דמיינו לעצמכם את אחד מראשי ארגוני הפשע הבכירים מכנס את אנשיו לפגישה, לאחר שנודע כי נחשפה עבירה המיוחסת לארגון. בחדר אחורי של מסעדה סוקרים ראשי הארגון את חקירת המשטרה, ודורשים מהמשתתפים להתחייב שאם יישאלו על מעורבות באותם אירועים הם יאמרו שאין להם כל קשר.
עכשיו דמיינו לעצמכם את המשנה לפרקליט המדינה עושה את אותו דבר: מתייעץ עם אנשיו לאחר חשיפת הבגידה של רפ"ק ערן מלכה, ראש צוות החקירה של היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) להב 433 בתיק נמל אשדוד. ברקע הרעשה תקשורתית על החקירות המבוימות שקצין המשטרה הבכיר הוביל בתיאום עם עו"ד רונאל פישר, הסנגור של אלון חסן, חשוד מספר 1 בפרשת הנמל וחושף הקשר הפסול בין מלכה לפישר. הכותרות והגילויים בתחקירים טלוויזיוניים דרמטיים מסרבים לגווע במשך שבועות ארוכים, ומכניסים את היחידה החוקרת להלם.
המשנה לפרקליט המדינה אז היה אלי אברבנאל, פרקליט מחוז ירושלים לשעבר, שהוביל את תיקי ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. בידיו היה תיק החקירה של מח"ש, עם הראיות המטלטלות על מלכה ופישר. אולם אברבנאל לא הורה לגנוז את תיק הנמל על רקע חשיפת החקירה המבוימת של מלכה, להפך, הוא נקט צעד שמתאים יותר להתנהלות ארגון פשע: לאחר התייעצות עם סביבתו הקרובה הוא פשוט חיבר את הטופס הבא ושלח אותו במייל לחוקרי תיק הנמל ביאל"כ:
הנדון: הצהרה
1. אני, שם ____ דרגה ____ מ.א. ____שימשתי חוקר בפרשיית "לא לעולם".
2. כל חומרי החקירה שהפקתי הועברו על ידי לראש צוות החקירה או לרכז החקירות. לא נשאר אצלי כל חומר חקירה הקשור לפרשייה.
3. לא נתקלתי בכל הנחיה או הוראה תמוהה מצד רפ"ק ערן מלכה (ראש המחלק) או ממפקדים אחרים במהלך הפרשייה.
ראשי מערכת אכיפת החוק הסתתרו השבוע מאחורי חופשת הפסח וחמקו מדיון ציבורי ענייני במחדלים דוגמת התצהיר הנ"ל וכשלים חמורים עוד יותר, שנחשפו ערב החג בפסק הדין של השופט יואל עדן מבית המשפט המחוזי דרום. השופט זיכה את אלון חסן ובן דודו דוד חסן ואת מנהל נמל אשדוד לשעבר שוקי סגיס, מעבירות של שוחד, הפרת אמונים, מרמה, סחיטה, קשירת קשר לביצוע פשע והלבנת הון בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.
בשבוע הקרוב צריכים לחזור לעבודה כל ראשי המערכת שניהלו את תיק הדגל: פרקליט המדינה שי ניצן ושני היועצים המשפטיים לממשלה האחרונים, יהודה וינשטיין ואביחי מנדלבליט; הממונה על התיק בפרקליטות, שכיום הוא כבר כבוד השופט אלי אברבנאל מבית המשפט המחוזי ירושלים; בכירים במשרד מבקר המדינה וראשי להב 433 והיחידה למאבק בפשיעה כלכלית, לרבות שר התחבורה ישראל כץ ויועציו, שהעבירו חומרים מפלילים לכאורה למשטרה, והזינו בהם גם עיתונאים בכירים בחברת החדשות ובעיתון "הארץ - דה מרקר".
ואין קלקול בוטה יותר מזה שבו ניסה הפרקליט המלווה, כבוד השופט אברבנאל, להאכיל בו את כבוד השופט עדן, שסירב ללעוס ולבלוע, וכך כתב על טופס ההחתמה: "ככל שהייתה נפתחת חקירה בעניין התנהלות מר ערן מלכה ביחס לחקירה של אלון חסן (מלכה לא נחקר ולא נשפט על עבירות הקשורות לתיק הנמל - א"ז), העובדה שנחתמו תצהירים יוצרת קושי מובנה להמשך החקירה".
