ביום שבו סיים את מעצר הבית שלו הגיש היום (שלישי) שאול אלוביץ', מבעלי השליטה בבזק ואחד החשודים המרכזיים בפרשת בזק (תיק 4,000) באמצעות בא כוחו עורך דין ז'אק חן ממשרד חן, יערי , רוזן - עוזר ושות' בקשה לשופט בית משפט השלום בתל אביב עלאא מסרואה לבטל את צווי התפיסה ולהורות על שחרור נכסים שנתפסו מכח צווים אלו, וביטול צווי מניעה שניתנו ביחס לאותם נכסים במסגרת הפרשה האמורה. הבקשה אגב, הוגשה גם בשמה של רעייתו איריס אלוביץ, ממנה נלקחו ביום המעצר, טבעת הנישואין, עגילים שענדה, רכב, שעוני יד ותכשיטים נוספים.

מעט לאחר מכן השתתפו עו"ד חן וצוות משרדו בפאנל בנושא סוגיות בוערות בחוק איסור הלבנת הון שנערך באוניברסיטת תל אביב בו נטל חלק רון חכם סמנכ"ל חקירות ומודיעין ברשות המיסים. "הפשיעה הכלכלית הפכה בשנים האחרונות לעסק גדול מאוד. חובתה של המדינה להילחם בה בצורה חריפה בכלים העומדים לרשותה, וחל שינוי לטובה בהיקף הפעילות המבוצעת בנושא בשנים האחרונות" אמר חכם.

מנגד טען עו"ד חן, כי רשויות האכיפה הציגו את המקרה של אלוביץ' כדוגמה שבה חנקו אותו כלכלית שעה שבזמן החיפוש בביתו עם פרוץ החקירה הגלויה אספו את כל רכושו והטילו צווים ללא הרף אפילו על תמונות שהיו על הקיר . "האם היה מקום לתפוס גם רכוש זה ?" רטן עו"ד חן שהוסיף  כי בתי המשפט מאשרים תפיסה של רכוש , נכסים וחשבונות בנק בהיקפים רחבים יותר ,שעה שההליכים עלולים להימשך גם שנים ובדרך עלולה החברה בבעלות החשודים לקרוס כלכלית עוד לפני שנקבע אם הוא אשם או זכאי.

"כאן החובה להיזהר בתפיסות הרכוש בראשית החקירה" אמר עו"ד חן וציין כי קודם הגעתו לפאנל, הוא הגיש את הבקשה לשחרור תפוסים. "המדובר בתפיסה רחבת היקף שאינה מאפשרת למבקשים להתקיים, ובוודאי שאינה משאירה להם תנאי מחייה סבירים" כותבים עורכי הדין בראשית הבקשה. לטענתם הוצאו על ידי בית המשפט ארבעה צווים על נכסי נדל"ן בתל אביב ובגבעתיים, על רכבים, ועל חשבונות בנק, על פוליסות ביטול שבבעלות בני הזוג אלוביץ , על חפצי אומנות שבבעלותם, עלך תכשיטים ושעוני יד .

לטענת עו"ד חן. "המבקשים כופרים במיוחס להם. המבקשים כופרים מכל וכל בטענה לפיה ביניהם לבין האחרים (ראש הממשלה ונוספים א.ח) התקיימו יחסי שוחד. אך מובן הוא כי המדובר בשלבים ראשוניים ביותר של בירור החשדות . מושכלות ראשונים הן שבשלב זה כל שנדרש כשתשתית ראייתית לצורך מעצר החשודים ותפיסת רכוש הוא חשד סביר. ברי, כי אין דומה תחילתה של חקירה לסופה. גם בפרשה זו הספקנו להיווכח שפרשיות משנה שהחלו בקול תרועה רמה הסתיימו, כבר עתה, בקול ענות חלושה".

עו"ד חן, ציין בבקשה כי מבלי שמרשו יודה בדבר הוא מסכים להשאיר את הצווים על הרכוש שבבעלותו המלאה של אלוביץ' למעט על רכבו ופוליסת הביטוח שלו ומבקש לשחרר את הצווים שחלו על רעייתו , ועל ילדיו. עוד הוא הוסיף בבקשה: "הנכסים שבבעלות המבקשת נתפסו על ידי צווי התפיסה אינם רכוש שנעברה בו עבירה, אינם רכוש שעומדים לעבור בו עבירה, הם לא ניתנו כשכר בעד ביצועה, לא שימשו אמצעי לביצוע עבירה וגם אינם עשויים להוות ראייה בהליך פלילי. לפיכך, בהיעדר זיקה בין הרכוש התפוס לבין העבירות המיוחסות למבקשת - לא מתגבש עילה לתפיסת הרכוש מכח הוראות הפסד"פ".

מי שניסה לסתור את עמדתו של עו"ד חן, פרקליטו של אלוביץ' הוא עו"ד שרון פרידמן, ראש תחום אכיפה כלכלית בפרקליטות המדינה, שהתייחס לטענותיו של עו"ד חן. לדבריו, מתקיים מאמץ אדיר של רשויות האכיפה להילחם במניע הכלכלי של עבריינים שמעוניינים לשמור על רכוש ועל כספים שהושגו במעשי עבירה.

 הפעולות נעשות לדבריו באופן מידתי, כשצריך לזכור שההון המתקבל ממעשי העבירות בהן מדובר מגיע לעשרות מיליארדים. עו"ד פרידמן ציין כי בעבר היו נתפסים מיליונים בודדים ואילו כיום התפיסות נאמדות בסכומים הקרובים למיליארד ש"ח בשנה. לדבריו, במקרים שבהם הוחזר הרכוש עמדה המדינה מול שוקת שבורה שעה שהוברר כי כל הרכוש נעלם עד לסיום המשפט ובעצם לא נותר רכוש לחילוט.