועל כיום בחופי ישראל מאז 2013. המאגר מספק גז לישראל במרחק כ־100 קילומטרים מהחוף, והאסדה עצמה ממוקמת 23 קילומטרים ממנו. לדברי התושבים, מדובר בדוגמה למה שעלול להתרחש בחוף דור. “בשנת 2014 הוכרזה אשקלון כאזור מוכה זיהום על ידי ארגון הבריאות העולמי, ונכנסה עם אשדוד לרשימת הערים המזוהמות בישראל בחומרים אורגניים נדיפים זעירים באוויר", אומר ספיר.



“על פי דוח המשרד להגנת הסביבה מספטמבר 2017, המתייחס למפלס הפליטות של מפעלים מזהמים, אסדת 'תמר' היא המפעל המזהם ביותר במדינת ישראל - יותר מבז"ן וממפרץ חיפה", מוסיפה עינת אהרונוב, פרופ' לגיאופיזיקה מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, וראש תוכנית אנדולוגיה של נפט וגז. “הנתונים מראים שאסדת 'תמר' פולטת חומר שנקרא בנזן, הידוע כמסרטן".



אף לא אחד מאנשי המחאה אינו מתנגד לייצור הגז. כולם מסכימים שמציאת הגז היא בשורה אמיתית למשק הישראלי. במטה המאבק אף תומכים בחזונו של שר האנרגיה יובל שטייניץ להקטין את זיהום האוויר באמצעות מעבר לדלק נקי המופק מגז, אלא שהם דורשים מסלול אחר לטיפול במתקן, ואסדה במרחק של 120 קילומטרים מהחוף ולא של 10 קילומטרים. במרחק כזה, לדבריהם, יש זמן פעולה של 12 יום במקרה של תקלות. “מספיק שחיזבאללה יירה טיל אחד, וכל מה שיהיה על האסדה יישפך לים", מסבירה פרופ’ אהרונוב.



מי שעובר בימים אלה בסמוך לאסדה בחוף דור, יכול לחוש בתכונה רבה. טרקטורים, דחפורים, מנופים כבדים וצינורות ענק נערכים לבניית האסדה המתבצעת כעת על כ־40 דונמים, ותצומצם בסוף התהליך לכדי 2.5 דונמים בלבד.



עבודות תשתית מול חוף דור. צילום: מטה המאבק
עבודות תשתית מול חוף דור. צילום: מטה המאבק



אבל כלי העבודה לא מרתיעים את מובילי המאבק. בהמשך מתוכננות לדבריהם אסקלציה ופרובוקציות נוספות, אבל רק במסגרת החוק. בכל ערב הם מקיימים הרצאות ועוברים בין קיבוצים, מושבים וערים, מחיפה עד נתניה, כדי להעביר את המסר. כיום הם מונים כמה אלפי פעילים, ובכל סוף שבוע מתכנסים לפעילויות, לאירועים ולהפגנות, לצד הסברה ומחאה ברשתות החברתיות.



“אנחנו בעד הגז הטבעי, בעד פיתוח מאגר 'לווייתן' ובעד כניסת גז יבש ליבשה", מסכם יוני ספיר, “אבל אנחנו גם בעד הקטנת זיהום האוויר במדינה, בעד החיים, בעד הבריאות, בעד מי שתייה טהורים, ים נקי וחוף נקי. פתרון של אסדה צפה מאפשר גם וגם".



תגובות



ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "תוכנית הפיתוח של מאגר 'לווייתן' כללה בניית אסדה קבועה במים הטריטוריאליים, כפי שאושר בהליכי התכנון. התוכנית הוגשה על ידי חברת נובל ב־2016 ואושרה ביוני באותה שנה על ידי משרד האנרגיה. בהליכי התכנון של תוכנית תמ"א 37 ח', אשר קבעה את מיקום האסדה, נבחנו לעומק ההיבטים הרלוונטיים הקשורים למיקום והקמת מתקני הטיפול והקבלה של הגז הטבעי מתגליות. נערכו סקרים ובדיקות סביבתיות, נשמעו ההתנגדויות לנושא זה ונקבע המיקום המתאים בעבורם, במרחק הולם מהחוף. התמ"א נבחנה בפרוטרוט, קיבלה את כל האישורים הרלוונטיים, אומצה ואושרה על ידי הממשלה, כל גורמי התכנון ובג"ץ, ונמצא כי אין בה פגם ומיקומה של האסדה אינו מסכן את תושבי מדינת ישראל, ולפיכך היא תוכנית מאושרת הנמצאת בהליך ביצוע".



מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה רואה חשיבות רבה בפיתוח משק הגז בישראל וחיבור אסדת 'לווייתן', לשם הפחתת פליטות לאוויר מהתעשייה וממשק החשמל. בניגוד לשאלה, המשרד אינו 'מתעקש' על מיקומה הנוכחי של האסדה. זוהי החלטת המועצה הארצית במסגרת אישור תמ"א 37 ח', שהתקבלה בין היתר על בסיס שיקולים ביטחוניים־אסטרטגיים שהוצגו על ידי משרד האנרגיה, ולכן ניתן לפנות בסוגיה זו אליהם. התוכנית לוותה בתסקיר השפעה על הסביבה שהונחה ונבדק על ידי המשרד להגנת הסביבה, ונועד לבחון את השפעת התוכנית על הציבור והסביבה. התסקיר בחן סוגיות של פליטות לאוויר, לים ולקרקע ותרחישי דליפה של חומרים מסוכנים. בעקבות התסקיר הוטמעו בתוכנית מנגנונים לצמצום השלכות על הסביבה, ולאחר בדיקת התסקיר, המשרד תמך בתוכנית. האסדה תעמוד בתקני פליטה מחמירים. המשרד להגנת הסביבה ממשיך לפעול למניעת סיכונים סביבתיים בהקמת והפעלת אסדת הגז - באמצעות אישור תוכניות ניהול סביבתיות כתנאי להיתרי בנייה; במתן היתר פליטה לאוויר; היתר רעלים והיתר הזרמה לים. היתרים אלה יוודאו כי לא תיווצר פגיעה בסביבה ובציבור מהפעילות באסדה. בנוסף, הזרמת מי ייצור לים (המופרדים מהגז על גבי מתקן ההפקה בים) מהווה ברוב המוחלט של המקרים את הפתרון המקובל בכל העולם. מים אלו עוברים בקרה וטיפול במידת הצורך, ומוזרמים לים בריכוזים שאינם מהווים סיכון לסביבה ולבריאות הציבור. יחד עם זאת ובמקביל, בוחנים משרדי הגנת הסביבה והאנרגיה להשתמש בקידוחים ישנים למטרת החדרת מי ייצור במידת האפשר".