על ניסיון התביעה להסתיר ממנו מידע בקשר למחבר התצהיר כתב השופט: "בא כוח המאשימה איננו רוצה לתת תשובה לבית המשפט... כך, במילים אלה, אמר: 'אני מעדיף שתרשומות פנימיות לא ייצאו החוצה... אבל זאת בהחלט הייתה דרישה של הפרקליטות לאחר (שהועלו) טענות לברר אם היו הנחיות חריגות ותמוהות'... עד שלבסוף אמר את הדברים הבאים: 'מר אברבנאל כתב לנו שהעניין לא מחייב חקירה פלילית, (ש)יכולה להיעשות בדיקה במסגרת היחידה החוקרת'... מדובר בפעולה בניגוד לפקודת המשטרה... מה היה אמור לקרות אילו היו נאמרות על ידי חוקרים אמירות בדבר הנחיות חריגות ותמוהות של מר ערן מלכה?".
הכתובת על הקיר
הנחיות חריגות והתנהלות תמוהה היו בתיק, עם ובלי ערן מלכה. מידע על אודותיהן אף נמסר בזמן אמת לגורמי החקירה הבכירים ביותר במשטרה ובפרקליטות, לפני המעצר של חסן ואחריו, אך נותר ללא מענה. במערכת אכיפת החוק התרשמו יותר מהממצאים של חקירת מבקר המדינה על עסקיו הפרטיים של יו"ר ועד הנמל מאשר מהממצאים הנגדיים שהציג חסן על מקורות המידע המגמתיים לכאורה שהזינו את המבקר והעיתונות בעניינו.
מפסק הדין עולה כעת כי המידע של מבקר המדינה, העיתונות ואפילו המשטרה, לא הבשיל לכדי ראיות פליליות נגד חסן, בלי קשר לזיהום החקירה על ידי ערן מלכה. "טענות אשר מתמקדות באווירה, בשמועות ובריח לא טוב אין להן מקום בהליך הפלילי", קבע השופט עדן, "הראיות הנסיבתיות הנטענות (בתיק זה) לא הוכחו... כל שנותר הוא בקשה להגיע למסקנות על בסיס השערות נסיבתיות".
האישום המרכזי שלפיו חסן נהנה מפירות ההתקשרות בין הנמל לבין חברות שבבעלותו או בבעלות מקורביו, ובמיוחד חברת דנה, של חברו ושותפו לעסקים יניב בלאטר, קרס. "אין ראיה או ראשית ראיה לכך שחסן ביצע פעולה לעידוד התקשרות עם חברת דנה", קבע השופט נחרצות, "הנאשם חסן לא נהנה באופן ישיר או עקיף מהתקשרות של דנה עם לקוחותיה".
לגבי עד המדינה הראה השופט כיצד קטעים שלמים מעדותו לא תועדו כלל, ובמיוחד השיחה עם ערן מלכה שבה הוא מקבל החלטה להפוך לעד מדינה. "בשלב מסוים התבקש גורם במח"ש לבדוק אם עדותו של עד המדינה נמסרה עקב לחץ פסול של ראש צוות החקירה", ציין השופט, "אך גם בעניין זה לא בוצעה חקירה של ממש".
כך, מכל התחקירים והחקירות נותרנו כעת עם הצד של חסן, שניהל מאבק ממושך נגד שר התחבורה ויו"ר דירקטוריון הנמל. את המידע ליקט וערך פרקליטו, עו"ד בני כץ, קצין משטרה לשעבר וראש לשכת תביעות במרחב השרון, שבהמשך הוביל את המשא ומתן עם מח"ש, שבו נחשף הקשר הפלילי הפנימי החמור ביותר בתולדות משטרת ישראל: ערן מלכה, רונאל פישר ורות דוד.
לאחר פסק הדין המזכה בערב פסח הגיעו אלי פרטים על סדרת המכתבים שהעביר עו"ד כץ למפכ"ל המשטרה דאז יוחנן דנינו, לראש אח"ם היוצא מני יצחקי וליועצים המשפטיים לממשלה וינשטיין ומנדלבליט. המכתב הראשון נשלח לדנינו וליצחקי בחודש יולי 2013, חודש לאחר פרסום הכתבה ב"אולפן שישי", וכמעט שנה לפני מעצרו של חסן בחודש מאי 2014.
בתלונה מתוארת פגישה שנערכה בלשכת השר שבה הלינו מנכ"ל הנמל וראש הוועד על יו"ר הדירקטוריון גדעון סיטרמן, פעיל ליכוד ממחנה דוד ביטן שמונה על ידי שר התחבורה. סיטרמן הודיע להנהלת הנמל כי הוא פועל בשמו של שר התחבורה ישראל כץ גם למינוי פעילת ליכוד פופולרית במיוחד בשם מירב שמולי לתפקיד מלוות אח"מים בעלות שכר מופלגת. עקב התנגדותם בוטל המינוי. אם השם שמולי נשמע לכם מוכר, זה משום שהיא נעצרה רק לאחרונה בחשד לתיווך בעבירות השוחד של ח"כ ביטן.
עו"ד כץ מנה במכתב עוד פעולות חריגות של יו"ר הדירקטוריון, אשר אינו אמור להיות מעורב בניהול הנמל בפועל: דרישות למינוי מקורבים נוספים, התערבות בקביעת תנאי סף של מכרזים והבעת דעה לגבי זוכים ראויים. אם זה עדיין נחשב ל"מקובל" במגזר הציבורי בעידן מרכז הליכוד, הרי שלגבי הלובינג שעשה יו"ר הדירקטוריון לטובת התקשרות של הנמל עם חברות ספרדיות לעבודות פיתוח של בניית הנמל החדש, דרשו המתלוננים מדנינו ויצחקי לפתוח ב"חקירה ובירור של ממש".
בסעיף 7 לתלונה טען עו"ד כץ כי יו"ר דירקטוריון הנמל גם מצוי בניגוד עניינים מובנה כחבר בדירקטוריון של שתי חברות הרוכשות שירותים מחברת נמל אשדוד, שבה הוא עצמו מכהן כיו"ר הדירקטוריון.
"במשטרה ביקשו מאיתנו עוד חומר, והוספנו עם העתק למשרד מבקר המדינה. טענו שמנסים להזיז את אלון חסן מהנמל באמצעות הפללה, כי הוא מתנגד לחוזים עם החברה הספרדית שמקדם יו"ר הנמל", משחזר עו"ד כץ השבוע. "אלא שאז הגיע המעצר של אלון ואנחנו הפנינו מיד למכתבים שהוצאנו למשטרה, ושאלנו את החוקרים בבית המשפט: איפה המכתב הזה? הם אמרו שלא מוצאים, והשופט מיכאל קרשן מבית משפט השלום בכפר סבא גיבה את החוקרים, והיה עוין במיוחד לחסן.
"במהלך המעצר והחקירה התברר לנו שאין ראיות על כלום, אבל נציג המשטרה התעקש על הארכת מעצר נוספת ורמז לי שיש לחצים מלמעלה. אז התחלנו לחשוד שגורמי חקירה נותנים הנחיות לא ענייניות, ואחרי שאלון השתחרר התחיל הסיפור האמיתי".
המניפולציות של פישר
כאן נכנס לתמונה פרקליטו של חסן לעניינים אזרחיים, רונאל פישר, שנשכר קודם לכן על ידי עו"ד כץ כדי לבחון הגשת תביעות דיבה נגד חברת החדשות ו"הארץ", אבל נדחף אל התיק הפלילי מאחורי גבו של כץ.
"אלון ואני התחלנו לחשוד שגורמים מסוימים מעורבים בתיק, בין היתר משום שפישר הוציא לו פרטים אותנטיים מהחקירה", משחזר כץ. "בשלב הזה רק חשדנו בקשרים הידועים לנו של פישר עם ניצב ברונו שטיין ועם היועמ"ש וינשטיין. ידענו אז שפישר ייצג את אפרים ברכה המנוח, ושפרקליטת מחוז תל אביב הפורשת רות דוד היא שותפה שלו. חששתי שאני נכנס למלחמה מול כל הכוחות הגדולים האלה, ותהיתי כמה זמן ייקח להם לחסל אותי. אבל בעצה אחת עם אלון החלטנו להמשיך.
"שיתפתי בדילמות שלי איש משטרה מאוד בכיר, חבר אישי שלי, ויחד שקלנו פנייה אישית לנשיאת בית משפט העליון, אבל בסוף העדפנו לפנות לראש מח"ש אורי כרמל. בפגישה הראשונה הצגנו את החשש מכך שפישר מושך בחוטים של חקירת אלון חסן, ייתכן שבסיוע של רות דוד. לאחר מכן נודע לי שאנשים במח"ש היו כל כך ספקנים, שצחקו שם על כך שבני כץ איבד את שפיותו".
מעבר לצחוקים, לבקשת ראשי מח"ש חסן הקליט כידוע שיחות מזעזעות, שבהן פישר דרש ממנו כסף תמורת סגירת התיקים שעליהם הוא נעצר. אבל פישר לא חשף בהן את המקור שלו במשטרה. "שחזרתי שיחה שערכתי פעם עם רונאל", מספר כץ, "שבה הוא בנונשלנטיות אמר לי באיזה עניין: 'אין בעיה, אני שותה קפה עם ראש הצח"ם', ואז שמעתי ברקע את ערן אומר לו 'שששש... למה אתה מדבר ככה'. מכאן התחלתי לחשוד שראש הצח"ם מלכה הוא זה שמעביר לרונאל את הפרטים שהוא סיפק לאלון".
חסן וכץ זעמו על כך מאוד, אבל המשיכו במתווה של מח"ש עד למעצר של פישר עם העברת 100 אלף הדולרים מחסן. הסצינה שנצרבה בתודעה הציבורית כשיא של סיאוב ושחיתות הדאיגה מאוד את חסן וכץ. "אלון אמר לי שמזוודה עם כסף ממנו לפישר זה לא מספיק, הוא רצה שהחוקרים ימשיכו עד שהכסף יגיע ליעדו. אבל הוא ידע שהחוקרים ימנעו מהמזוודה להגיע לשוטר הרלוונטי, כי זה ימוטט לפרקליטות את חקירת הנמל. הוא צדק, לכן עשינו תחקיר משלנו על פישר והמניפולציות שלו, הבנו שאם לא נשיג ראיות לחקירה מגמתית פושעת, לא נוכל לקדם את עצמנו בתיק הנמל שהחקירה בו נמשכה".
פישר, שטען כי התרברב כדי לסחוט מחסן את שכר הטרחה שלו, שוחרר בלי שמסר את הקוד לפתיחת הטלפון שלו, והפרשה נתקעה חודשים ארוכים עד לשלב שבו פענחו את הקוד הסודי. במקביל נמשכה החקירה בנמל אשדוד והתרחבה לפרשות נוספות של ניגודי עניינים ועסקים פרטיים, שהוטחו בחסן ובשותפיו בזו אחר זו.
"כשנחשף הקוד, פישר נעצר שנית עם ערן מלכה, רות דוד, יאיר ביטון ועוד אנשי עסקים, שנטען כי הם שילמו לפישר תמורת סגירת תיקי חקירה נגדם. ועדיין, בכל ההופעות של אלון במשטרה הקניטו אותו חוקרי יאל"כ שאין ראיות נגד המפקד שלהם לשעבר, וגילו מוטיבציית יתר בגלל הפגיעה במלכה.
"הפרקליטות, כדי לכסות על מחדליה, המשיכה לכתב אישום בכל מחיר עם אותם חוקרים שערן מלכה הפעיל לפי הוראות שנתן לו פישר. מצד אחד, הם טענו שאין שום בעיה עם זה, ומצד שני, נעמדו על רגליהם האחוריות ולא אפשרו לנציבת הביקורת דאז השופטת הילה גרסטל לבדוק את התיק".
המכתב ליועצים
לנוכח התעקשות הפרקליטות להגיש כתב אישום נגד חסן ושות', פנה עו"ד כץ ליועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, וביקש ממנו להימנע מהגשת כתב אישום נגד חסן. הפנייה הזו נשלחה גם אל מחליפו של וינשטיין בתפקיד, אביחי מנדלבליט. המסמך מ־30 נובמבר 2015, נפרש על פני 21 עמודים אשר נקראים כיום כאילו הם עומדים בבסיס פסק הדין שכתב השופט עדן. "פנייה זו נעשית כמוצא אחרון, על מנת שתיעשה הבדיקה הנחוצה והעניינית ללא משוא פנים ובטרם פורענות", כתב, הפציר והזהיר עו"ד כץ.
תחילה הוא מנה שורה ארוכה של פריטים המוכיחים כי מלכה יזם וניהל את החקירה בשיתוף עם רונאל פישר, טענה שהפרקליטות הפחיתה מערכה ואף התכחשה להשפעה של מלכה על החקירה והחוקרים. מי שהתייחס ברצינות לטענה זו הוא השופט עדן, שמתח ביקורת על הטופס שחיבר הפרקליט הממונה אברבנאל ושנשלח לחוקרים בחשאי. הסנגור כץ והשופט עדן הם היחידים שהתייחסו למחדל שבהימנעות מח"ש מחקירת הפעולות של מלכה והצח"ם בתיק נמל אשדוד.
"מלכה", כתב עו"ד כץ, "זימן עדים, הכתיב הנחיות לחוקרים, נפגש עם פרקליטים בכירים בניסיון לשכנעם לבצע פעולות ולחתום על מסמכים ללא קשר לצורכי חקירה אמיתיים". הסנגור ציטט מעדויות מלכה על הקשר שלו עם פישר: "רונאל ביקש ממני טובה, אם אפשר כאילו להראות לאלון חסן שאנחנו יודעים על הנושאים האלה של הבוררות ושל מישוק.... ביקשתי מהחוקר... שייקח ממנו איזו גרסה ראשונית... על שני הנושאים האלה שגם ככה התכוונתי להוריד מהפרק בהיעדר ראיות, עניין לציבור והיעדר חומרה".
הסנגור גם ציטט מסרונים שנתפסו בטלפונים של שני הקושרים. כאשר פישר כותב: "צריך לחמם את הגזרה", מלכה משיב לו: "אולי נזמין את מבקר הפנים (של הנמל) לתשאול קצר". עכשיו שואל עו"ד כץ את וינשטיין ומנדלבליט, מה משקלה של העדות אשר נגבתה ממבקר הנמל ומשמשת נגד חסן והאחרים - בדיוק כפי שהשופט עדן הסתייג מעדותו של מבקר הנמל בפסק הדין.
גם על עד המדינה בתיק הנמל - שהשופט עדן חשף את מניעיו האפלים ואת שקריו - כתב עו"ד כץ לווינשטיין ומנדלבליט. "עדויות מצמררות המלמדות כיצד מנסה רפ"ק מלכה להפליל את חסן, עד כדי הצגת עד מדינה שמעיד כי פגש, שוחח והופעל על ידי חסן, כאשר בפועל השניים מעולם לא נפגשו". יותר מכך, הוא מראה כיצד מלכה מספר בעדויותיו איך שכנע את הפרקליטות בנוגע להחתמת עד המדינה. "עמדת פרקליט המחוז הייתה נגד חתימת ההסכם ואילו אני, שהייתי דומיננטי בפגישה, שכנעתי אותו להסכים, שכן הוא מספק ראיות נגד אלון חסן ויניב בלטר בעבירות של הלבנת הון וגניבות דלקים במיליונים".
"נשאלת השאלה: האם ניתן לסייג באופן מלאכותי את השפעת הפעולות הנפשעות שנקט רפ"ק מלכה, ולייחס את תוצאותיהן השליליות באופן כירורגי לחקירה בעניין כזה או אחר... האם העובדה שעדיין לא הוכחו מניפולציות דומות בקשר לעדויות וראיות באישומים נוספים בפרשה, האם אומר הדבר בוודאות שלא בוצעו כאלו?".
כידוע, וינשטיין ומנדלבליט אחריו דחו על הסף את ההסברים של עו"ד כץ וחסן. הפרקליטות בהנהגת שי ניצן הלכה למשפט, שבו היא הפסידה בשבוע שעבר על בסיס חוסר הראיות להוכחת האשמה, קו ההגנה שנקט עו"ד אשר אוחיון, מי שהחליף את כץ על רקע חילוקי דעות כספיים עם חסן.
המשפט הסתיים עוד לפני שנערך דיון בסוגיית ההגנה מפני הצדק ("הליך מזוהם"), הקו שנקט עו"ד כץ בשימוע. "כל הטענות מן הצדק היו צריכות לעלות מההתחלה, שכן זהו משפט ראווה. תכננו להעלות לדוכן העדים את כל בכירי המשטרה, הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה", מסביר כץ. "אבל אלון הלך לעורך דין אחר שהאמין בכך שאין ראיות, והוא צדק. אבל אם יוגש ערעור שיתקבל, אז אני צדקתי.
"להערכתי, בערעור יסרקו במסרקות ברזל את כל מחדלי החקירה הזו, הפרקליטות תתבייש מאוד, ואני משוכנע שבית המשפט העליון ידחה את הערעור. בכל מקרה, מהתיק הזה עולה צורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית שתזהה את הכשלים המובנים של מערכת אכיפת החוק".
רשימות נוספות של אמיר זוהר ב־POSTA.CO.IL